אתה צודק אבל זה לא משנה את ההרגשה שלי זה לא שמנה שאני לא מפסיק ליפול אני מכור כנראה בצורה קיצונית אני נופל כל יום הפעם האחרונה שהחזקתי הייתה 8 ימים ואז קרסתי התחלתי לפגום כל יום לעיתים פעמיים ביום.
אני גמור נפשית באמת גמור. אני לא יכול להפסיק לחשוב שאלוקים ושנא אותי בגלל שעזתי את הישיבה החרדית.
בנוסף זה שאני בן 29 בלי חברים בת זוג שמעולם לא הייתה לי תואר כסף או עבודה מוציאה אותי משפיות דעתי אין לי מושג איך יוצאים מהמצב הזה. הייתי שמח לשמוע ממישהו שאולי היה במצב דומה לשלי ויצא מזה איך הוא יצא מזה בבקשה עזרו לי אני גמור
וואו, איזה אומץ. איזה ויתור והקרבה. למרות שנפלת אחרי כל כך הרבה ימים ואז התאווה אומרת "אם כבר - אז כבר", וכמו שכתבת שפתאום במהלך היום רצית עוד, ולמרות זאת אתה כותב שאתה מוכן לוותר על התאווה. במקום להיכנס לרחמים עצמיים ולמסכנות, במקום "לפצות אותך על כל הימים האלו" - אתה בוחר להמשיך קדימה!!
דע לך, שבאופן אישי זה מאוד מחזק ומעודד!!
תודה על השיתוף.
לפעמים יש טיפה נגיעות קטנות של הנפילות. ב"ה זה במינונים נמוכים שלא באמת מהווים התמודדות אבל חייב לא להיות שאננים ולמנוע מהם לגדול.
בנוסף צריך לדעת להכיל תקופות שהמצב רוח לא בשיא ולהבין שזה טבעי וזמני, כדי לא להגיע חלילה לרצון של בריחה.
הכי חשוב להמשיך להתפלל לה' ולהודות על כל יום.
היי חבר יקר
כואב לי לראות את היחס שאתה מייחס לאלוקים כלפיך,
תחשוב רגע בהגיון
אם הבן שלך [שעוד יבוא בעזרת ה'] יעזוב את הישיבה,
אתה תשנא אותו? ואתה תרצה לדפוק לו את כל החיים?
אתה לא תעדיף שהוא ישתקם ויחזור לעצמו?
ויחזור אליך???
אלוקים אוהב אותך!
ואם תשאל אם ככה למה אלוקים מביא לי כל כך הרבה כאב יש לזה הרבה הסברים מצוינים
או בגלל ש"כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מייסרך" ו"חושך שבטו שונא בנו"
או שכמו שכתוב שמפני מה היו אמותינו עקרות מפני שהקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים,
ברור לי שאלוקים מתאווה לתפילה שלך
בכל אופן אין שום הגיון שבגלל שעשית משהו שלא מצא חן בעיני אבא שלך הוא יביא לך עוד דברים שלא ימצאו חן בעיניו, כמו זה שלא יהיה לך כסף ולא תהיה לך בת זוג ולא יהיו לך חברים ותואר,
סליחה על השאלה אבל האם אלוקים מזוחיסט?