ברוכים הבאים, אורח
Recent Posts
  • פיניוני
  • רצף ניקיון נוכחי: 71 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 145

וואו!!!!! 48 ימי נקיות!!!!
עוד יומיים יעד של 50!!!
"מה אשיב להשם כל תגמולוהי עלי"

המשתמשים הבאים אמרו תודה: מאמין123, רפאל-gye
  • פיניוני
  • רצף ניקיון נוכחי: 71 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 145

מדהים. ממש מזדהה...

בודאי שיש חיה כזאת
כל הקבוצות SA מתאימות לכולם, גם לאברך כמוני, צול, בלי סמרטפון, בקושי עם מייל (כותב את ההודעה הזאת מחדר מחשבים של חותם)...
אשמח לעזור לך
בהצלחה רבה

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

המשתמשים הבאים אמרו תודה: אבי0533, פיניוני

תגובה: דרך חדשה לפני 6 ימים, 18 שעות #156314

  • symcha
  • רצף ניקיון נוכחי: 19 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 128

בהקבלה של הצעד הראשון לתורת החסידות, אחד מהיסודות המרכזיים בחסידות ואולי המרכזי שבה, היא שאנו לעצמינו איננו יכולים כלום ללא הצדיקים שמקשרים אותנו לבורא, בכל חסידות זה מתבטא בסגנון ודרך שונה אבל הרעיון קיים.

השאלה שלי היא, האם ב 12 הצעדים זה מתאים לקו הזה? כי אם למשל נאמר שלא היה קיים הצעד (השני כמדומני או השלישי) למסור את עצמינו לכח עליון שזה הקבלה של אמונה ובטחון בקב"ה, אם במקום זה היו אומרים לדוגמא תמסור את עצמך לכח אחר, ספונסר לדוגמא, ברור שכיהודי מאמין לא הייתי מקבל את הדברים למסור את עצמי בצורה מוחלטת לכח שאינו הקב"ה, אז בצעד הראשון שאנו מודים שאנו חסרי אונים, ולכן מה?
אז באיזה צורה כבר לא נהיה חסרי אונים? האם הפתרון כולל גם את הכניעה לצדיקים ולתורה? או רק מה שקוראים לו כח עליון שזה כניעה לקב"ה??

תגובה: לבד שוב לא יכול לפני 6 ימים, 18 שעות #156313

  • symcha
  • רצף ניקיון נוכחי: 19 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 128

נכון מאד, אני מצטרף לדברים. ככל שעובר זמן נקי מצד אחד אני מתרחק ומצד שני נוצר חשק חדש..

המשתמשים הבאים אמרו תודה: פיניוני
  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 519

העתקתי לו דברים שכתבתי כאן בפורום  - 

ההערכה שלי, לפי האופי שעולה מהכתיבה:

בטווח הקרוב: אני לא חושב שהייתי מהמר על נפילה מיידית. כרגע יש לו מודעות גבוהה, מומנטום, קהילה, תחושת הצלחה וזהות שהוא מאוד רוצה לשמר.

בטווח של חודשים: כאן הייתי מגדיר אותו כמי שנמצא בסיכון ממשי. במיוחד אם תגיע תקופה שבה ההתלהבות מההצלחה תדעך, הפורום יתפוס פחות מקום, והוא ימצא את עצמו לבד ובמצוקה.

התרחיש שמדאיג אותי ביותר: לא "יום רגיל שבו פתאום מתחשק לו". אלא צירוף של:
כאב משמעותי + בדידות + פרטיות + זמינות + עייפות/שחיקה.

במצב כזה, לדעתי ההסתברות שלו להישבר גבוהה משמעותית מאשר ביום רגיל.

אם ממש מכריחים אותי לתת הימור מספרי, למרות שהמספר יהיה ספקולטיבי מאוד: הייתי אומר שבלי בניית מערכת הגנה מעבר לכוח הרצון, הייתי מעריך סיכון משמעותי לחזרה לדפוס הישן במהלך החודשים הקרובים, ולא הייתי מניח שרצף של 44 ימים אומר שהוא "עבר את זה". אבל אני לא יכול באחריות לומר "בעוד X ימים הוא ייפול".

ויש עוד משהו עמוק יותר שאני רואה בו:

הוא לא אדם שמוותר בקלות. להפך. יש בו עקשנות, יכולת להתלהב, יכולת להתחייב, והוא יודע לגייס את עצמו. לכן הסיכון שלו אינו בהכרח חולשה — אלא התנגשות בין עוצמת הרצון שלו לבין רגע שבו הוא מותש ולא רוצה יותר להילחם.

וזה בדיוק המקום שבו הוא יצטרך מערכת שלא אומרת לו "תהיה חזק יותר", אלא דואגת לכך שברגעים שבהם הוא חלש — הוא לא יישאר לבד עם עצמו ועם האפשרות לחזור להרגל הישן.

לכן אם הייתי צריך לסכם אותו במשפט אחד:

אני מאמין שהוא מסוגל להחזיק הרבה יותר ממה שהמספר "44 ימים" מרמז — אבל אני לא חושב שהאתגר האמיתי שלו הוא להגיע ל-100 ימים; האתגר הוא להגיע למצב שבו גם ביום ה-500, כשהוא בודד וכואב, המערכת שלו עדיין עובדת.

תגובה: לבד שוב לא יכול לפני 6 ימים, 23 שעות #156311

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 519

מדהים ה"זיכרון לטווח קצר" של חווית הנפילה.
אני זוכר שמוחשיות כמה אני שונא את הנפילה וכמה שמח להיות רחוק ממנה.
44 ימים של ניקיון מטשטשים את הכאב, את המיאוס ומגבירים את ה"געגוע" לסרטונים האלה, לשחות בביוב, לפתוח 20 כרטיסיות כדי לא לפספס שום סרטון, להעביר חצי יום במקרה הטוב ועדיין יש עוד מה להספיק...
הניסיון ברחוב מתגבר גם כן, הצורך הנפשי, העין שלא שבעה.
תוך כדי הכתיבה אני מרגיש כח חדש מתנסך בי, אני רוצה להיות הגרסה הטובה שלי, שמח שלא נפלתי עד עכשיו.
ארגיש נורא אם אפול.
לפעמים היצר אומר לי, בא רק תעשה קישוי ותפעיל את הדימיון, ואז אני נזכר בדברים שאני רוצה לעשות ולהצליח ואני יוצר התניה שקישוי ודימיון יפגע לי בסייעתא דשמייא. 
ל א - ר ו צ ה  - ל י פ ו ל .

ב"ה אחרי התקופה הקצת מבלבלת של החודש האחרון אני עובר את מחסום השבוע. בעז"ה מקווה להמשיך להתמיד בתוכנית, בתפילה ובמילוי החיים בדברים טובים כדי להמשיך בדרך הנכונה.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: symcha, פיניוני
  • symcha
  • רצף ניקיון נוכחי: 19 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 128

תסתכל בתגובה הארוכה שכתב לך resilientlynx04 לפני כמה הודעות בשרשור זה, בנוגע איך זה שאני נמשך למשהו שזה לגמרי לא אני.
לשים סינון על המכשירים זה צעד ענק!
רק מה, ההתמודדות לא נגמרה.. בהרבה הצלחה!

המשתמשים הבאים אמרו תודה: פיניוני

שלום שוב אני כאן ממשיך עם המסע בין הזמנים הזה לא הלך בכלל כפי שחשבתי נפלתי הרבה יותר ממה שחשבתי שאפול לצערי אני לא מצליח להבין את עצמי עד הסוף פעמים אני הולך עם זה עד החורמה ויום למחרת מסוגל ליפול מכמעט כלום הדיסוננס מחרפן אותי אבל שיהיה שמתי סינון על כלל המכשירים בבית מקווה שזה יעזור ושאצליח להתמודד עם זה אשמח לדבר עם מישהו במצבי לשתף לדבר גם כאן באתר מדי פעם

  • יוסי613
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 2

חדש באתר. הוא קישר אותי לאתר. בכל אופן חשבתי שאולי הציבור ידע יותר, מפה לאוזן...

  • פיניוני
  • רצף ניקיון נוכחי: 71 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 145
45 ימים...
  • פיניוני
  • רצף ניקיון נוכחי: 71 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 145

קראתי את כל המייל, וזה פשוט מדויק
מסכים עם כל מילה מהנסיון שלי....
רק בשנה האחרונה מצאתי את  עצמי אחרי נעילה כשאני מזיע מרוב בכי.... ויומיים אחרי זה הייתי בעומק שאול..... ורק בחצי השנה האחרונה נפל לי האסימון שלא זו הדרך.... צריך להיות אסטרטג, לעבוד בעקביות בין בסתם יום של אמצע שבוע, ובין בשבת ובין ביום כיפור, לאט ובטוח, ולא לתת לעצמנו לחיות מריגושים שרגע אחרי שהאש נכבית אני שוב בנפילה...
תודה רפאל, כמה שהיה חסר פה אחד כמוך עם נסיון עשיר שמגיע רק בשביל לעזור, ובצורה מקצועית...

נערך לאחרונה: לפני 1 שבוע, 2 ימים על ידי פיניוני.
המשתמשים הבאים אמרו תודה: רפאל-gye

דרך חדשה לפני 1 שבוע, 2 ימים #156304

מעשה באדם שתעה ביער, ובשום אופן לא הצליח למצוא את הדרך החוצה. אחרי ימים רבים של חיפושים, הבחין באדם נוסף מתקרב לקראתו ומיד שאל: "תוכל לומר לי איך יוצאים מהיער?" השיב לו השני: "האמת שאני לא יודע. גם אני תועה כאן זמן רב. אולם דבר אחד אוכל לומר לך בוודאות גמורה: בדרך שבה הלכתי אל תלך. משם בטוח אי אפשר לצאת. בוא נחפש ביחד דרך חדשה". את המשל הזה היה מספר ה"דברי חיים" מצאנז בחודש אלול. הדרך שהלכנו בה עד עכשיו לא הועילה, ועלינו לחפש דרך חדשה (דרכי חיים, עמ' סז).

דברים אלה נכונים במיוחד לגבינו, המכורים לתאווה. ניסינו שוב ושוב את כל הדרכים המוכרות לנו כדי להפסיק, אבל אף אחת מהן לא עבדה לאורך זמן. לא משנה כמה הבנו את חומרת העניין, וכמה זה פגע בכל תחומי החיים שלנו, בסופו של דבר מצאנו את עצמנו שוב באותה נקודה. וזה עוד במקרה הטוב. פעמים רבות המצב רק הלך והחמיר: התדירות עלתה ומצאנו את עצמנו עוברים גבולות נוספים ועושים דברים שמעולם לא חשבנו שנגיע אליהם. באופן מוזר, שקשה להסביר למי שלא חווה זאת בעצמו, גם כשברגע האמת היינו מודעים היטב לתוצאות, זה לא הצליח לעצור אותנו.

להתמכרות יש מאפיינים רבים. אחד מהם הוא ההכחשה. כמכורים אנחנו יכולים לעבור שנים רבות (ואפילו חיים שלמים!) בלי להכיר בכך שזה המצב, ולהמשיך לנסות את אותם פתרונות ישנים, למרות שבתוך תוכנו אנחנו כבר יודעים שעבורנו הם לא עובדים. בהקשר לכך ישנו משפט חריף המיוחס לאלברט איינשטיין: "לעשות את אותו הדבר שוב ושוב, ולצפות לתוצאות שונות היא צורה של חוסר שפיות". חוסר השפיות הזה הוא בהחלט חלק מהתמכרות.

קשה להיות כנים עם עצמנו. קשה להודות שלא משנה מה אנחנו מנסים לעשות זה לא באמת עובד. זה גם מעורר תחושה של כישלון צורב. אבל זה בדיוק המפתח להצלחה. זהו הצעד הראשון של תוכנית 12 הצעדים: "הודינו שאנו חסרי אונים מול התאווה - שחיינו הפכו בלתי אפשריים לניהול". לא משנה מה עשינו, לא הצלחנו לנצח את התאווה. כל תחומי החיים שלנו נפגעו מכך, עד שניהול תקין שלהם הפך עבורנו לבלתי אפשרי.

מקובל לומר שמתוך 12 הצעדים, הצעד הראשון הוא היסוד שעליו עומד כל הבניין. זהו הצעד היחיד שצריך לעשות ממש בשלמות של 100%. זה קצת כמו לבנות סכר שיעמוד בפני זרם מים עוצמתי: אם יהיו בו סדקים קטנים, המים יצליחו לפרוץ אותו. רק אם האטימה תהיה מוחלטת, המים יחפשו כיוון אחר. אם לא נוותר לגמרי על הפתרונות הישנים, נמשיך להשלות את עצמנו שוב ושוב. אבל עכשיו אנחנו יוצאים לדרך חדשה! 
אני רפאל מ-GYE. אנחנו פה בשבילכם! מספר הטלפון שלי הוא 058-7004152. אתה יכול להתקשר או לשלוח הודעה (SMS או ווצאפ), ונתאם שיחה בזמן נוח לך. אתה יכול גם לכתוב לי מייל: shmor.help@gmail.com
אשמח לשמוע ממך ולעזור ככל האפשר!
המשתמשים הבאים אמרו תודה: פיניוני, livelybutterfly24

להפוך את המר למתוק לפני 1 שבוע, 2 ימים #156303

כבר קרוב לעשרים שנה שארגון GYE מסייע לאלפי מתמודדים ברחבי הארץ והעולם. לצד העבודה בשטח, אנחנו בוחנים כל הזמן את התוצאות, כדי לבדוק מה באמת עובד לאנשים. לאורך השנים, שלושת הדברים שהוכיחו את עצמם כמועילים ביותר הם: מוטיבציה, תכנון וקשר. ובראשי תיבות: מתו"ק. זו גם הסיבה לכך שבאזור האישי שלכם באתר GYE, שלושת הדברים האלה הם היחידים שמופיעים בתפריט הראשי. במדור זה נעסוק בכלים הללו, לצייד בהם את הנפש ולהפוך את המר למתוק. מכאן גם שמו של המדור: "מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ" (משלי טז, כד). השבוע נתייחס בצורה כללית לחשיבותו של כל אחד מהם, ובשבועות הבאים בעזרת ה' נרחיב את היריעה בהסברים, דוגמאות, תרגולים וסרטונים.

מוטיבציה

המוטיבציה היא הדלק שמניע את ההתקדמות שלנו, וקשה עד בלתי אפשרי לנצח בלעדיה. על כך כתב בעל התניא (פרק כ"ו) משל ידוע: כאשר שני אנשים נאבקים להפיל זה את זה, מי שנאבק מתוך עצלות וכבדות, הוא זה שייפול, גם אם הוא גיבור יותר מחבירו. ו"ככה ממש בניצחון היצר". אי אפשר לנצח אותו מתוך "עצלות וכבדות הנמשכות מעצבות… כי אם בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב"! הזריזות הזו היא המוטיבציה לנצח.

תכנון

להיות מופתע הוא אחד התרחישים הכי גרועים בכל מלחמה, ובכלל זה גם במלחמת היצר. הלחץ שאנחנו נתונים בו מאלץ אותנו לאלתר פתרונות שלא חשבנו עליהם עד הסוף, ולא כל כך עובדים. אבל אם נהיה כנים עם עצמנו - בדרך כלל, ההפתעה היא לא באמת הפתעה. אם נתבונן, נגלה שיש מכנה משותף להרבה מהנפילות שלנו: הן נוטות להתרחש באותם מקומות, באותן שעות ובאותם מצבים נפשיים.כדי להצליח במאבק שלנו, אנחנו צריכים לחפש את הפתרונות מראש, בשעה של יישוב הדעת, ולא להיזכר לחפש אותם רק כשאנחנו כבר מוצפים דחפים לחצים ופחדים. צריכה להיות לנו תוכנית ברורה: מה אני עושה כשזה מתחיל? לאן אני הולך? למי אני מתקשר? כשאני יודע היטב מה לעשות במצב מסוים, הסיכוי שלי להצליח גדול משמעותית. לא תמיד מי שמפסיד בקרב הוא חלש. לפעמים חסרה לו רק תכנית פעולה נכונה.

קשר

חז"ל אמרו שבשעת יצר הרע אין מי שמזכיר את היצר הטוב (נדרים לב, ב). כשהיצר הרע תופס את הבמה וצורח בקול רם, היצר הטוב יורד למחתרת ומגיב בקול ענות חלושה. כשאנחנו מתמודדים לבד, אנחנו נמצאים בתוך בועה סגורה עם התאווה. במצב כזה, קלושים הסיכויים שלנו להתמיד ולנצח במאבק לאורך זמן. אך כשאדם נוסף שותף למסע שלנו, התמונה משתנה לחלוטין! זה לא רק מגביר את המוטיבציה לנצח כדי שנוכל לשתף אותו בהצלחות, אלא גם ובעיקר נותן לנו מישהו לפנות אליו בעת צרה. הוא יכול להיות זה שיזכיר לנו בקול רם וברור את מה שהיצר הטוב שלנו מנסה ללחוש. את הרצון האמיתי שלנו.

בעזרת ה' נרחיב לגבי שלושת היסודות האלה בשבועות הבאים. עד אז, אם תרצו, אפשר לקשר אותם לשלושת הדברים שעליהם העולם עומד (אבות א, ב): על התורה, על העבודה, ועל גמילות חסדים. ה"תורה" היא המוטיבציה, ההבנה למה אני נמצא כאן, ה"עבודה" היא המאבק עצמו, וכמו כל עבודה יעילה היא כוללת בתוכה ירידה לפרטים ותכנון נכון. ו"גמילות חסדים" היא הקשר. יציאה מהבדידות ויחסי גומלין עם אחרים - לעזור להם ולהיעזר בהם.
אני רפאל מ-GYE. אנחנו פה בשבילכם! מספר הטלפון שלי הוא 058-7004152. אתה יכול להתקשר או לשלוח הודעה (SMS או ווצאפ), ונתאם שיחה בזמן נוח לך. אתה יכול גם לכתוב לי מייל: shmor.help@gmail.com
אשמח לשמוע ממך ולעזור ככל האפשר!
נערך לאחרונה: לפני 1 שבוע, 2 ימים על ידי רפאל-gye.
המשתמשים הבאים אמרו תודה: mitmoded1, symcha, פיניוני
זמן ליצירת דף: 0.92 שניות

Are you sure?

כן