לשבי1 היקר
לראות מישהו ותיק כמוך כאן שמתמיד עדיין בלהיות באתר, ולהגיב, ולשתף, למרות שיתכן ואתה בעצמך לא זקוק לזה כ"כ, זה כבר מחזק מאד ונותן לנו גב חזק! (מידי פעם אני מצליח לזהות עוד איזה ותיק או שנים).
לאורי2 היקר
תודה על ההזדהות וההבנה!
התגובה שלך היא מועט המחזיק את המרובה, כתבת כמה התייחסויות לכמה נושאים, ולכן אני רוצה להגיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
לפעמים זה מרגיש כמו לצעוד בחושך בשביל עם הרבה אנשים בלי לראות מי הם.
הפורום בעיניי הוא מעין "חלל", לפעמים אני מחפש שמישהו יתפוס את המילים שלי ולפעמים אני פשוט רוצה לתת מילים לארגן ולהבין יותר טוב את מה שעובר עליי.
נכון שגם אם אתה כאילו כותב לעצמך בפורום זה עוזר, אבל בעיני העיקר הוא השיתוף והתמיכה ההדדיים, נראה לי שהיו כל מיני תקופות כאן, כאלו שהיו חיות ותוססות, ויותר שקטות, נראה שעכשיו די שקט כאן, (יתכן שהצורך בשיתוף פחת.. אולי אנשים למדו להסתדר לבד?!).
נשמע שאתה עובר שנים ארוכות של התמודדות ושיש לך רצון אמיתי לצאת מהמצב שבו החיים שלך קשורים לתוכן או למעשה שאינם נכונים עברוך.
אני יכול לשתף מהזווית האישית שלי שבאמת מדובר על מסע מורכב שהניסיון למצוא בו לאורך זמן שחור ולבן לא נכון. המושג עבודה יותר מדויק, בעבודה אתה מבין שיש כאן מצב שדורש עמל ובחירה כדי לשנות ולקדם את הנתון.
(קצת מתקשר לדברים שכתבת בפוסט 'מה השם שלך בטומאה', אגב נקודת המבט שלי על מה שכתבת שם היא, שלהתעסק רק עם צד הטוב והאור ולברוח מכל החושך והרע בלי להתמודד עם מה שצריך בו היא רמיה עצמית במקרה הטוב, ואשליה גדולה במקרה הגרוע שבסוף תתפוצץ בפנים), אני מסכים מאד לדברים זה לא שחור לבן, זה מסע, עבודה, וחלק מהענין הוא ג"כ לקבל את העובדה שאינני מושלם, חטאתי, נפלתי, וזה ג"כ הרעיון של וידוי שהוא חלק בלתי נפרד ממצות התשובה.
הפתרונות הם גם משתנים ומורכבים, לפעמים זה קשור לדרישה מעצמך לסגור את הדלת ולא להשאיר זנבות, לפעמים זה דורש ממך לפתח ולשפר את יכולות היצירה שלך ולנסות לשלב תחומים חדשים ושונים שימצו את הפוטנציאל שלך ויימנעו מאנרגיית החיים שלך להתבטא במקומות שליליים, לפעמים זה קשור לקשר עם האישה לא רק במובן שלא יהיה בעיות או שאנחנו סבבה אלא הרבה מעבר לכך - להיות בקשר עמוק של ברית עצמית ואחדות פנימית, וכן על זה הדרך.
מסכים מאד, נכון הנושא של מציאת תחומים חדשים וכו'. בנוגע לקשר עם האישה, אם שמת לב כתבתי בהתחלה שאני נשוי באושר, כי באמת תודה לקב"ה נעשה אצלינו מהפך ממש קשר חזק תומך וללא ספק הוא חלק עיקרי בהחלמה שלי!
אני חש כיצד השנים מוסיפות לי זוויות וגובה של מבט שמעשירים את העבודה, וכשאני לא מצליח ,כמו עכשיו, אני מנסה לבדוק האם אני עובד נכון.
בכל מקרה אני נגד הכתבת החיים לאור ההתמודדות, אתה לומד ועושה טוב לכתחילה ונופל בדיעבד.
אנא הסבר את עצמך טוב יותר לאן אתה מכוון, האם מה שכתבתי שאני בשבר גדול וקישרתי את זה לנפילות ולהתמודדות שלי בענייני קדושה? בכל אופן אודה לך אם תסביר את הדברים ביתר בהירות!
תודה רבה על ההתייסות, כיף ומשחרר להתכתב.
