ברוכים הבאים, אורח
Recent Posts

תגובה: מי פה המנהל? לפני 4 ימים, 4 שעות #157026

symcha כתב on 12 נוב' 2026 15:54:

לא קל, לרדת בדרגא..


נכון, גם הדירוגים למאמר הזה היו נמוכים יחסית. אני נוטה לחשוב שזה גם בגלל שבאמת קשה לשמוע את הדברים האלה, ועוד יותר קשה לנסות ברצינות לחיות לפיהם. אבל זה מפתח חשוב להחלמה.

אני רפאל מ-GYE. אנחנו פה בשבילכם! מספר הטלפון שלי הוא 058-7004152. אתה יכול להתקשר או לשלוח הודעה (SMS או ווצאפ), ונתאם שיחה בזמן נוח לך. אתה יכול גם לכתוב לי מייל: shmor.help@gmail.com
אשמח לשמוע ממך ולעזור ככל האפשר!

תגובה: הדרך להחלמה לפני 4 ימים, 6 שעות #157025

  • מאמין123
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 78

תודה רבה על יום נקי, מתפלל להאמין בעצמי ולבחור נכון.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: oldguy

תגובה: מי פה המנהל? לפני 4 ימים, 9 שעות #157024

  • symcha
  • רצף ניקיון נוכחי: 61 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 257

לא קל, לרדת בדרגא..

מי פה המנהל? לפני 4 ימים, 9 שעות #157023

הוא השקיע חודשים ארוכים בתכנון ההצגה עד לפרטי הפרטים הכי קטנים, והרגיש שהוא עומד להגשים את חלום חייו. אבל כבר בחזרות התחילו האכזבות. התלבושות הגיעו מהמפעל כשאינן מעוצבות בדיוק לפי ההנחיות, התזמורת אמנם ניגנה לפי התווים, אבל התחושה שלו הייתה שיש שם זיוף, שמשהו לא מספיק אותנטי.

שלא לדבר על השחקנים. הם אמנם שיננו בהתמדה את הטקסטים הארוכים שכתב, אבל כשעמדו על הבמה שכחו מדי פעם כמה מילים, וזאת אחרי שהוא בחר ובחן כל מילה בקפידה רבה. גם צורת ההגשה שלהם לא ענתה על הציפיות, ובמיוחד באותם חלקים שמבחינתו היו אמורים להיות המרגשים ביותר. הוא הרגיש איך אט אט הורסים את כל מה שבנה בעמל רב.

הוא ניסה להיות מתחשב ואדיב, והסביר שוב ושוב בסבלנות את החזון שלו. כשזה לא הביא לתוצאה הרצויה, הוא ניסה גם להיות תקיף וסמכותי ולהציב גבולות ברורים. אבל שום דבר לא עזר. התוכנית שלו נראתה אולי מצוין על הנייר, אבל התנפצה אל סלעי המציאות הנוקשה.

ואז הגיע היום הגדול. הוא ישב בפאתי האולם החשוך, והרגיש איך החושך הולך ומתגבר לאורך כל ההצגה. היא אמנם הסתיימה במחיאות כפיים סוערות, אך בפיו היה טעם צורב של החמצה. רק הוא ידע איך זה באמת אמור היה להיות. אם רק היו כולם יותר קשובים לו, עד הניואנס הכי קטן, ההצגה הייתה יכולה להיות מושלמת.

אחרי תקופה ארוכה וכואבת של ניסיונות כושלים ומאכזבים, הוא החליט לעזוב את תפקיד הבמאי ולהפוך לשחקן פשוט. המעבר היה אמנם קשה, אך הוא גילה שהוא משמעותי ומשתלם.

ההבדל העיקרי היה שכבר לא הייתה לו בראש תמונה ברורה של איך ההצגה צריכה להיראות. הרי הוא כבר לא זה שכותב את התסריטים. אם התרחש על הבמה משהו לא צפוי, בחזרות או בהצגה עצמה, הוא פשוט הקשיב להוראות שלחש הבמאי לתוך האוזנייה שאותה הרכיב, וניסה לבצע אותן ביעילות המירבית. עול כבד של אחריות עודפת ירד מעל כתפיו, ולראשונה מזה זמן רב הרגיש שהוא באמת מסוגל לנשום לרווחה.

בצעד הראשון הודינו בחוסר האונים שלנו מול התאווה, בצעד השני הגענו לאמונה בכוח גדול מעצמנו שיכול לעזור לנו (הקב"ה), ובצעד השלישי אנחנו מתחילים בבניית מערכת יחסים חדשה איתו, שמבוססת על כך שמעכשיו הוא זה שכותב את התסריטים ולא אנחנו.

זה נשמע קצת מוזר, כי הרי ברור שהקב"ה הוא בורא העולם ומנהיגו, וכותב בהשגחה פרטית מדויקת את התסריטים של כל הברואים כולם. אז במה בדיוק מתבטאת כתיבת התסריטים שלנו?

בתחילת הדרך של ההחלמה בדרך כלל קשה לנו לראות את זה, אבל זה מתבטא בהתנגשות היומיומית שלנו עם המציאות, בהתנגדות העזה שלנו לכל מה שלא קורה בדיוק כמו שהיינו רוצים. כל זה גורם לנו להצפה של רגשות שליליים קשים. אנחנו מחפשים מפלט ומוצאים נחמה אצל התאווה.

ברגע שאנחנו מפסיקים לנהל את המציאות, וקשובים להוראות של "הבמאי הראשי", יורד משקל רגשי כבד מעל כתפינו, ואנחנו כבר הרבה פחות מרגישים צורך לברוח.
ויש כאן גם רובד נוסף: הזכרנו בעבר את דברי הרבי מקוצק על כך ש"הקב"ה נמצא היכן שנותנים לו להיכנס". אם אנחנו חסרי אונים מול התאווה, ואנחנו מאמינים שהקב"ה יכול להשאיר אותנו נקיים, אנחנו חייבים לתת בידיו את ההגה.

אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו. אנחנו לא יכולים להמשיך להתנגד בכל תוקף להשגחה הפרטית שלו בכל תחומי חיינו, ובאותה נשימה גם לבקש שבהתמודדות מול התאווה נזכה להשגחה פרטית מיוחדת שמעטים זוכים לה.

אז מעכשיו - הקב"ה מנהל את ההצגה!

***

מאמר זה התפרסם במסגרת העלון השבועי שלנו - "רק חזק ואמץ!"
לקבלת העלון במייל - shmor.help@gmail.com
לארכיון הגיליונות - gyenewsletters.netlify.app/archive/
לצפייה בכל הגיליונות בגוגל דרייב: drive.google.com/drive/folders/1ypMONNWbrQg3OsJWqFxmJjW7TShqIQTq?usp=sharing
אני רפאל מ-GYE. אנחנו פה בשבילכם! מספר הטלפון שלי הוא 058-7004152. אתה יכול להתקשר או לשלוח הודעה (SMS או ווצאפ), ונתאם שיחה בזמן נוח לך. אתה יכול גם לכתוב לי מייל: shmor.help@gmail.com
אשמח לשמוע ממך ולעזור ככל האפשר!
נערך לאחרונה: לפני 4 ימים, 9 שעות על ידי רפאל-gye.

תגובה: בהצלחה לי לפני 4 ימים, 13 שעות #157022

  • פיניוני
  • רצף ניקיון נוכחי: 137 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 261

מצטרף לדברי oldguy
מחזיקים לך אצבעות!!!
בהצלחה לך, אח אהוב!!!

המשתמשים הבאים אמרו תודה: oldguy
  • פיניוני
  • רצף ניקיון נוכחי: 137 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 261

מהמם,
הקישור להורדת החוברת חסום בנטפרי...
אוהבים...

  • פיניוני
  • רצף ניקיון נוכחי: 137 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 261

תודה רפאל,
כתיבה מהממת!!!

תגובה: בהצלחה לי לפני 4 ימים, 16 שעות #157019

  • oldguy
  • רצף ניקיון נוכחי: 33 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 18

בוודאי זה יעזור עצם זה שאתה נמצא כאן יעזור ואני מקווה שתצליח, וכמה שאתה מתאפק עוד קצת ועוד קצת אתה עולה בקדושה שאין לתאר זה גבורה גדולה ולפום צערא אגרא,תצליח במאוד מאוד הקהילה כאן אתך בכל מצב!

בהצלחה לי לפני 4 ימים, 17 שעות #157018

  • gringo
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 6
שלום לכולם,
אתחיל לשתף פה את המסע שלי גם כשהולך וגם כשלא, אציב לי מטרה של 3 ימים ואעדכן כל יום איך הולך וכשאגיע למטרה שלי אגדיל את מספר הימים,
 אני מאוד מקווה שלשתף יעזור לי בהתמודדות.
שיהיה לי בהצלחה !
המשתמשים הבאים אמרו תודה: symcha, מאמין123, פיניוני, oldguy

בחזרה למגרש המשחקים לפני 4 ימים, 17 שעות #157017

אלפי פעמים הוא נפל, אבל היה לו רצון של ברזל. הוא קם מיד, בכל פעם מחדש, עד שבסופו של דבר הצליח להתייצב. נשמע מוכר? לא, זה לא עוד תיאור של התמודדות עם התאווה - זה תיאור של ילד שלומד ללכת... אבל במה בעצם הוא שונה מהמבוגר? איך זה שהוא לא נשבר באמצע? למה הוא לא נשאר להשתטח על הרצפה במחשבות ייאוש של "שוב נכשלתי! לעולם לא אצליח ללכת!"?

ילד חי את ההווה שמתרחש כאן ועכשיו. הוא לא סוחב את משקעי העבר, וגם לא מוטרד מהעתיד. לכן ילדים הופכים תוך זמן קצר מאויבים מושבעים לחברים הכי טובים (או להיפך). הם עוזבים בקלילות את מה שקרה, ומתבוננים בסקרנות במה שקורה. זו אולי גם הסיבה לשמחת החיים האופיינית להם. התמקדות בהווה יכולה לעזור מאוד גם לנו, וכבר הרחבנו על כך בעבר.

אבל יש כאן רובד נוסף: הילד תופס את האתגרים כמשחק קליל ומהנה. הוא לא מייחס משמעות לנפילות שלו ופשוט מנסה שוב. ראיתם פעם ילד שהפסיק לשחק במחשב, רק בגלל שהוא 'נפסל'? המבוגר, לעומת זאת, רואה באתגרים משהו רציני וכבד משקל. הוא מרגיש כל הזמן במבחן, והעיקר: הוא מרגיש שמידת ההצלחה שלו קובעת את הערך העצמי שלו. מבחינתו הוא לא נמצא במגרש משחקים, אלא באולם בית משפט.

כשזה המצב, לא פלא שהילד רץ בהתלהבות והמבוגר מדדה בכבדות. זה מזכיר קצת את הסיפור על דוד, הנער הצעיר, שמגיע בקלילות, בלי נשק "של מבוגרים", ומצליח להביס במהירות את גוליית, איש המלחמה הותיק שמוקף ומבוצר בכלי הנשק הכבדים של הימים ההם.

כדי להגביר את המוטיבציה שלנו, אולי הגיע הזמן לחזור קצת למגרש המשחקים, ולעבור מאווירה כבדה של ביצוע מטלות לאווירה נלהבת של משחק תחרותי, שתייצר אצלנו עניין ואתגר. נביא כאן שתי דוגמאות:

שיטת היעדים

יש חברים בפורום שלנו שמציבים לעצמם שני יעדים קרובים - יעד גדול ויעד קטן. לדוגמא, חבר שנקי שלושה ימים מציב לעצמו יעד קטן של חמישה ימים, ויעד גדול של שבוע. כשהוא מגיע לשבוע הוא מציב לעצמו יעד קטן של שבוע וחצי, ויעד גדול של שבועיים, וכן הלאה.

שיטת ההכפלות

דרך נוספת היא "שיטת ההכפלות". אפשר לקרוא לה גם "מבצע 1+1". השיטה בנויה משבעה שלבים רשמיים, והרעיון הוא להכפיל כל פעם את מספר הימים הנקיים.

אנחנו מתחילים מאיפה שאנחנו נמצאים כרגע. אם המציאות היא שאנחנו נופלים פעם ביום - היעד הוא יומיים, ואם פעם ביומיים - היעד הוא ארבעה ימים. אם הגענו לשבוע, עברנו בהצלחה את השלב הרשמי הראשון, ואנחנו עוברים לשלב השני - שבועיים. בכל פעם אנחנו מתמקדים בהגעה לשלב הבא.

7 ימים · 14 ימים · 28 ימים · 50 ימים · 100 ימים · 200 ימים · 365 ימים

חשוב לחגוג את ההצלחות שלנו, ולציין כל שלב שהגענו אליו במתנה קטנה לעצמנו, ארוחה טובה או יציאה לנופש וכדו' (הזכרנו זאת בעבר, במאמר על הכלי של 'אִם-אָז').

ומה אם נפלנו?

הנפילה לא לוקחת מאתנו את השלב שכבר הגענו אליו, ואנחנו פשוט מתחילים לספור אותו מחדש. לדוגמא, אם נפלנו אחרי 62 יום בדרך ל-100 יום, אנחנו פשוט מתחילים לספור שוב 100 ימים (כדי לעודד את עצמנו, נוכל לציין שוב את השלבים הקודמים בתור שלבי ביניים).

חשוב גם שנבדוק בצורה עניינית מה גרם לנפילה, לא כדי להאשים את עצמנו, אלא כדי להפוך לשחקנים טובים יותר.

אז איזה משחק בחרתם?

הערה חשובה: לא באנו להקל ראש בנפילות, אלא להצביע על כך שגישה קלילה ומשחקית עשויה לעזור לחברים מסוימים לצבור זמני נקיות ממושכים ולקום מהר מנפילות מבלי לשקוע ברגשות שליליים שעשויים להוביל לנפילות נוספות.

***

"שיטת ההכפלות" מובאת כאן על פי החוברת "לחיות כמו מלך" (יוזמה עצמאית שאינה של GYE).
להורדת החוברת בחינם - לחצו כאן.

***

מאמר זה התפרסם במסגרת העלון השבועי שלנו - "רק חזק ואמץ!"
לקבלת העלון במייל - shmor.help@gmail.com
לארכיון הגיליונות - gyenewsletters.netlify.app/archive/
לצפייה בכל הגיליונות בגוגל דרייב: drive.google.com/drive/folders/1ypMONNWbrQg3OsJWqFxmJjW7TShqIQTq?usp=sharing
אני רפאל מ-GYE. אנחנו פה בשבילכם! מספר הטלפון שלי הוא 058-7004152. אתה יכול להתקשר או לשלוח הודעה (SMS או ווצאפ), ונתאם שיחה בזמן נוח לך. אתה יכול גם לכתוב לי מייל: shmor.help@gmail.com
אשמח לשמוע ממך ולעזור ככל האפשר!
נערך לאחרונה: לפני 4 ימים, 17 שעות על ידי רפאל-gye.
המשתמשים הבאים אמרו תודה: symcha
אחרי קרוב לעשרים שנות ציפייה ותפילה, יצחק ורבקה זוכים להיפקד בילדים. בזמן ההיריון שני הבנים מתרוצצים בקרבה, ורבקה נמצאת בכאב כה גדול, עד שמרוב צער היא אומרת: "אִם כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?". אם כך הם הדברים, למה בכלל התפללתי על היריון? (רש"י) ולמה לי חיים? (רמב"ן). מתוך מצוקתה הגדולה הולכת רבקה "לִדְרוֹשׁ אֶת ה'". היא פונה לנביאים שהיו באותו הדור (רשב"ם), והם מסבירים לה שהיא נושאת בבטנה תאומים, שמהם עתידים לצאת שני עמים.

אבל כיצד הרגיעה התשובה הזו את סערת הנפש של רבקה?

על כך השיב בשנינות הגאון רבי שלום שבדרון (לב שלום פרשת תולדות). חז"ל אמרו, שכאשר עברה רבקה על פתחו של בית מדרש, היה יעקב מנסה לצאת, וכשעברה על פתח בית עבודה זרה, היה עשו מנסה לצאת. רבקה חששה שיש לה בן 'יהודי פושר' שנמשך גם אחרי לימוד תורה וגם אחרי דברים בטלים. אך כששמעה שמדובר בשני בנים, שכל אחד מהם נמשך לדבר אחר - נתיישבה דעתה. היא העדיפה אחד צדיק ואחד רשע, מאשר אחד שפוסח על שני הסעיפים.

ועם זאת, גם אחרי הבחירה העקרונית בטוב, בליבו של כל אדם, קיימים עדיין שני צדדים: יצר טוב ויצר רע, נפש אלוקית ונפש בהמית, והמלחמה ביניהם נמשכת כל ימי חייו של האדם.

הרצון הפנימי שלנו הוא כמובן לבחור בטוב - "רצוננו לעשות רצונך". ולכן קצת קשה לנו להשלים עם זה שיש בנו צד שרוצה לבחור אחרת. אנחנו לא ממש מעוניינים לפגוש את הצד הזה ולהכיר בקיומו, וחוששים שהדבר ידביק עלינו תווית שלילית. אנחנו חפצים בחיים של שלווה והרמוניה, ולא של קונפליקט מתמיד, ולכן מאוד אנושי שנתעלם מהבעייה שמאיימת עלינו ונשים אותה בצד, בתקווה שאיכשהו היא תעבור לבד.

מכל הסיבות האלה, כאשר אנחנו נקיים תקופה ממושכת מתאווה, טבעי שנרגיש שזה לגמרי מאחורינו, וכבר מזמן לא מדבר אלינו. אולם הניסיון של רבים מוכיח, שדווקא קיומה של תחושה כזו עשוי להיות הכתובת על הקיר ונורת האזהרה. כשאנחנו בהכחשה לגבי הצד הזה שעדיין קיים בנו, אנחנו לא מספיק עומדים על המשמר, וכאשר מפתיעים הדחפים - אנחנו לא ערוכים לקראתם בצורה טובה.

אי אפשר לנצח משהו שלא קיים. כדי שנוכל לטפל בבעייה אנחנו צריכים קודם כל להנכיח אותה ולהכיר בה. בשפת הפסיכולוגיה הדבר נקרא 'עבודת צֵל', הנכונות לפגוש את הצללים באישיות שלנו, את אותם חלקים שאנחנו מרגישים איתם לא נוח ומתביישים בהם, ולכן גם נוטים להדחיק אותם. כמובן, חשוב שנעשה זאת בזהירות. לא בצורה מוגזמת והיסטרית, שרק תבהיל ותחליש אותנו, אלא בצורה עניינית ואחראית.

נעשה זאת בהתמדה, צעד אחר צעד,
ונעניק ליצר הטוב את הבכורה!

***

מאמר זה התפרסם במסגרת העלון השבועי שלנו - "רק חזק ואמץ!"
לקבלת העלון במייל - shmor.help@gmail.com
לארכיון הגיליונות - gyenewsletters.netlify.app/archive/
לצפייה בכל הגיליונות בגוגל דרייב: drive.google.com/drive/folders/1ypMONNWbrQg3OsJWqFxmJjW7TShqIQTq?usp=sharing
אני רפאל מ-GYE. אנחנו פה בשבילכם! מספר הטלפון שלי הוא 058-7004152. אתה יכול להתקשר או לשלוח הודעה (SMS או ווצאפ), ונתאם שיחה בזמן נוח לך. אתה יכול גם לכתוב לי מייל: shmor.help@gmail.com
אשמח לשמוע ממך ולעזור ככל האפשר!
נערך לאחרונה: לפני 4 ימים, 17 שעות על ידי רפאל-gye.
המשתמשים הבאים אמרו תודה: symcha

תגובה: למה?? ייאוש?! לפני 4 ימים, 17 שעות #157015

oldguy כתב on 11 נוב' 2026 07:31:

עוד משהו מעניין שיש כאן 13 ציפויות ואין לייק אחד! האם אני כל כך משעמם? כל כך לא לענין? האם אני באמת לא שווה כלום כמו שחשבתי?


אתה שווה המון. לצערי הפורום נמצא כרגע בתקופה שיחסית אין בו הרבה חברים פעילים, וגם אלה שפעילים לא תמיד מגיבים לכל הודעה, וגם אם מגיבים זה לוקח זמן. כל אחד שנמצא פה ובמיוחד מי שפעיל - מוסיף ותורם הרבה לכולם. אפשר לראות בשרשורים הישנים בפורום שהיו תקופות פעילות הרבה יותר, ובאמת באותן תקופות הייתה קבוצה משמעותית של חברים שהצליחו להישאר נקיים לאורך תקופות ארוכות. אני מאמין ומקווה שגם עכשיו זה הכיוון. ב"ה רואים פה לא מעט הצלחות, ותמיד חשוב למדוד את עצמנו לא ביחס להצלחות של אחרים, אלא ביחס לעצמנו לפני שהגענו לכאן. וגם זה - בעיקר כדי לחזק את עצמנו ולהדגיש את זה שאנחנו מתקדמים. אם אנחנו בתקופה קשה - אין תועלת בהשוואה לעבר שלנו אם זה נעשה כדי לרדוף את עצמנו. בהצלחה לכולם!

אני רפאל מ-GYE. אנחנו פה בשבילכם! מספר הטלפון שלי הוא 058-7004152. אתה יכול להתקשר או לשלוח הודעה (SMS או ווצאפ), ונתאם שיחה בזמן נוח לך. אתה יכול גם לכתוב לי מייל: shmor.help@gmail.com
אשמח לשמוע ממך ולעזור ככל האפשר!
המשתמשים הבאים אמרו תודה: symcha, Zygt, פיניוני, oldguy

תגובה: המסע בתשפ"ז לפני 4 ימים, 19 שעות #157014

  • פיניוני
  • רצף ניקיון נוכחי: 137 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 261

נמצא בתקופה סוערת למדי.


אנחנו איתך...
אוהבים ומחבקים...

תגובה: יומן מסע אל החירות. לפני 4 ימים, 21 שעות #157013

  • אבינעם
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 24

מעריץ!!1 כל הכבוד!

המשתמשים הבאים אמרו תודה: Zygt

תגובה: המסע בתשפ"ז לפני 4 ימים, 21 שעות #157012

  • אבינעם
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 24

חברים יקרים, שמחתי לארח אתכם פה בין דפי היומן.
נמצא בתקופה סוערת למדי.

נערך לאחרונה: לפני 4 ימים, 21 שעות על ידי אבינעם.
המשתמשים הבאים אמרו תודה: מאמין123
זמן ליצירת דף: 0.59 שניות

Are you sure?

כן