פרק 6 -
איזה קרב אלוהים אדירים איזה קרב. בין הבור למים. לפחות יש פה קרב, לפחות יש מים. פעם היה רק בור. אני חושב שזה אולי הטקסט היפה ביותר שנכתב אי פעם במוזיקה הישראלית. אלוהים אדירים, איזה קרב קשה זה. בין בור למים, בין אור לחושך, בין טוב לרע, בין עכשיו לנצח. וביחד עם זה - לראשונה בחיים שלי יש מים. אני מבין מה זה, מה גורם לי לחזור לזה שוב ושוב. אני מרגיש התקדמות, ומצליח לנצח במקומות שפעם היו רק בור.
הפורנו הוא הרגל. הגוף שלנו התרגל במשך השנים הרבות שלא טיפלנו בו ואהבנו אותו למצוא נחמה בפורנו. כשקשה לנו, עצוב לנו, בודד לנו ועייף לנו - הפורנו היה שם בשבילו. זה חשוב להבין את זה. כי כשאנחנו רוצים לשבור את הפורנו, אנחנו רוצים לשבור הרגל שמושרש בנו כבר שנים על גבי שנים. התרגלנו כשקצת קשה, ללכת לאונן ולמצוא נחמה רגעית. כשהרגשנו לבד כי החברה נפרדה מאיתנו כשהיינו צעירים - הלכנו לאונן ולהרגיש ׳ביחד׳. כשהיינו עייפים מיום קשה - הלכנו לאונן כדי ׳להתעורר׳. כשהיה לנו דייט לא מוצלח - חזרנו הבייתה לפורנו כדי ׳לשלוט׳ בסיטואציה ולא חסרי אונים. ואז החיים התקדמו, ופתאום כבר היינו נשואים - ועדיין המשכנו לאונן. למה? כי זה כוחו של הרגל - כשיש קצת ריב עם האישה ושוב מרגישים ׳לבד׳ - הפורנו מחכה לנו שם כדי שנרגיש ׳ביחד׳. כשהיינו צריכים ללמוד למבחן גדול לא הצלחנו להתרכז, אז עשינו הפסקות פורנו כדי ׳להתרכז׳. וככה, שנים על גבי שנים הגוף מצא את הנחמה שלו בפורנו.
עוד לפני שמדברים על מיניות, שכמובן גם היא טריגר אדיר לשימוש בפורנו, ההבנה שזה לא רק מיניות , אלא גם הרגל ואילחוש של צרכים של הגוף - הופכת את המסע לקצת יותר ברור.
התהליך של גמילה מפורנו הוא גם תהליך של הסרת הרגל רע. בדומה לסיגריה או אכילת יתר. החיסרון הגדול בו זה הלבד. בשונה מסיגריה שיש חברה תומכת - הפורנו הוא הסוד שאנחנו לא רוצים שאף אחד ידע - למרות שכמעט כולם נמצאים שם. לבד. שבירה של הרגל רע לא קורת ברגע, בטח לא הרגל שכל כך מושרש בנו. צריך לקלף אותו שלב אחר שלב, ואף פעם, ככה אני חושב / חושש, העבודה לא נגמרת. לא יבוא יום שבו לא נצטרך להתמודד עם הפורנו, אלא הקרב ישתנה, והמוח כבר לא ישגע אותנו. אנחנו נוכל לחיות חיים לצד התמודדות, ולא בהתמודדות מתמדת שלא נותנת מנוח כמו בתקופה הראשונה. ככה נראה לי. אני רק בתחילת התהליך.
אני מגיע ל-30 יום בעזרת ה׳ ומודה לקב״ה שיש מים, ולא רק בור. אני מנסה להבין איך אני מסיר את ההרגל הרע הזה, איך אני מקשיב לצרכים האמיתיים של הגוף שלי. לאט לאט אני מרגיש שדברים טובים קורים. וכל יום - אני חושב על היום. אני לא חושב הרבה קדימה - רק להיום ועל הניצחון של היום. תודה על המים. פעם היה רק בור.