אני מזדהה ב-100% עם הסנטימנט שלך, גיבור. ליפול 10,000 פעמים ולא לבגוד רבע פעם!

אני יכול לספר רק עצמי.
אצלי זה הלך הפוך. הכרתי את עצמי כמי שאכפת לו מיופי עוד לפני שצצה אצלי בעיה של פו׳, והתחתנתי עם אשה יפה. לא יכולתי לחיות עם אשה שאין לה צורת אשה בעיניי, זה היה רע גם לי וגם לה.
בגלל שזה הטבע שלי באופן אישי גם נפלתי בפיתויים רעים של יופי בתקופה מאוחרת יותר.
לא שהאחד נובע מהשני. זה האופי האישי שלי שאני מאוד נסחף אחרי יופי. ויש לזה ביטוי כשר בנישואין וביטוי רע בהליכת שולל אחרי העין בגירויים זולים.
לא שהאחד גרם לשני אלא שניהם ביטוי של אותה תכונת אופי אישית, ואני לא רואה דרך לשנות את המשיכה הבסיסית של בנאדם.
זה מה שאני יכול לומר על עצמי. אם זה נראה לך דומה, אז אולי עזרתי.
עריכה: מצד שני, יכול להיות שגם בלי בעיה של שימוש בפו׳ כבר הייתי מתוכנת על לחפש יופי, כי לא הייתי כזה חסיד ופרוש והיו לי מושגים. אז קשה לי לומר מה הביצה והתרנגולת. ואולי זה לא חשוב. קשה להוכיח שהרצון ליופי הוא תוצר של עיוות בנפש, אנשים רצו נשים יפות עוד בספר בראשית.

תודה ניר יוסף,
אני באמת חושב שעוד לא ניצלתי את רוב הכלים שיש פה. 
רק מלנצל ספירת ימים ופורום הגעתי להישג של שנה שלמה. אילו הייתי מנצל עוד כלים כמו כפתור שעת חירום למשל, או כמו שאתה אומר איזו עבודה כמו הרגלים אטומים, אני חושב שאני יכול באמת להגיע ל-1000.
אני אספר רגע מה הייתה הנפילה שלי. הנפילה שלי היא שעצבנתי את עצמי. מאז שסיימתי את השנה הסתובבתי באיזורים גבוליים כמו איזו הרגשה של להרפות קצת, אבל תמיד עם הסברים באמתחתי למה זו לא נפילה. תמיד עמדתי באיזה סט חוקים שקבעתי לעצמי, אבל מבחינה נפשית כבר נכנסתי לאובססיה הזו. כמו שכתבתי פה רגע לפני: נכנסתי לקטע של להחזיק את הסיגריה ביד ולמצמץ בפה, בלי לשאוף ניקוטין.
וכל פעם הסברתי לעצמי בגבול למה זה לא נקרא גבול, למה זה רק שטח מפורז, למה זה איזור דימדומים, כמו משפטן מפולפל שיגעתי את עצמי. עד שרגע אחד עברתי איזה גבול שקבעתי לעצמי (אם זה מעניין, להוריד פילטר מטשטש בגוגל תמונות). ובאותו רגע כמעט שמחתי כמו שמחה של התרת הספיקות ואמרתי: תפסיק לבלבל את המוח, עברת את הגבול - תאפס את הימים. לפחות תודה בזה שאתה לא נקי. לא בגלל הגבול שעברתי, זו לא הסיבה, זה רק סימן לכל השבוע שבועיים שקדמו לו - להודות בזה שיש לי מה לעבוד על עצמי ולא רק ״לעבוד״ על עצמי עם פילפולים. להכריע שאני בנסיגה ושצריך לטפל בזה.
כואב לראות שאני כבר לא בטבלאות של הגדולים. ואת הכאב הזה רציתי כשהחלטתי לחתוך ולהפסיק להשלים עם התחכמויות.
עכשיו להרגלים אטומיים בעזרת ה׳! 

ישר כח על התגובות
לגבי מה שאמרת גודליף 
יש לי ב״ה עם מי להתייעץ ומבחינת מי שדיברתי איתו זה נשמע כמו משהו שהוא באמת מפריע והכל בסדר.
אבל את הנושא של ההתמכרות אני לא יכול לפתוח זה קצת קשוח…

דבר ראשון תודה רבה לכם
תודה תודה תודה 

דבר שני מתחיל שוב כתבת לי שכל שימוש במין וכו' זה בעיה
זה שאלה שממש מטרידה אותי כבר כמה ימים
אני הגדרתי לי רק את הצפייה בפו' במעגל האדום
ניר יוסף כתב לי שלא כדאי לי לעבוד בבום על הרבה דברים ביחד כדי שאני לא ישבר

מצד שני להסתכל על בנות ברחוב זה דבר שמאוד גורם לי לטריגר (כיום יותר למגע מאשר צפייה)
אני לא יודע האם גם את זה להכניס למעגל האדום או צהוב 
איך לעבוד עם זה?


כנוע היקר דבר ראשון תודה לך
דבר שני מה הכוונה שגם בקיום יחסים עם אישתי אני יכול להרגיש שזה צריכה של תאווה
כשאני מקיים עם אישתי זה ברור לי שזה מגיע לי מתוך משיכה אליה 
אני לא כל כך מבין את זה אשמח לדעת מה הכוונה והאם יש עוד משהו שאני יכול לתקן בחיים שלי

תודה לכם על הכל

אחי היקר 
אני אחד ששומר ממש על המשקל כי יש לי נטיה להשמנה ואני אומר לך שמתי שקשה לי אני מעדיף לפרוק את זה באוכל וביציאות לא שיגרתיות עם חברים והעיקר לא ליפול. 
כמובן שגם זה חייב להיות בהדרגה כי בסוף אנחנו עובדים כדי לדעת להתמודד נכון עם החיים ואוכל לא בריא זה בריחה… 
קיצר אפשר קצת להשתחרר אבל עם גבול 
בהצלחה אחי

אח יקר תודה על העצות
כל הכבוד לך אחי


אני אומר ברור השחתה של הגוף מאשר הנפש
הגוף הוא זמני
עם הנפש אנחנו נתמודד אחרי המוות...

מה קורה נשמה 
אתה נוגע בנקודת התורפה ששם גם הפיתרון 
הטריגר זה הדבר שצריך לעבוד עליו כי כמו שאמרת הוא מביא את הנפילה 
אני חושב שבתכנית לטוס אל החופש יש כלים מדהימים להתמודד עם זה כדאי מאוד לעבור על זה 
בהצלחה אחי היקר

אח יקר אין עליך
אני ממש מכיר את מה שאתה מרגיש וחווה
אני גם הייתי מבטיח כסף אבל כשהייתי נופל הייתי מוצא תירוצים למה לא לשים את הכסף הזה
חוץ מזה שאני יודע שיש בזה מחלוקת האם זה טוב לעשות ככה או לא
אני ספציפית פחות מתחבר לזה 
כי תכלס בשעת קושי אפשר למצוא תירוצים להכל...

לגבי הטריגרים
יש לך כאן תוכנית טיסה מאוד יפה נותנת ממש כוחות לעמוד מול טריגרים
בהצלחה אח יקר

אח יקר 
אני לא יודע מה גילך מה רמת ההתמודדות שלך מה עברת בחיים 
תזכור שאתה לא לבד - האוצץ שלך הוא החשוב בעז''ה האומץ הזה יעזור לך בהקמת ביתכם בקדושה בטהרה בשמחה להעלות את כל מה שעברתי לשמחה בחיים עצמם.

קודם כל יפה על האומץ לפתוח את הנושא מול עצמך האם הסיפור הוא אכן פנטזיות או שמא יש כאן יותר מזה 
אולי חשוב לך בחורה יפה בעיניך מאוד זה פרמטר ששווה המון לא צריך להיות קשה עם עצמך.

כאחד שהיה שנים בתוך הזבל של או''פ
וכיום ב''ה מתרחק אט אט מהמקומות הרעים
ממליץ לך בחום לחשוב ללכת לאדם מקצועי בעניין אדם שמכיר את המציאות ומצד שני יכול גם להשפיע עליך דהיינו שתוכל להקשיב למה שיש לו לומר לאו דוקא שאתה תסכים איתו או שתעשה מה שהוא אומר.

מה דעתך?

יומן מסע יקר
חברים לדרך
רוצה לחלוק 
שוואלה מעצבן אותי אני בפנים ממש מתוסכל ורוצה לברוח לברוח מהכל 
לחיות את החיים על הקצה שלהם ללא מחויבות או אחריות ואשמה 

הימים האחרונים בחיים היו לי קצת לחוצים דהינו שאני אישית נכנסתי למקומות שלא חשבתי שאכמב אליהם וזה עצמו מלחיץ לא שלוחצים אותי באופן חיצוני.
באופן חיצוני אני יכול לקבל את המרחב שלי ולחזור לחופש אבל זה לא אמיתי
כל מקום לוקח לי את החופש למשל ללכת לעבודה לחזור לבית ועוד.
הקטע שפתאום בא לי קצת לחזור חזרה ''לפרוק''
מזכיר לעצמי שזה לא טוב ולא עושה לי טוב
מחזיק את הרגע מתפלל לחיות ברובע 
אוהב וצריך אתכם

אשמח לדעתכם מה עדיף השחתה של הנפש או השחתה של הגוף?

למשל במקום לאונן פעם אחת ללכת לאכול מאכלים לא בראים.
מה דעתכם?
אני יכול להרחיב את הספר יותר 

אני אישית חושב השחתה של הגוף עדיפה על השחתה של הנפש.

שמח מאוד בשבילך! כל הכבוד על העבודה, האמונה והביטחון בה'
תמשיך ככה!

גאה בך על הבגרות לעמוד בתוכנית שלך, גאה בך בהשתדלות לקום מחדש, גאה בך במודעות העצמית. אנחנו לא מלאכים, אנחנו בני אדם, והפלא הוא שבחרת להיות בן אדם שעובד. וזה מיוחד וחשוב! כולם פה בחרו להיות בני אדם שעובדים! 
כדי להכניס הרגלים חדשים לחיים, או אובססיות חדשות, כביכול,
אפשר להיעזר בספר כמו הרגלים אטומיים.
אנחנו מדברים על כל מיני כלים כאלו בקורס לטוס אל החופש בשיעורים של "ביצועים מיטביים" ו"חופש אמיתי".

בהצלחה במציאת המסלול שלך לתחום ריגוש חדש בחיים!

שלום, אני בתהליך גמילה כבר כמה חודשים, ות'ל אני רואה שיפור בעמידה והחוסן שלי למול התאוה, אך עדיין יש נקודת תורפה שמפילה אותי שוב ושוב, זה הטריגר הראשוני שמצית את האש בנעורת, והרבה פעמים אני לא זה שיוזם את זה, וכשהאש נדלקת, אז התשוקה וטענות של שקר (עצמיים) , לוקחות ממני את היחס הראוי וההגיוני, לקולות החיוביים וההגיוניים שעולות בי, שמדברות בשם מה שאני באמת רוצה ובשם התהליך 'אני נמצא בו, אני מרגיש כאילו אני צריך איזה משהו חיצוני שישתלט עלי בשעת מעשה, ויקפיא את כל ההמולה שבפנים, ויתן לי את האפשרות להעמד מול התאוה ולגבור עליה כמו שאני מרגיש יכול באמת, כמובן שאין משהו כזה, אבל מה כן יש? אתם מזדהים עם זה? יש לכם עצה וכדו' עבורי? 
אני החלטתי שכל פעם שאני נופל אני מפריש סכום כסף שקשה לי להוציא בד'כ לצדקה, אך הרבה פעמים זה לא עוזר (אני חושש להתרושש...חחח), אתם ממליצים על דפוס תגובה כזה?
מחכה בכליון עיניים לשמוע מכם!
תודה ושיהיה בהצלחה לכולנו!

הי! אין לי תשובה בשבילך לצערי, אבל אני רוצה לחזק אותך על העבודה שאתה עושה, על המודעות העצמית ועל הבירור שאתה עושה כדי להתקדם קדימה ולמעלה. בהצלחה רבה! מקווה שיגיבו כאן אנשים עם ניסיון בתחום