אולי צריך להגדיר איזה דברים אתה לא עושה נניח דמויות ספציפיות שהם טריגר עבורך, זאת אומרת שגם אם יש דמויות אחרות שיכולות להיות בעיה עבורך, ברגע שהגדרת לעצמך דברים מסוימים שאותם אתה לא עושה זה כבר נותן לך גבולות ומשמעת עצמית ויעזור לך עם כל ההתמודדות בנושא.
בהרבה מאד הצלחה, ונצחון תרתי משמע.

שלום
לא כתבתי פה תקופה
התגייסתי לצהל, ושם ברוך ה' אין זמן ליפול. אבל מסיבות טכניות אני צריך לעבור לסמארטפון. יש סינון, אבל צריך גישה לגוגל. זה מפחיד אותי, כמה לחיצות ואני רואה תמונות של הדמויות שאני מכיר מהסרטים. זה טריגר לא קטן. מה אתם אומרים?

תודה.

בנתיים נכון לרגע זה עש"ק פרשת ראה מברכים אלול.
וכשמברכים אלול חוזרים המחשבות. 

שוב מגיעים לימים הנוראים שפעם היו מכונים גם בשם הימים האיומים. שוב כפתור ה-reset נלחץ. שוב נקבע מה יקרה בשנה הקרובה. כמה עוד צרות ויסורים.

וכמו  בתזמון - איך לא - מזג האוויר סוער. רעמים וברקים. ורוחות. עוד רגע ירד גשם. נצטרך ללכת לבית הכנסת בשלוליות בין הטיפות. 
סוער בפנים בתוך הלב סוער בחוץ ברחובות קריה.

היי אח יקר
זה נראה שבתקופה האחרונה מצאת את האתר המיוחד הזה ובו אתה פורק את כל מה שיושב עליך במשך שנים....
ואני רוצה לומר לך כמה דברים מנהמת לבי:
א. אתה צריך להיות מודע לזה שאתה אדם עם פנימיות עמוקה, אדם ששואף לאמת ומחפש את הצדק, אדם שרוצה (או רוצה לרצות...) בחיי רוחניות וקדושה, אתה אדם מיוחד!!!!! תהיה מודע לזה, ואל תתן להלקאות עצמיות מטופשות ולאנשים הרעים שפגעו בך להוריד ממך את הערך העצמי שאמור להיות לך..., פורנו זה לא אתה......ואתה לא אהבל... אתה - זה מישהו מיוחד, שלפעמים נופל בפורנו ואביזרייהו מכוח דברים שחווית/הרגל/התמכרות אחד מהם בטח...

ב. אין ספק שהפריקה שאתה עושה כאן באתר היא דבר מצוין ומועיל ומשחרר, אבל יש לך במקומך העכשווי 2 אפשרויות (לענ"ד): הראשונה - להמשיך לבכות ולכאוב, לכעוס ולצרוח, לשאול ולתמוה, לפרוק ולשחרר, ועוד ועוד, שאין ספק שזה בפני עצמו יועיל לנפש שלך...., אבל קיימת גם האפשרות השניה, שהיא להפסיק לנבור כל כך הרבה בעבר, ולנסות להסתכל לעתיד, ובו זמנית למה שאתה עושה עכשיו תנסה להסתכל קדימה ולומר לעצמך: "זה שבני בלייעל פגעו בי, זה שעשרות שנים אני באוננות ופורנו ואביזרייהו, זה שאני בגיל 50 (כך נראה מההתוודות על ההלקאות העצמיות באינתפאדה השנייה...) ומלוכלך כל כך, זה לא אומר שאני צריך למות בצורה הזו."
ואפשר לצאת מזה, בטח שאפשר, זו עבודה ואפילו עבודה קשה מאד, אבל מה לא שווה בשביל להיות משוחרר ושפוי ונקי?!
ממליץ לך מאד לדבר עם צוות האתר לצורך הכוונה...
כתבתי לך ישר מהלב לאחר שהפוסטים שלך נגעו בי עמוק, מקווה שלא פגעתי בך..., ומאחל לך את כל הטוב שבעולם....

תודה רפאל
מאד מעריך את הזמן שאתה מקדיש בשביל לעזור לאחר

בינתיים עשיתי מחיקה זמנית להודעה ההיא.

לשמח בחלקי היקר!
מה נשמע? איך ההתמודדות? עברת כבר כמעט מחצית הדרך עד ראש השנה, ובעז"ה מאחל לך לעבור בהצלחה גמורה את השאר!

ההגדרה שלך כשהתחייבת מול ארון הקודש היתה "נתתי לקב"ה את המילה שלי שעד ראש השנה אני לא נוגע באפשרות שלי לצפות. לא נוגע!" אני מזכיר לך את זה כדי לעזור לך להתמקד בחלק המעשי, כי לפעמים כשהדברים הם עמומים זה עלול להביא לנפילה.

אני חושב שיתכן וגם השבת נתנה לך כוחות להחלטה הטובה שעשית ולכן זה עלה לך בער"ש אחרי המקווה, אז כדאי שתראה להמשיך ולשאוב ממנה כוחות, ראיתי מוזכר ב"שפת אמת" כמה פעמים, שהשבת וקדושת הברית הם היינו הך וכמה שנזהרים לשמור על הברית זוכים לקדושת ושמחת השבת, וכן להיפך אפשר וצריך לשאוב כוחות מהשבת לשמירת הברית!

משהו נוסף שאני מתלבט אם להזכירו כדי שלא לגרום ח"ו תוצאה הפוכה, יתכן שההתחייבות שלך יש לה איזשהו תוקף של שבועה ואולי אפילו חזקה יותר, של 'נקיטת חפץ' כי אחזת בתפילין, אז מאד כדאי באמת להתאמץ ולשמור עליה כראוי (מובא, שאדם ישבע ליצרו, האוה"ח הק' מזכיר את זה בתיחלת פרשת מטות) ואין לי ספק בכך, שזה יתן לך כח עצום להמשך!!
(אולי אני ואחרים ג"כ צריכים ללמוד ממך)
שבת שלום.

לאה.. היקר
כמה שזה נכון, ה'רק לרגע' הזה של היצה"ר.. עם זה הוא מצליח להכניס אותנו לשק.
אפשר לדמות את זה למי שאומר 'רק לרגע אני יטעם קצת רעל' אבל כאן לא מרגישים שזה רעל (האוה"ח הק' מתבטא בפרשת יתרו 'ארס תאוות הניאוף').
שנזכה כנגד זה לעשות החלטות טובות 'רק לרגע' יש ווארט מהלכוביצ'ער או הקוברינע'ר על הפסוק "מי יתן טהור מטמא לא אחד", והוא אומר: לא אחד יכול להפוך טמא לטהור!

קבלתי הרבה החלטות במהלך החיים. חלקם כנראה שהיו טובות. אבל הדגש על חלקם והדגש היותר מודגש על הכנראה. 
היו גם החלטות שגויות. ואפילו מאוד שגויות. 
כגון ההחלטה ללכת על חדר סגור ומחשב פתוח.
במקום חדר פתוח ומחשב סגור.
לבדוק למה התכוונו אלה שטענו שיש אתרים באינטרנט לצפייה..
לא האמנתי שזה קיים. 
מי בכלל רוצה להצטלם ככה.
מי בכלל רוצה להפיץ את התמונות האלה. 
אז רק לשלוש דקות. לראות פעם אחת איך זה וזהו זה. לעולם לא עוד.
אין יותר משלוש דקות בודדות. אין יותר מפעם אחת. 
לראות וללכת.
אבל השלושה דקות הספיקו לי לטבוע.
ולחפש את זה שוב ושוב ללא הגבלת זמן. 
ולהכניס את כל הזבל הזה הביתה. במקום לרוקן את האשפה.

אוף באלי לבכות
איזה התמודדויות
כמה קשה לחיות עם ההאשמות הלא נכונות והשקריות הללו.......

היי אני חרדי..... אבל אוהב אותך מלא ומייחל להצלחתך אפילו שאני יכול לשוחח עמך לפי בקשתך....

היי אני מתערב ברשותכם
מכיר מקרוב את המקום של לחכות לימים חמים ולהנות מצל ה...(איזה פלפל שאתה, לדעתי זה מטרגר כאן אנשים אז צריך להזהר..), בנערותי הייתי לוקח אופניים לטיילת בתל אביב כל בין בזמנים (או כשעפתי הבייתה...) על בסיס יומיומי, ומטייל שם שעות וצופה לכיוון החופים ר"ל..... לאחר מכן הייתי משחרר בפינה נסתרת, ועשיתי עוד הרבה דברים מעין זה....
אז לא יודע מה הנך חושב על עצמך (ואם אינך יודע, אז תברר עם עצמך כי זה מאד מאד חשוב בשביל לצאת מזה), אבל אני מכור, וברגע שהפנמתי את זה הוקל לי הרבה יותר, אני לא אהבל, אני לא פושע, אני לא סוטה, אני מכור..... זהו.....

ואין לי ספק שאחרי מה שספרת על עברך אתה חייב כדבר ראשון טיפול רגשי מקצועי להשתחרר מכל הטראומות הזוועתיות האלה, ויכול להיות שלאחר מכן הבעיה שלך תלך ותעלם.... (אני ספציפית דברתי עם אדם שזה מה שקרה)

מאחל לך את כל הטוב שבעולם
מחבקים אותך וצועדים איתך ביחד לעבר החופש....

ועם כל הכוח...

כל מילה פנינה. וכמה שלפעמים קשה להפנים את זה, זו אמת לאמיתה. (בערך בגיל 18 שמעתי את השיר דע בני אהובי של שולי רנד והמשפט הזה תפס אותי "מתחת כל אמת דוקרת מסתתרת האמת לאמיתה", וואו כמה עמוק שזה, כמה אמיתי שזה...)

מאמין היקר, לאחר נפילה צריך לקחת את כל המוטיבציה שקיימת (תאסוף את כל הפירורים...) ולקפוץ אל המים...
יום יומיים שלש ואתה בפנים..., אני לא מגיע להנמיך את הקושי, אני ידע כמה שזה קשה, אחרי הנפילה האחרונה והריסוק לקח לי שבועיים עד שבחסד השם הצלחתי לחזור למסלול..., אבל מוטב יום אחד קודם.... ותזכור שיותר ממה שהיצר מחפש את החטא, הוא מחפש את התחושות לאחר החטא שיובילו אותך לעוד עשרות חטאים..., אל תתן לו את זה, לך עליו עם כל הכוח....
כל הטוב שבעולם אח אהוב

לפיניוני, תודה רבה!!
על ההשתתפות וההערכה,
נכון ככה זה, נופלים, קמים הולכים אחורה וקדימה, אבל בצורה כזאת עם חברים זה אחרת לגמרי, אומנם זה לא ממש כמו להשתתף בקבוצה אבל עדיין זה הרבה. וזה גם חלק מהסוד להצלחה חוץ מלברר וכו' שהרי הרבה דברים אנחנו יודעים בשכל אבל צריך גם את הכח ליישם.
עברתי באמת על חלק מהיומנים, וגם של סוד הכניעה הוא באמת הגיע רחוק (אין בעיה לדבר בשבח אדם שלא בפניו..).
תודה, ומאחל לך ג"כ להצליח ולהגיע רחוק!