שלום חברים.
עבורי זו פרי של הבשלה ממושכת לכתוב כאן.
בעברי הייתי משתמש פעיל בכל הזדמנות שהיתה לי אפשרות (גירוי מיני או אינטרנט פתוח).
אני חושב שהתחלתי את הקריירה בגיל צעיר מאוד, יש לי זכרונות על חיפוש אחרי חמימות מינית עוד מהגן.
בתחילת חיי הנישואים היינו גרים ליד שכנים עם אינטרנט פתוח, דבר שהפיל אותי המון.
היום בסביבתי יש רק אינטרנט רימון ב"ה.
והצלחתי להיות נקי 97 יום, ואח"כ נפלתי דרך אינטרנט שהוא חצי חסום. (האמת שהרבה ממה ששמר עלי לא ליפול זאת העובדה שאשתי בהריון ואנחנו לא אסורים לאורך כל תקופת הנקיות)
תהליך ההתנקות שלי מהתאווה - מעולם לא היה חד משמעי לאורך זמן, הייתי שותף בקבוצה בישיבה שבתוכה היתה לי הזדמנות לשתף חבר על כל מה שנפלתי, ובכלל לנסות להתקדם.
אני לומד המון מהמיילים היומיים והעיניים שלי נפתחות להבין נכון את העסק המסובך והפשוט של תאווה.
אני מוצא את עצמי, במין מאבק שקט - בין רצון להיות בפנים לעבוד על הצעדים עם חברים מכאן לשתף, לשים את זה במרכז חיי במידה מסויימת לבין הרצון שההתקדמות האיטית של היציאה מתאווה שכבר התחילה - תימשך בלי התערבות עמוקה מידי.
אין לי ספק שהעבודה על התכנית ושיתוף וכו' יהיו משמעותיים עבורי לכל תחומי החיים.
אשמח לשמוע את דעתכם, חברים טובים, מה נכון בשבילי לעשות במצבי, האם להיכנס עם כל הלב לתכנית או להמשיך כעוקב מן הצד? אשמח להסברים ותובנות.
מקווה לתגובה!
תודה רבה!

חבר, קודם כל יפה שאתה מודע לבעיה של התאווה,
תנסה בהתחלה להיות מחובר לפורום, ואולי למצוא איזה חבר מהפורום לדרך לדבר איתך מפעם לפעם, ואם תראה שהמצב לא מתקדם, אז קח את ההחלמה בכל הכוח, מקווה שאני מכוון לדרך הנכונה, הרעיון היא להתחיל בקטן,
אנו זמינים תמיד פה, נקבל אותך בידיים פתוחות,

תודה אבי אני מודה לך על ההתייחסות והעצה.
הקטע שלי,
שכשאני ביום יום - לומד בישיבה, עובד, נמצא עם אשתי והילדים ושאר עניינים - אף פעם התאווה לא מציפה אותי כ"כ.
לכן אני לא מרגיש צורך דחוף לטפל בה. (לא שאני נקי לחלוטין מלהסתכל ברחוב על נשים, וגם איני נקי מלהיסחף אחרי דמיונות לפעמים, אך לצערי אני עוד לא מרגיש את המוטיבציה להימנע מזה לחלוטין)
מתי אני כן מרגיש את הצורך?
כשנוצרים לי חללים בזמן, שעות פנאי לא צפויות כשהסביבה שקטה - ואז אני כאילו מאליו מתחיל לנוע לכיוון התאווה.
באותם זמנים אני מרגיש כבד כמו ברזל מלקום ולפעול בפיכחון נגד התאווה.
ובממוצע סיטואציה כזאת קוראת לי בתדירות של אחת לשבועיים ומעלה בד"כ.
שם אני מרגיש שעדיין אני מחזיק את מערכת ההתמכרות רבת השנים שלי רק שהיא פחות דומיננטית בחיים.
אני מרגיש שזה לא שפוי, אבל אומר בכנות שעדיין חסרה לי הדחיפה להתחיל לעבוד על עצמי יסודי, מהשורש.
אולי עצלות ואולי גאווה ואולי הכל ביחד.
אשמח לתגובותיכם חברים!

שלום לך עדינו היקר
ראשית אברך אותך בברכת ברוכים הבאים.
לגבי השאלה שלך, זאת שאלה טובה, אין תשובה חד משמעית שמישהו מבחוץ יכול לתת לך אותה למעט אתה.
אסביר: אי אפשר להכריח אדם לקחת תרופות, רק כשאדם מבין שהוא בבעיה ובנוסף מעוניין להפסיק את אותה הבעיה, יש לו את הכוח ואת הרצון להתחיל לקחת את התרופה/הפתרון.
תשאל את עצמך את השאלות הבאות, אולי הן יעזרו לך לקבל החלטה מה חשוב לך בסדר היום שלך.
למה בכלל הגעת לאתר?
האם אתה חושב שיש לך בעיה כלשהי?
האם אתה מעוניין להפסיק?
האם כואב לך במצב שאתה נמצא בו היום?
האם אתה רוצה במציאות אחרת? טובה יותר.
לאן אתה חושב שהתאווה יכולה לקחת אותך בעתיד?
האם אתה מסוגל להגיד לה לא?
האם הבעיה שלך פוגעת באנשים נוספים מלבדך, אנשים שאיכפת לך מהם?
אלה הם בגדול סוג השאלות המנחות שכדאי שתנסה לעשות עם עצמך, מעין חשבון נפש שכזה.
רבים מהחברים שהגיעו ל"שמור עיניך" הגיעו מרוסקים ומפורקים, כשהם אומרים בכאב: "תגידו לנו מה לעשות ונעשה" לא נוכל להמשיך עם המציאות כפי שהיא כרגע, לא נוכל להמשיך לסבול עוד את הכאב הזה.
ה' ינחה אותך בעצה טובה והלוואי תתקדם ויהיה לך טוב.
אוהבים אותך עדינו היקר!

אוהב ה'

במצב שלך(גם אני באותו מצב). ישנם שני הבדלים ממכור לגמרי.
1. אנחנו לא מבינים שבאמת זה לא יגמר.כי אם אני מחזיק שבועיים ונופל פעם אחת אז יש לי תחושה שאני יכול להתמודד. אז אני לא צריך לעשות כלום וזה יעבור.
2. יותר קשה לראות את הנזק בצורה חדה. כמו שרואים אותו המכורים ממש. 

אבל כמובן ששני אלו לא נכונים

תודה מאמין בניסים.
אשמח לשמוע ממך יותר, כיוון שאמרת שמצבך דומה לשלי.
איזה פעולות אתה נוקט וכו'
אולי דרך המייל הפרטי 
כתובתי davidyhuda@gmail.com
תודה חבר.

שלום לך חבר יקר
אני מאוד מזדהה עם התחושות שלך
גם אני הייתי כמוך
אני חושב שכדאי לך קודם כל לנסות לענות על השאלות שיש באתר
חוץ מזה אני מציע לך להישאר על הפורום ולראות אם החוויות שלך דומות לחוויות שחווים פה החברים
לי באופן אישי מה שהכי עזר לי זה היה להצטרף לקבוצה הטלפונית מידי יום בצהריים
בהצלחה
אבי

עדינו כתב on 26 נוב' 2017 07:07:

שלום לך עדינו
אני ממליץ להיכנס עם כל הלב לתכנית ולא להישאר בצד, לי התכנית עשתה פלאים, שינתה אותי מהקצה לקצה הטוב יותר,
אני מאוד מזדהה אם החשש להתחיל לכתוב בפורום "פרי הבשלה..."
אני אישית קיבלתי בתכנית הרבה יותר מ"ניקיון", שמתי לב בדיעבד שעד שנכנסתי לתכנית לא הייתי חי את המציאות, לא הייתי נוכח.
רק להגיד לך שאוהבים אותך, תמשיך לשתף, לחלוק, ובע"ה אלוקים יעשה לך ג"כ את הנס שעשה לכולנו.

נ.ב.
אני לא רוצה לדבר עליך באופן ספציפי, וגם איני ראוי (מכיוון שאני רווק), אבל חברים מדווחים על רצף ארוך של ניקיון, וזאת משום שהם "השתמשו" בנשותיהם, לענ"ד שווה בדיקה.