אח יקר! תמשיך הלאה! אשריך!
נראה לי שככה זה להרבה במצב זה העיקר שתהיה בשמחה עצומה על שהגעת עד כה ורק אתה יודע כמה זה היה קשה לך
ותנסה לעשות משהו תמיד וככל יום שמכניס אמביציה אליך כמו לקרוא או לשמוע משהו שמעורר אותך ולאחר זמן זה יבנה כחלק מעצמך

היי חבר,

מה הכוונה ״מה אני עושה״?
אם השאלה לגבי האם לאפס את הרצף - אין סיבה לאפס את הרצף, חלום זה לא משהו רצוני וקורה שיש חלומות כאלה. אתה עדיין נקי.
מעבר לזה, ייתכן שאחרי החלום יופיעו דחפים, ככה זה אצלי לפחות. אני הייתי משתדל להתרחק יותר מהרגיל מכל מה שיכול להוות טריגר ליומיים-שלושה הקרובים.
אם אתה רוצה להימנע מחלומות כאלה בעתיד אפשר לשלוט במחשבות במהלך היום, זה לא מבטיח שלא יהיו חלומות מיניים אבל מחשבות במהלך היום כן יכולים לגרום לחלומות בלילה. לפעמים חלומות כאלה זה משהו שבא והולך אחרי תקופה תוך כדי תהליך הריפוי.

הרבה בהצלחה

שאלה: מה אני עושה אם היה לי חלום מיני

כל אחד שונה...
האם ניסית לאמץ קצת להירשם או לזכור מה הכי מלהיב אותך?

שלום אח יקר!!
הגעת להמקום הכי טוב!!
תחזיק חזק ותשאב לך עצות וחיזוק כולנו פה על אותה כוונה

שלום מרנן חו"ר הפורום
כבר הרשמתי את עצמי מזמן להפורום הנורא הזאת אבל עדיין לא אזרתי לכתוב את הסיפור שלי וגם עכשיו קשה עלי אני אכתוב רק מה שקורא עכשיו על הדקא ב"ה בינתיים אני במקום טוב (לעומת....) אבל אני מתרגל והנסיונות שוב בוערים מפחד שאני יאבד את הכל ה"י
אשמח לכמה מילים חיזוק על נפש עייפה

תודה משה!

ברוך ה' עדיין נקי. היו לי כמה נסיונות בימים האחרונים אבל לא יותר מדי.

החג עבר טוב ועזר לי להתקרב למשפחה שלי. מצד שני הייתי יותר מדי זמן בבית וזה בדרך כלל מצב מסוכן, הפעם היה בסדר.

בתקווה הפסקת האש והחזרה לשגרה יעזרו להמשיך עם הגל הזה שאני עליו.

בהצלחה לכולם!

כל הכבוד על השיתוף, זה דורש אומץ.

מסכים עם התובנה שהמאבק תמיד ממשיך וצריך ללמוד להתמודד עם האתגרים ולא לצפות שהם יעלמו. לדעתי דווקא אם הגוף שלך מגיב כאילו זו פעם ראשונה זה אומר שאתה במצב טוב. מהניסיון של כשאני משתמש יותר מדי הגוף מתחיל להתעייף מזה. רק כשאני מצליח להיות נקי לפרק זמן מסוים הגוף מחזיר את התגובות היותר טבעיות שלו, וככל שנקיים יותר זמן ככה התגובות יותר חזקות. זה גם חלק מהקושי, שגם אחרי הרבה זמן הדחפים יכולים להיות חזקים ומפתיעים ואפשר ליפול חזרה.

אבל לפחות זה סימן שהייתה התקדמות בכיוון טוב, ונפילה אחת לא אומרת שכל ההתקדמות נהרסה. צריך ללמוד להוריד את התדירות של השימוש ובמקביל לבנות כלים ותעסוקה שיחליפו את השימוש, עד שמצליחים להתנקות מזה לגמרי.

בהצלחה אחי!

אני מבין שהשאלה בעצם איך לעבור בזמנים הקשים כי ב״ה היה גם הרבה דברים טובים. 
אבל בזמנים הקשים בכל מיני סיטואציות בחיים שלפעמים אמרתי לעצמי די נשבר לי,  דבר אחד היה ברור לי לשם בטוח לא לזבל הזה (שאני לפעמים מתגעגע אליו) אני לא רוצה להשליך את עצמי שוב. 
וזה מגיע עם הרבה אמונה שכל מה שקורה זה מהקב״ה. ועדיף לי סטירה (לכאורה) קלה מאבא אוהב מאשר סוכריות וגלידה של האויב… 
בקיצור הפורנו לא מקדם אותי לשום מטרה ובטוח שמרחיק אותי מכל המטרות בחיים שלי. והתשובה ברורה 
בהצלחה שיהיה לך רק טוב והצלחה בדרך

אתה מעורר השראה ממש, תודה.
מה אתה חושב שהייתה נקודם המפנה בתהליך שלך, האסימון שנפל שגרם לך להצליח כל כך הרבה זמן?
קיץ בריא

היי חברים. 
תקופת ניסן שבו כולנו רואים ניסי ניסים
זה הזמן להודות לה׳ על הניסים הפרטיים
שהוא עושה איתנו. 
אמנם הלחימה לא נגמרת והחיים מביאים 
עם עצמם התמודדויות ואתגרים ולפעמים אתגרים שבאמת לא הייתי מוכן אליהם… ושאני מסתכל לאחור אני אומר לה׳ תודה שלמדתי להסתכל לאתגרים בעניים וגם אם לא תמיד הסתכלתי ולפעמים גם ברחתי ותעיתי.. אבל דבר אחד בטוח שלתענוג רגעי של מסך לא ברחתי. פשוט אני רוצה להודות לה׳ על הזכות להיות עבד שלו ולא של הפורנו, כי הקב״ה הוא רחמן וכל דבר שמגיע ממנו זה מקרב ומזכך. לעומת להיות עבד למשהו שלא קיים ולהיות טבול בדימיון של שקר. 
קיצר אני עדיין מתמודד גם עם המסך אבל כבר לא כמו פעם היום גם כשמגיע דחף יש לי מקום בטוח לנחות ולהתייצב וכל זה ברחמיו של הקב״ה אני באמת לא מבין איך יצאתי מהכלא הזה. 
אז רוצה לומר לחברים שפה אל תתייאשו הקב״ה מבקש ממנו צעד קטן שלנו והוא פותח פתח שלמעלה מהיכולות שלנו. 
שיהיה קיץ בריא ושמח 

אלוף על חלל!

משתתף בצערך חבר,

כל פעם משהו אחר, השווה שבכולם זה השאיפה לעתיד טוב יותר, האמונה בכח שלי.

לפעמים זה המשפחה, לפעמים זה הלימודים, ובדרך כלל זה הרצון להקים משפחה, 

הרצון לחיים נקיים

שלום לכולם
נפלתי המון פעמים ורציתי לשאול מה גרם לכם לקום כל פעם מחדש

חברים אהובים, אשמח לשמוע מאנשים שהתקרבו ל-90 יום, איך מתמודדים עם השגרה והמוטיבציה שנרגעת? איך מצליחים לעשות סוויץ במוח שהפעם זה לתמיד? אשמח לתובנות ומסקנות, חושש מאוד מכך שאני ביום ה-71 אך הדחפים עדיין חזקים והמוח מנסה לשכנע שכדאי לוותר ולשחרר, כאילו איזה משהו נאגר בי ומחכה לרגע של חולשה. חשוב לי לציין שאני לא רק מחכה ל-90 יום, אני שיניתי דברים בסדר יום שלי ועשיתי את כל הכלים שאני מכיר כדי לעלות על דרך המלך, אך הדחף עדיין בוער בי פעמים תכופות. אשמח לשמוע על אנשים שהגיעו לשלב שבו הם לא מרגישים חוסר. כרגע הגוף מרגיש חוסר בכך שהוא לא צופה בפורנו, על אף שברור לי שזה לא באמת חוסר.