אחי היקר ואהוב, כמה מחשבות שעלו לי בעקבות מה שכתבת, אני מקווה שאדייק את עצמי והדברים יהיו לשם שמיים, וחלילה לא להוריד. 

1. הכהות חושים שאתה מדבר עליה היא אחד התסמינים הידועים, המוח שלך מתרגל לרמות דופמין אדירות, וממילא - כל מה שלא משתווה לרמה הזו (ספויילר - אין כמעט עוד דברים שמשתווים, בטח לא דברים בריאים), לא מעניין אותו ומשאיר אותו אדיש. ככה זה. לכן, האוכל פחות טעים, הנוף פחות יפה, ואפילו הפורנו שהתרגלת אליו כבר לא ׳מרגש׳ אותו. אתה מבין את הכוח של המוח להתרגל? אפילו פורנו יכול לשעמם באיזשהו שלב, כש׳מתרגלים׳.

אז אתה לא לבד אחי, אתה מתאר פה בדיוק את אחת הבעיות עם פורנו. אני אשתף שאני ממש מרגיש את זה בתהליך שלי, המוח זועק לדבר הזה שיעורר אותו כמו ששום דבר אחר לא מעורר - זו המלחמה שלי. להזכיר לו שזה לא נכון בשבילו ואחרי העוררות הזו תמיד תגיע נפילה ברמת הריכוז, העוררות, החשק, הזיכרון ועוד ועוד. 

ההחלטה להפסיק עם פורנו היא ההחלטה להרגיל את המוח חזרה להתרגש מהדברים שהוא אמור להתרגש מהם. לא תמיד רואים את זה ישר, אבל אני מאמין שלאט לאט זה מגיע. פתאום החיוך של החברה יותר יפה, האוכל קצת יותר טעים והשיר שאתה שומע מרגש יותר מתמיד. 

2.  אפשר לבחור להגדיר את זה כ-לא נפילה, וזה מאוד מקובל היום. הרבה אנשים מרגישים ייסורי מצפון מטעמים דתיים אבל יש הרבה פורומים שבהם פורנו זה לא נפילה אלא נורמה. ולכן, אם לפעמים יש תחושה שזה לא נפילה אלא עוד משהו שאתה עושה בחיים - כמו לשתות קפה, ללכת לעבודה, לאונן ולהמשיך בחיים, זה בסדר. ולפעמים אני גם הרגשתי ככה, כלומר אף פעם לא הייתי גאה בזה אבל לפעמים הרגשתי שזה פשוט חלק ממני ואין בי כוחות ׳להילחם׳ בזה. זה כיף לי ונחמד לי. אז למה בכל זאת? בדיוק בגלל מה שכתבתי מקודם, לא רק בגלל שזה עושה ייסורי מצפון, אלא גם כי פשוט אתה חי את החיים בכהות נוראית. הפורנו גורם לך לא להיות מרוכז בכלום חוץ ממנו, והוא מנהל לך את הזמן ולא אתה לו. כשהוא בוער בך, הרבה פעמים יש תחושת שיתוק - אני חייב את זה ושום דבר לא מעניין חוץ מזה. 

אחת הסיבות שהבנתי שאני חייב להפסיק היא כי לא יכלתי לסבול את המחשבה שמשהו חיצוני מנהל לי את החיים. שזה התנהגות כפייתית, ואני לא באמת יכול להפסיק אם אני רוצה. זו הייתה מחשבה שגרמה לי להבין שאני חייב לפעול וכמה שיותר מהר. אני לא אחיה את חיי בזמן שמישהו אחר מנהל אותם. 

ומאז שהפסקתי, אני לאט לאט מרגיש את הריכוז חוזר אליי, את החשק האמיתי לאשתי, את האהבה הגדולה שלנו. אני רק בהתחלה ודברים טובים קורים לי. עוד הרבה לפני החוסר בייסורי מצפון. אני פשוט חוזר להנות מדברים פשוטים ולא כפייתיים. 

3. כדי להפסיק חייבים סיבה. אני אכתוב שוב, הסיבה שלי מעולם לא הייתה דתית. אבל מצאתי את הסיבות שלי. בלי סיבה - אני חושש שזו משימה בלתי אפשרית. אחי האהוב, תמצא את הסיבות שלך - ותבין אם אתה באמת רוצה להפסיק עם זה. אם אתה פה - כנראה שמצאת כמה סיבות כאלו. 

4. המוח לא פראייר, מה שכתבת פה הוא לא באמת אתה. זו תחבולה של המוח. אני אסביר. דווקא כשאתה מראה סימני פרידה מהפורנו, המוח, שכל כך אוהב את התחושה מנסה לשכנע אותך להישאר. אותך, כמו רבים (וגם אותי תקופה ארוכה), הוא הצליח לשכנע בכך שהמלחמה היא לא בריאה לי. יותר בריא לי להמשיך לצפות בפורנו. זו תחבולה של מוח וזה לא אמת. האמת היא שיותר בריא להילחם בזה, כי אתה לומד לנהל לעצמך את החיים, ואתה לומד חזרה מה חשוב ומה לא חשוב. כי אתה תוכל להיות בעל יותר טוב לאשתך, להיות מרוכז יותר, אוהב יותר וחי את החיים האלה יותר! מה שהמוח מגדיר לא בריא זה את התקופת פרידה מהפורנו, שהיא באמת קשה ועם תופעות לוואי שלפעמים לא נעימים - כעס, עצבנות ועוד. אבל זו תקופה כל כך קצרה ביחס לחיים עצמם. חיים שבכל רגע שאנחנו בפורנו - אנחנו מפספסים אותם במלוא כוחם.

-

מחזק אותך שתמצא את הדרך ומה שנכון לך.

כבר כמה שנים שלא כתבתי פה, ולא ממש התעסקתי עם להפסיק את הצפייה בפו' והאוננות.

התעסקתי בחיים שלי, אם נפלתי - נפלתי. אם צפיתי - צפיתי. אחרי כמה שנים של ניסיונות והתמודדויות פשוט העדפתי לשחרר מהניסיונות "למען" הבריאות הנפשית שלי.

וזה במקום מסוים, היה טוב שעשיתי את זה. פשוט התעסקתי בחיים שלי ועשיתי דברים וזה לא תקע אותי, כך לפחות זה נראה כרגע.

לפני שנתיים וחצי, בנסיבות טובות, היו לי בערך 8 חודשים שלא צפיתי בכלל, אלה היו 8 חודשים ממש יפים, ולא בגלל שלא צפיתי. אלא הפוך - בגלל שהם היו יפים לא היה לי צורך בפורנו. לא היה לי משעמם. לא הייתי צריך נחמה. לא הייתי צריך גירוי או פורקן מיני.  

ואז כשחזרתי, חזרתי. לא נלחמתי בזה. 

והיום אני נופל כמעט כמה פעמים בשבוע, יש יותר ויש פחות, ואני לא נלחם בזה. 

ראיתי שההתעסקות דווקא בחיים, בעשייה, במסגרות בריאות, היו פיתרונות יותר נעימים עבורי.



ובאמת, אני עדיין חושב, שזה היה שלב נכון. לא להילחם בזה כמו שהיה בעבר.



אבל עכשיו, בהתאם לכותרת שבחרתי, אני נמצא במקום מסוים, שאני חייב בו עצות של בעלי ניסיון. כל עצה תתקבל בברכה. 

אני מרגיש, שנהייתי אדיש מדי לזה, לא מזיז לי לצפות, וגם לא מזיז לי לא לצפות, לא מזיז לי כלום.

אחת לכמה זמן אני מתרגש ממשהו, משיר, אבל מנופים כבר ממזמן לא מתרגש, מאוכל לא מתרגש, אין לי דרבון להכיר אישה לחיים, נהייתי אדיש לצפייה ואדיש לחיים. 

והייתי רוצה להתעורר. אני מרגיש את התופעות לוואי של הצפייה והאוננות וזה יותר קשה לי מהפעולה עצמה. 

אני מרגיש שיש חיים שאני לא מצליח לגעת בהם. חיים שפעם אהבתי כל דבר קטן, וכל עלה ריגש אותי והדהים אותי.

אני פועל בחיים בצורה יבשה, חסרת חיים, על אף שזה לא נראה כלפי חוץ. 

אני מרגיש שאני חי חיים כפולים, עם הרבה הסתרה, ושכבר לא אכפת לי מכלום.



והעצות שאני מבקש זה קודם כל, אם הרגשתם במצב כזה? או עדיין. איך התמודדתם עם זה? או עדיין.

מה עזר לכם? איך החזרתם את החיות והרגש שוב אחרי שנים שפורנו זה היה הגירוי החזק ביותר שלכם, והיחיד שיכל להזיז את הנפש שלכם? 

איך מחדשים את הלב והמוח? 

mordecai כתב on 08 מרץ 2026 12:23:

תוכל לשלוח מייל: matchilgye@gmail.com
בהצלחה רבה

שלום חברים יקרים
רק משתף
ברוך השם אני בסדר
הבעיה היחידה היא שאני עדיין לא מרוצה מעצמי בחיים
מקווה לימים טובים יותר,
אבל אני מודה כל כך לה' על החיים היפים שיש לי
יש לי אשה
יש ילדים
יש פרנסה בסך הכל
אמנם היום הלכו לאשתי הברקסים בנסיעה,
ברוך השם זה היה ביציאה מהחניון כך שהיא הצליחה לעצור בקלות,
תודה לה' שזה נגמר בנזק כלכלי,
באמת תודה לה'
אחרי שאני כותב כל כך הרבה תודה קשה לי להבין למה אני לא מרוצה בחיים,
כנראה שאני לא ממצה את עצמי
לא נורא
תודה לה' ולכם חברים יקרים ואהובים!!!

אח יקר
אין לך ממה וממי להתבייש
כולנו מתמודדים
כולנו נפלנו
כולנו הרסנו רצף כזה או אחר
תזכור את ההצלחות ותמשיך להתקדם כמו שעשית
אוהב ומאחל לך את כל ההצלחה שבעולם

מה אני יגיד
אין על הגישה שלך
מצד אחד מפרגן לעצמך מכל הלב
מצד שני לא נותן לשמחה האמיתית לסנוור לך את העיניים מהמציאות המורכבת
אין עליך
תמשיך לכתוב
ותמשיך להצליח 

אחי היקר, ספר איך הגעת לכמעט 50 יום נקיים, מה עשית שעבד לך? ומה בסוף גרם לך למעוד?

נפלתי. ואפילו רצף של 3 נפילות. 
בהתחלה התביישתי לכתוב כאן כי הרסתי את הרצף אבל עכשיו אני מבין שלהודות בזה זה חלק מהתהליך. 
אני מתחיל היום את יום מספר 0. הרבה יותר חכם והרבה יותר חזק. סולח לעצמי על מה שהיה ומתפלל לבורא עולם שיסלח לי גם וייתן לי את הכוחות להמשיך. 
אגב, לא צפיתי באתרים האסורים אבל עדיין - נפלתי.
הנפילה התחילה כבר מיום 45 עם "מעידות" אבל הבנתי על עצמי דבר חשוב. אצלי אין דבר כזה להציץ אין דבר כזה מעידות - כל דבר אחר מוביל לנפילה. 

בהצלחה רבה לי וכולם
מקווה לחזור ולהגיע ליום 90. הלוואי.

קיבלתי את התשובה שלך במייל help@gye.org.il וחשבתי שזה מייל אישי.
עכשיו אני מבין שזה בסך הכל אומר שיש הודעה באתר. 
איפה אפשר לכתוב לך תשובה בפרטי?

mordecai כתב on 07 מרץ 2026 22:42:

מה כוונתך מייל בעזרה? לאיזו כתובת מייל?

שלום לכם חברים,

עדכון מצבי- נקי ברוך ה'. אני לא במקום לספור מבטים אבל לא היו אירועים מיוחדים למעט אחד. 
לגבי כתיבתי כאן לפחות פעם ביומיים ולגבי כניעה יומית ולגבי מציאת חבר לא התקדם כלום כמעט למעט מייל לאחד החברים כאן בשמור עיניך שאולי אוכל ליצוק איתו קשר. 

אני שמח שאני כותב כאן ולא נופל שם. 
נכון לא עשיתי כניעה יומית ולא כתבתי אחת ליומיים אבל נכנסתי חכאן וכתבתי ואשתדל לכתוב יותר בהתמדה. אבל עלי לשים מבט לעבר 
התקדמותי. היא קיימת!!

שיתוף מלפני כמה ימים, היה לי רגע שאמרתי אני אכנס לתאווה כי אני מבואס מאוד ושם נחמתי, ואמרתי לה' בבקשה תעזור לי שאתגבר ולא אכנס ומעט לאחר מכן עבר הרצון לכך.

משמח מאוד שאני במקום ההתגברותי הזה הרבה זמן לא הייתי שם.
בהצלחה לכם חברים! מחבר לכתוב כאן! ומדרבן לחזק את ההתקדמות הקיימת..

שלחתי לך מייל בעזרה. ראית?

אני עומד כרגע בשבוע של נקיות ב"ה מצד אחד שמח אבל מצד שני אני מרגיש כזה ללא איזשהי מטרה ברורה אני פשוט רוצה להפסיק עם זה.. אני ביום ראשון יוצא למילואים ומקווה מאוד להצליח להחזיק מעמד בזה מקווה שהיום יהיה עמוס כדי שלא אפול.. כל כך רוצה לנצח את זה ולהסיר את הדבר הזה מהחיים שלי. אתמול השקעתי זמן כדי למחוק את החנות אפליקציות כדי שלא אוריד איזשהי אפליקציה לא ראויה..בע"ה אנצח

איייי איייי חברים מה קורה
אני בפורים אשכרה סגרתי שנתיים של נקיות ומצד אחד שמחה גדולה מצד שני הפורים הזה התהפך לי בגלל המלחמה ואני וחוסר שגרה לא חברים טובים בכלל…
תכלס הייתי במצב מאוד מאוד מגורה בימים הסמוכים לפורים ב״ה בפורים הייתי עסוק בלהביא את מצוות החג ליהודים אחרים אבל כל זמן שלא הייתי עסוק הגעתי לקצה. 
תכלס סתם רוצה לשתף כי אתם חברי למסע וגם בשביל לומר לעצמי ואולי גם למי שרואה שהמסכנה שלי זה שהייצר ההתמכרות הוא כמו אותו חמסניק בעזה אל תחשוב שאם יש שקט מותר לך לנוח או ללכת לבית הוא מחכה לך על הגדר הוא מחכה לראות שאתה במצב של חולשה כל אחד והסיפור שלו ואז הוא מפתיע ובגדול. אז אני אומר לעצמי בעיקר מצד אחד שנתיים זה לא פשוט בכלל ואני לא מאמין שאני כותב את המילה שנתיים על עצמי.. 
מצד שני אני אומר תישאר פשוט ועניו אל תחשוב שהגעת אל המנוחה ואל הנחלה ושהמדליה בדרך אליך אלא תהיה תמיד בפשטות כמו שדוד המלך כותב וחטאתי נגדי תמיד. לא לשכוח מאיין באתי ולזכור שכל יום נקיות זה נס של הקב״ה. 
קיצר צריך לנשום עמוק בימים הקרובים זה מגיע בתקופות וחולף אז צריך לא להתפעל. 
שיהיה לכולנו בהצלחה אוהב אותם אחים 

יום 49.אין לי זמן היום לעדכן אז נדבר מחר.לילה טוב