תודה רבה מחזק ממש!
ברגע שאני נופל אחרי רצף אז אני כביכול מנצל את זה שאני למטה ואז נופל הרבה יותר וגם עכשיו אני צריך להרים את עצמי ועדיין לא מצליח כל כך, זה נהיה הרגל וזה באמת קשה לשנות את זה שפשוט זה מגיע באוטומט הרבה פעמים לצערי. מקווה שעכשיו אחרי עוד נפילה אצליח לחזור לעוד רצף טוב כי ברגע שאני עולה על הגל של הרצף שם יש משהו שנהיה קצת יותר קל וטוב ובאמת ההתחלה הכי קשה.

שלום וברכה

אני רוצה לשתף קצת ביומן המסע האחרון שאני עדיין בעיצומו ביום ה 98

אני כבר מתמודד הרבה מאוד שנים עם כל מיני תקופות של נסיונות לצאת שאף פעם לא החזיק מעמד וגם תקופות שאפילו לא ניסיתי לצאת אלה עסוק שעות ביום עם צפייה בפורנו ואוננות,

בכל אופן התמקד בחצי שנה אחרונה.

למעשה כל הניסיונות לצאת היה ברגע של כאב עצום וריקנות אבל בלי כלים ממשיים איך להתמודד שכהדחף חזר, והוא תמיד חזר ובגדול אין סיכוי לעמוד מולו.

במשך הזמן התחלתי להבחין שאני בעצם מרגיש כפיה ברצון לצאת מזה, כי בעצם אני לא רוצה לצאת כי זה עושה עונג עצום, ורק המצפונים שזה חטא חמור זה גורם לי לתיסכול ובושה וריקנות וכו' וזה ייצר אצלי לחץ פנימי של כפיה ופחד, והבריחה הטובה ביותר מהכאב זה שוב פורנו. וכך המעגל הסתובב.

לפני תקופה הייתי בלימודים שהיו שם גם חילונים ואחד המרציים דיבר על הנושאים האלה, ואז ההבנתי שלהיות מכור לפורנו גורם גם לאנשים ללא קשר לדת לרגשות אשמה והרגשות שליליים . זה היה בשבילי מפנה בתפיסה שלי שבעצם הפורנו פוגע בי אפילו בלי קשר לדת.

התחלתי שוב להכנס לאתר (כבר הייתי בעבר בכמה כובעים שונים) התחלתי ללמוד את כל הכלים שיש באתר ובעצת ניר התמקדתי בתוכנית לחופש .אני חייב לומר שגילתי כלים מפתיעים שעובד ועוזרים לי יום יום

כמו שהשם ברא בחוקי הטבע דברים שמרפאים, וכשאדם חולה הוא משתמש בהם במגביל לתפילות. כך גם במחלת ההתמכרות יש חוקי טבע שיכולים לעזור לצאת מזה ולא רק לסמוך על ניסים כמו שאומרים חז"ל אין סומכים על הנס ואת זה גיליתי באתר

הנקודות המרכזיות שעוזרים לי בשלושת החחודשים האחרונים

ההבנה שהפורנו פוגע לי בחיים האמתיים, שזה הקשרים עם אישתי והילדים זה גם פוגע ביחסים עם החברה, כי אני נמצא כל הזמן במגננה להסתיר  את מה שאני עושה וגם כל הרגשות השלילים,

עוד הבנה שהתחדד לי שבעצם הפורנו זה בהרבה מקרים בריחה מרגשות שליליים או לחץ וכו' ולמעשה משימוש בפורנו אני לא בורח לשום מקום, ההפך הוא הנכון זה מגביר את הרגשות השליליים והלחץ ועוד נוסף לזה תיסכול ריקנות ורגשות אשם.

שני התובנות האלה קשור למוטיבציה לרצות לצאת מההתמכרות

להתמודדות עם הדחף כשמגיע יש את הכלים של הסחת דעת ודחיית דחפים שמאוד עוזרים לי.

עוד דבר שאצלי זה קריטי זה לבנות חיים חדשיים בלי פורנו, שזה משימה לא פשוטה בשבועות הראשונים שהפסקתי חשבתי שאני הולך להשתגע מרוב לחץ במשך הזמן גם עוצמת הדחף ירד וגם עוצמת הלחץ ירד.

אני יודע שיש עוד הרבה עבודה, הסיכונים והדחפים עומדים בכל פינה אני מקווה בעז"ה שעם עזרה מחברי הפורום ועידוד, אוכל באמת לצאת מאפילה לאור גדול ולהתחיל לחיות חיים בריאים.

יש לי עוד הרבה מה לכתוב אבל נראה לי שכבר הגזמתי להפעם, אז נשאיר את זה לזמן אחר.

mose יקר 
ישבתי עכשיו חצי שעה על השרשור שלך מההתחלה 
עלה לי דמעות בעיניים אני מאוד מעריץ אותך, חיזקת אותי המון, נטעת בי אמון וחיזוק שאני יכול להתקדם גם כשבתוככי ליבי יש ציפור קטנה שמלחשת "כולם כן אבל אתה לא".
הייתי רוצה לשאול אותך על הדרך שעשית באופן פרטי, האם אוכל ליצור איתך קשר באימייל?
תודה רבה באהבה גדולה 

מקפיץ

סובל מאד ממחשבות ופנטזיות, רואה פורנוגרפיה [המחשב שלי חסום, אבל כל כמה זמן קונה משהו שעוקף את החסימה, כבר שלמתי אלפי שקלים בחודשים האחרונים, כי אחרי כמה ימים אני שובר, ושוב קונה, וחוזר חלילה], כמובן מגיע לאוננות.
קשה לי  להפסיק להסתכל על אנשים שמושכים אותי, גברים או נשים.
מרגיש מאוד שזה קושי רגשי.
בתקופה האחרונה זה קורה ממש ממש הרבה.
ניסיתי המון פעמים להפסיק, אבל שוב חוזר ונופל.

ותודה רבה על התמיכה שלכם זה באמת מחמם את הלב

אני פשוט לא רציתי להרגיש את העצבות והייאוש שבא בעקבות נפילה.. אז עני רק צפיתי בסירטונים. אני כן מרגיש שהצפייה בסרטים האלה לוקחת ממני ביטחון ורצון להיות מחובר לאנשים, אני יודע שזה ככה, פשוט זה קשה.. אני מרגיש לפעמים חוסר ביטחון ופחד גדול ליפול, הפחד הזה משתק אותי ומונע ממני להיות מי שאני באמת. כי אני יכול להיות מי שאני ולמצות את החיים ואז תבוא הנפילה

אחי היקר אני יודע שזה קשה אבל תסתכל על המטרה הכללית שלך ולא על המקום הספציפי שאתה נמצא בו כעת..
תחשוב שאבא שיעשה טעות חינוכית עם בנו ויאמר לעצמו אני דפוק דיברתי לבן שלי לא יפה יאללה בא נתפרע אני ימשיך לדבר איך שבא לי גם ככה עשיתי טעות. 
תברור שזו לא הדרך והדרך הנכונה זה לתפוס את עצמו להבין את הטעות ולתקן ובלי יותר מידי יסורי מצפון. 
ככה ממש גם אנחנו נפלנו בסדר זה חלק מהדרך, ובאמת אתה יהודי טוב שרוצה לתקן ולנקות את עצמו הקב״ה באמת מעריך כל צעד וכל מאמץ. אז אחי תרים לעצמך ולא להתרגש מידי פשוט לבנות תוכנית יותר טובה
בהצלחה אוהב

תודה רבה משה!
לצערי נכנסתי למערבולת כזאת של נפילות אחרי תקופה נחמדה של 20 יום נקיים, בעזרת ה׳ צריך לחזור למסלול ולדרך הנכונה ולעלות על דרך המלך. צריך להמשיך לחזק את כוח הרצון ואת האמונה שבאמת אפשר להפסיק עם זה. לא נשבר מכמה נפילות למרות שזה כואב ויכול להכניס לדאון מכאן רק למעלה.

אחי, אני לא קרוב אפילו טיפה למקומך, או לאפשרות להבין אותו.
אבל חש את הכאב שלך מאוד, וחושב שאני יכול איכשהו לחוש את מה שאתה מדבר עליו. המחשבה המנקרת הזו שהשלכות המעשים שלי הביאו לכך ולכך.
וזה בא אליי בגלל זה, הרי על מה אם לא על זה?
יש לי איזו התמרדות פנימית כנגד המחשבה והתחושה הזו, כאילו, אין מצב שזה המצב. אבל זה שם, גם אם רק בגדר "אולי".
אז רק אאחל לך, שתראה בטוב האמיתי והגלוי בחייך, שהוא בוודאי בוודאי נוכח. שלא תצטרך מאמץ אפילו קטן כדי לראות אותו. 
במסע שלך האישי, והמסע שלך עם הבן היקר שלך ואשתך. ובעזרת השם תזכו לראות עין בעין.

היי אח אהוב
קרעת לי את הלב, המצפון המצפון אוווווווווווווווייייייייייייייי המצפון.....................
אבל למעשה אני חולק על דבריך לגמרי, אין ביכולתינו לקבוע או אפילו לחשוב חשבונות שמים, וגם אין ביכולתינו לדעת אותם....., אני לא משווה בכלל, אבל גם אני יכול לומר שיש לי ספירת זרע מאד נמוכה, ואמללתי את אשתי ואותי בטיפולי פוריות וילד שנולד בIVF..., ומאד קל יהיה להלקות את עצמי ולומר שזהבגלל מאות ואלפי הפעמים בחיי שהוצאתי זרע לבטלה....,, אבל ברור לי ללא כל צל של ספק שאין ביכולתי להבין חשבונות שמים? תגיד לאחי יש בת אוטיסטית... אז צריך לחשוב מה הוא פגם? הרי ברור שזה לא ככה! ויש צדיקים גדולים שחיו עם המון ייסורים...
כתבתי מהרהורי לבי........
ומאחל לך המון הצלחה הן בהתמודדות עם יצר המין, והן בהתמודדות המייסרת עם ילדך המיוחד....
אוהב המון.....

בהצלחה אחינו

היי, מתחיל לעשות יומן מסע, מקווה שזה באמת יעזור לי. ברוך ה׳ אני נמצא בתקופה הכי טובה שלי מזה הרבה שנים שאני באמת מרגיש שיש לי סוף סוף התקדמות ושליטה עצמית, כמובן רחוק מאוד ממושלם ועוד יש דרך ארוכה אבל יש השתפרות ואני עם הראש קדימה לעבר החופש.

כמה מילים קודם על עצמי;
בגילאי השלושים, נשוי ואבא לשתים.
חרדי, התגלגלתי לחטא בצורה משמעותית בתחילת שנות ה20, לא ממש הכרתי את האינטרנט אבל כבר קודם היו לי כמובן קשיים. פתאום הופתעתי לגלות דברים שמשכו אותי. זה הדרדר עד הפורנו, כל הזמן עולה ויורד - בלילה חוטא פה ושם ואז מיד מתחרט מנסה להתגבר עד הפעם הבאה.
לאחרונה התחלתי לתפוס את עצמי להתמודדות יותר שיטתית ורציתי לשתף איתכם מחשבה שמנקרת בי, היא הסיבה העיקרית שכיום נותנת לי יכולת לנסות להשתנות.


עד כמה הכל בחיים נתון בסימן שאלה.אנשים מדמיינים שיש להם חיים טובים, הכל חלילה יכול להילקח ברגע ואז תבער בך כאש הידיעה שאתה גרמת לעצמך בכך שחיית חיים מלאים טומאה ויצרת לעצמך מלאכי חבלה.
הגעתי לחתונה עם שם טוב, מוצלח פרנסה ברוך השם אשה טובה דירה - החיים סבבה, אפשר לחזור די מהר לגלגל החטאים והתשובה...

ואז. 
הוא נולד.
ילד בכור עם בעיות בריאותיות וגנטיות. ניתוחים. אשפוזים. דיאגנוזות. תרופות. תחזיות שחורות על התפתחות לקויה. אשתי נשחקת נפשית מצער והתמודדות. ברוך השם רואים את האור, מתאוששים. רואים את הצדדים הטובים ואת הסיכוי להצלחה. אופטימיים.

אבל תדע לך שבכל פעם שאני מסתכל לו בעיניים אני נשרף מבפנים בידיעה שייתכן מאוד שבפגימות שלי גרמתי לו עוול שאי אפשר לתקן ואין עליו מחילה.
כשאני רואה אותו מתמודד בדברים שאחרים מבצעים בגילו בלי קושי, אני מדמיין את עצמי מתוודה בפניו את האחריות שלי ואת המבט הצורב, הפגוע, השואל ונוקב עד שאול תחתית.

אולי יש מי שיקרא ויחשוב שאני שרוי בדיכאון ומדמיין דברים וכדומה, אז זה ממש לא המצב. אני מנהל חיים תקינים, אופטימי אנרגטי ועושה הכל ושמח בחלקי.
אבל כל הזמן יש בי את הפינה האפלה, המתה. הפינה שתלווה אותי לכל חיי. שמזכירה לי -מעוות לא יוכל לתקון.
​לא בא לייאש, זו לא דרכנו. אבל בא לעשות חשבון הנפש כי הרבה פעמים היצר מגיע כשכיף וטוב לנו ומרגישים על גג העולם ופשוט זורמים 'רק הפעם' 'לא נורא''בכללית אני בסדר'
וצריך לזכור טוב טוב עד כמה שזה יכול להתהפך 
לא אומר שמאז אני צדיק כיוסף, אבל התקופה ההיא ניערה אותי וקיבלתי פורפורציה כלשהיא לאחריות למעשיי - גם אם אני מייחס לעצמי אשמת שוא בלידה הזו, אין לדעת מה תהיה ההשפעה של הפגימה הבאה
לא רוצה לנחש
ובטח שלא רוצה לגלות

אין ברירה חברה, תתפסו את עצמכם בידיים. 
בכל הכח.
זה לא רק החיים שלכם שתלויים בזה.
כותב מלב שותת דם

היה לי פתאום טריגר והתחיל לי דחף, אז אמרתי שאני אבוא לכתוב כאן במקום להשתמש.

עברו כמעט שבועיים מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה. לא היה קשה מדי, עד עכשיו. ברוך ה׳ השגרה והסביבה שיש לי מאוד עוזרים לי להישאר נקי, גם כי אני מצליח רוב הזמן להישאר בסביבה בטוחה, וגם כי אחר כך כשאני לבד אני מסופק מהיום אז לרוב אני לא מרגיש צורך.

ברוך ה׳ גם הרבה דברים הסתדרו לי בחיים לאחרונה. הרוב לא דברים שקרו בבת אחת אלא שנבנו עם הזמן, וכיף לראות את התהליך שקרה ולאן שזה הגיע.

עם זאת יש משהו אחד שחסר לי, וזה זיווג. זה משהו שעוד לא הסתדר לי. אולי עם הנקיות זה גם יבוא.

שבוע טוב ובהצלחה לכולם