אכן את אשר יגורתי בא לי.
לא שתפתי עד היום, מרוב צער והלם מעצמי, חכתי להיות כמה ימים מפוכח כדי שאוכל לשתף.
הייתי במקום עם ניסיון, בגלל מכשירים ללא סינון. כמה ימים הייתי שם ולא נגעתי בכלל, כמעט אפשר לומר שלא היה לי רצון, אחרי הכל הייתי נקי מעל 80 יום !! והנקי הפעם אפשר לומר שהיה נקי לגמרי. - אבל יום אחד הייתי צריך להשתמש באחד המכשירים, והחלטתי לקחת אותו להתקין בו תוכנת סינון, לא הצלחתי להתקין את התוכנה, אבל המכשיר ביד, והתחלתי לגלוש, ביום הראשון רק קצת, עדיין לא איפסתי, ביום השני שהיה יום חמישי בשבע כבר נכנסתי לדברים יותר גרועים, אבל עדיין לא איפסתי, והרגשתי עדיין את הנקיון, ואחרי הכל שבת זה יום כפרת עוונות. ואז מוצ''ש שוב גלשתי כמה שעות, מאד עמוק. למחרת היה לי ספק האם לאפס או לא, היו לי תירוצים לא לאפס כי הרי עדיין היו מקומות שלא נכנסתי אליהם. אבל אז הבנתי שהאיפוס הוא לא רק ממה בפועל ראית, אלא גם כמה אתה מסביב לזה. ולכן איפסתי.
אני זוכר לעצמי, לא נמחקו השמונים יום, סה''כ עברו כבר 4 ימים מהנפילה, ואני מרגיש שהארבעה ימים הללו מתחברים לשמונים יום שהיו קודם, אני לא מרגיש מסביב לזה כמו פעם כשהתחלתי לספור.
כמובן צריך להתחזק מאד עד כמה שזה בידי, שלא יהיו לי בסביבה מכשירים ללא סינון. וכן לעצמי לדעת שאסור לגעת בכלל, לא להשתמש במכשיר לא מסונן גם לא לחיפושים שכן בסדר.
למעשה עכשיו עוברים עלי ימים קשים מאד ועמוסים בגלל הרבה בחינות. ומאד אני רוצה לברוח לשימוש בתאווה, אבל אני יודע שבסופו של יום זה יעשה לי רק רע.
מתפלל שהקב''ה יתן לי את השלווה, לחזור לשגרה ברוכה, ולנצל את הזמן.
