רוצה לשתף
היום לא הרגשתי טוב,
הייתי מתוסכל מזה מאד,
מרגיש שהשתבשו לי החיים
הרי אני תכננתי 1 2 ו3 ובסוף זה לא עבד,
תסכול ועצבים,
הייתי מטורגר על מעל הראש,
התחלתי כבר לפנות לתאווה שתסדר את העניינים...
ואז החלטתי לנסות לצאת מהריכוז העצמי שלי, ולתת שירות,
איזה שירות אני יכול לתת?
אני בבית,
בבית תמיד יש מה לעשות,
סידרתי את הבית, שטפתי כלים, הפעלתי מכונת כביסה,
ופתאום הבנתי מה זה ריכוז עצמי אמיתי
מאז שהתחלתי את התכנית תמיד היה קשה לי,
לי יש ריכוז עצמי גבוה?
הרי אני בן אדם שאוהב לעזור, אוהב לתת,
אבל היום כשעשיתי את הדברים האלה רק בשביל לצאת מהריכוז העצמי, פתאום הבנתי שחלק גדול מהדברים שהייתי עושה פעם היו בעצם בשביל עצמי, זה היה יכול להיות בשביל לקבל פידבק חיובי מאשתי, זה היה יכול להיות בשביל שהיא לא תכעס עליי, זה היה יכול להיות לעזור לחבר בשביל שהוא יהיה חבר שלי, או בשביל שהוא יעריך אותי, ועוד אלף סיבות דומות,
אני לא יודע כמה פעמים עשיתי דברים בשביל טובת אחרים נטו!!!
וזה גילוי מעניין מאד בשבילי
אם תשאלו חברים שלי הם יגידו לכם שאין לי ריכוז עצמי בכלל!!!
אבל כנראה שזה לא נכון מהסיבה הנ"ל,
מעניין
ואגב, השירות עזר בסוף גם לי...
אבל לא עשיתי את זה בשביל זה, עשיתי את זה בשביל לתת שירות, סתם ככה,
תודה

symcha היקר
גם אצלי בהתחלה היא תמכה
אבל זה היה לפני שהלכתי לקבוצות
היא סיפרה לעצמה סיפור דומה למה שכולנו מספרים לעצמנו בהתחלה
שזה לא נורא
שכל הגברים רואים מדי פעם פורנו וככה גם בעלה
כשהיא קלטה שאני מגדיר את עצמי כמכור והולך לקבוצה של כאלה היא פתאום לקחה את זה קשה וכבר לא תומכת,
בקשר לחיזוק הזוגיות אני עובד על זה, הולך לטיפול ועושה מה שאני יכול
תודה ענקית

mose היקר
מה אתה מתכוון לחבר?
אם כוונתך שתבוא לקבוצה פתוחה או שתדבר עם נשים של חברים מכורים אין על מה לדבר מבחינתה

לחיים אמיתיים היקר!
באמת קשה מאד, התמיכה של האשה יכולה להיות משמעותית ביותר (אצלי ב"ה אשתי תומכת מאד).
יתכן שזה יושב על על הזוגיות שלכם באופן כללי, אם קיימים בה קשיים, יתכן שהיא מרגישה שבמקום לחשוב עליה..
אולי צריך לראות איך אפשר לחזק את הזוגיות וממילא כבר היא תהיה במקום של רצון לתמוך.

הרבה מאד הצלחה!

יום 301#
אני מתחיל להיכנס לשגרה כך שכל הזמן יש לי משהו לעשות;
אתמול קניתי לי גם ספר חדש כך שיהיה לי משהו לקרוא בערב אחרי שאני מסיים את כל המטלות שלי.
אני צריך לשים לב שביום שישי (זה יהיה היום הרביעי מאז הנפילה האחרונה) אני מודע לעצמי.
בהצלחה 

שמע אחי היקר 
קודם כל שאפו על ה98 יום 
ולגבי החשש שלך, אני יגיד לך משהו שאני מאמין בו, שכל נפילה או מעידה היא תמרור לעליית שלב. ז״א אתה לא יכול להסתפק במצב הנוכחי אתה חייב לשדרג את עצמיך בעצם מעידה זה קריאה להתקדמות. אם זה בבור מרע להוסיף חסימות וכו, או בעשה טוב להוסיף בנתינה וניצול של הזמן … 
וכשאתה רואה את זה ככה אז זכית שזה קורה לך לפני ראש השנה וזה זמן לחשבון נפש חיובי.. 
אוהב

וואו באמת קשה 
יש אפשרות לחבר אותה לזה או שזה מידי רגיש?

רוצה לשתף על קושי מול אשתי
אשתי לא מבינה אותי בכל הסיפור של ההתמכרות
לא תומכת בי בתהליך של ההליכה לקבוצות
כבר לא מתנגדת לעצם ההליכה לקבוצות
אבל רחוק מאד מלהיות תומכת ומעודדת
זה קשה לי
אוהב וצריך אתכם
תודה

שלום וברכה,
קראתי את ההודעה הראשונה שכתבת בשרשור הזה, כתבת שם וגם הזכרת עכשיו שהמלחמה הזאת של התאווה היא בעצם מלחמה עולמית, אני מזדהה עם הדברים, בעצם האינטרנט לכשעצמו הוא בסה"כ כלי רק הבעיה היא שכוחות הרוע והטומאה הגויית עושים שימוש נורא ואיום, כמו למשל מטוס הוא המצאה נהדרת אבל כשמעמיסים עליו פצצות ומפציצים איתו, הוא כבר כלי מסוכן מאד.
אגב, יש מישהו אחד שיש לו טענות על הקרדיט שאתה נוטל כאן עבורינו כחלוצי המלחמה בפור', קורים לו אברהם אבינו, הוא כבר הבין לפני יותר משלושת אלפים שנה שיש בורא לעולם וצריך לציית לו ולעבוד לו ולא לדברים אחרים..

בהצלחה, ובברכת ותעביר ממשלת זדון מן הארץ!

יום 300#
וואלה היום אין לי מה להגיד.
אבל לפחות נכנסתי לפה.

חזרתי לשתף 
אחרי ברוך השם תקופות טובות, כעת בלי עין הרעעעע אני 98 יום נקי, מרגיש מסופק וחי חיי משמעות עם ביטחון עצמי, חיבור לאישה ושלמות עם עצמי והדרך שלי באמונה.  
בחודש האחרון הורדתי חלק מהמגננות בעיקר ברוטינת הלילה שלי אבל כמובן לא בהימנעות מתכנים.
הבוקר לצערי צרכתי תכנים במשך כ-שעה, אחרי שהתעוררתי באמצע הלילה עם דחף ולא סיפקתי אותו (בין היתר כי הטלפון שלי לא בחדר כבר בשנה האחרונה וקניתי שעון מעורר וזה אחד השינויים החיוביים).
לא הגעתי לפריקה, למעשה עיקר האקט היה רק צפייה.
אני מאוד מאוכזב בעצמי, אבל גם זוכר את הקרדיט של שלושה חודשים ללא תכנים בכלל. 
כשצפיתי בתכנים (שכמו תמיד עלו בחומרתם בהדרגה והתחילו מדברים פשוטים…) לא הרגשתי איזשהו סיפוק מטורף, ולא הרגשתי כמו מישהו שהיה צמא לזה כ״כ הרבה זמן ולא יכול לעצור את עצמו - ועובדה זו כבר מראה על שינוי והתקדמות ממשוכת ה-3 שבועות עד חודש שניסיתי לעבור במשך זמן רב כל כך.

מצד שני אני מפחד שזו תחילתה של הידרדרות, ועוד ימים ספורים לפני ראש השנה… 

אני ככל הנראה הולך להחזיר את שגרות הלילה בתצורה מסויימת כדי להתפקס על המטרה והתהליך ולזכור - אלה לא החיים האמיתיים, החיים יפים בחוץ ויש עוד המון מה להשיג וחבל על כל רגע שאני תקוע על זה. 

אשמח לדברי חיזוק מכם חברים יקרים למסע, שוב אני אומר מה שאמרתי כבר פעם: בעוד כמה עשורים הפורנוגרפיה תיחשף למעצמות העולם כבעיה אסטרטגית שיש לטפל בה על מנת להציל את האנושות והנה אנחנו זוכים להיות בין הראשונים להיאבק בה כבר ולשמור על בריאותינו - אשרינו.

70......
היעד הקטן הבא - 80 יום...

יום 299#
לפני יומיים נפלתי בגלל שבטעות נכנסתי עם הטלפון לשירותים והיה לי קצת זמן פנוי.
אחד הדחפים של לצפות זה תחושת בדידות- עברתי לא מזמן לגור לבד.
אתמול היו אצלי כמה חברים בפעם הראשונה בדירה והיה ממש נחמד.
אני צריך לזהות שלא כל החיים זה כיף וחבר׳ה אלא תמיד יש לפעמים רגעים שמרגישים בהם יותר לבד.
היום גם תכננתי להיפגש עם חברים אז אהיה יוצר חיובי בזה שאבנה עוד קשרים חברתיים.

שבוע מבורך מלא בהחלמה לכולם. 

השבוע אנחנו נעמדים לדין לפני מלך מלכי המלכים. וכפי שכתב לנו הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ג ה"ב וז"ל: "ואין שוקלין אלא בדעתו של קל דעות". 

נשאלת השאלה מדוע הרמב"ם משתמש כאן בלשון של "דעתו של קל דעות"?  והתשובה הפשוטה והמקובלת היא שרק הבורא עולם יכול לדעת מהי דעתו של כל אחד ואחד מאיתנו. עם מה כל אחד מתמודד. מה כל אחד עבר במסע החיים האישיים שלו. ומה בעצם מביא אותו לעשות מה שהוא עושה. ולא הרי אדם שחייו על מי מנוחות כהרי אחד שעבר מה ששעבר ושעברו עליו המים הזידונים. וכבר אמר משה רבינו בתפילתו בפרשת פנחס כאשר הוא ביקש שהקב"ה ימנה מנהיג ממשיך "יפקוד ה׳ אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה". גם שם נעשה שימוש בלשון אלוקי הרוחות שזה דומה במהותו ללשון הרמב"ם קל דעות וכפי שמבאר שם רש"י מחז"ל "רבש"ע גלוי לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה" וכפי שחז"ל אומרים לנו במקום אחר "כשם שאין פרצופיהם שווים כך אין דעתם שווים"

כמובן שנקיים תקנת חז"ל הקדושים ולא נתקע בשופר. המנחת עני בפירושו לפרשת האזינו מציין ועושה חשבון איך שנים שר"ה חל בהם בש"ק היו או שנים טובות ביותר כמו השנה בה יצאנו ממצרים והשנים בהם נבנה בית הבחירה, הן בית ראשון והן בית שני, או שנים קשות ביותר כמו השנים בהם נחרבו בתי המקדש הראשון והשני ויצאנו לגלות. וכן בפעמיים האחרונות שר"ה חל בש"ק בשנת תשפ"א היה קורונה ובשנת תשפ"ד אירועי ש"ת. אז מה מצפה מאיתנו בשנה הקרובה? איש אינו יודע. אבל אנחנו עדיין לפניה. כך שאין סיבה ואין מקום להיכנס לפניקה. רק לעשות מה שצריך לעשות ולהתחנן על נפשותינו. לבקשת רחמים. לבקש שנזכה לשנה טובה ומתוקה שנת גאולה וישועה. שנת החלמה. לשנה ששבה נקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו. 

68 יום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!