ער"ה התשפ"א:
אבא, קניתי דג. אנחנו בקפסולה. ואין מצב שנצא מהישיבה לתשליך. אז קניתי עם החברי חדר שלי דג. של הביוקר. שילמנו בכוונה לא זול - כמה עשרות שקלים - וקנינו דג שיכול לחיות במי ברז. עשינו משלוח לישיבה. ומצאנו איזה צנצנת זכוכית גדולה, ניקינו אותה. היא בסדר. נעשה איתו את התשליך. חשבנו שנבקש מכל בחור שירצה לעשות עליו תשליך, שישלם. שקל.. אולי עוד נעשה ממנו כמה שקלים.. אתה מתוק. אמר לו האבא. תודה ששיתפת אותי. מקווה שהדג יחזיק עם כל העניינים שלכם שם בתשליך..

אילו היה  - חורף תשנ"ה:
אבא, ידעת שאוגר מסוגל לאכול בד? אל תשאל.. קניתי אוגר (!), ולא רציתי לתת הסברים למשגיח, אז שמתי אותו במזוודה והאוגר עשה בה חור רציני. עגול ויפה, אבל רציני.. באמת? תהה האבא. לא ידעתי. חשבתי שהמקסימום שאוגר יכול לחתוך זה קרטונים, לא בד. המקום ימלא חסרונך.. אל תדאג, נקנה לך מזוודה חדשה.. 
_ _ _ _ _ _

אבשלי, ה' ישמור אותו, לא שמע ממני על החור במזוודה. הוא גילה אותו לבד. ולא, הוא לא ניחם אותי. "חטפתי" ממנו על הראש כהוגן כשהוא ראה אותו. עד היום, כשאנחנו ליד בעלי חיים הוא מזכיר לי את האוגר ההוא. גם את הילדים שלי, הנכדים שלו, הוא שיתף "במעשיית האוגר". הבדיחה על חשבוני ידועה ומוכרת. וזה נהיה עם הזמן בסדר. קיבלתי אותו. קיבלתי אותי. הבנתי למה קניתי אוגר - בעל חיים שהכי מסמל את מי ומה שהייתי אז - רץ לשום מקום על גלגל שלא מצליח לרדת ממנו. 

אבל בא הדג של הבנשלי. ועזר לי להשליך עוד. משום מקום קפץ לי האוגר שלי. הנכיח את ההבדל. הדגיש את החסד בין מה שקורה איתו היום למה שקרה איתי אז. את האסירותודה על הקשר יש לי עם הילדים שלי לעומת הקשר או האין קשר שהיה לי עם אבשלי. את המתנה שההחלמה נתנה לי. לעשות ולחוות עוד ועוד "חוויות מתקנות". לתקן את הקשר שלי עם אבא שלי דרך הקשר שלי עם הבן שלי.

תודה אבאל'ה "שדגת" אותי. ועל כל מה שאתה "אוגר" לי ומשליך ממני.

תודה אסירות
ואסירותודה ששבת לכתוב כאן תובנות מרתקות
גמר חתימה טובה

תודה על הסיפור

תודה רבה אסירות. לי לא היו כאלה סיפורים עם אבשלי, אבל היו לי סיפורים כאלה ואחרים עם אחיינים שלי, שהם היו כמו אחים הקטנים שלי. דהיינו אני הייתי יותר הכיוון של האבא ולא של הילד. אני מתפלל שבעז"ה אזכה לקבל מה' את ההכוונה איך להתנהל ולהתנהג עם הילדים שלי, להרפות יותר ויותר מאיך שאני רוצה וחושב בצדק או לא בצדק שהם צריכים להתנהג ולחיות. אסירות תודה שכבר בתחילת הדרך שיניתי מאד את הגישה שלי מול האחיינים שלי שלפני שהגעתי לתוכנית ניסיתי לשלוט עליהם הרבה מאד, והתחלתי להרפות ולהרפות. וכיום אני צריך ללמוד להרפות מול הילדים שלי, לשחרר ולא לשלוט.

ולגופם של דגים, בראש השנה הבן שלי חזר הביתה והוא אמר שהוא ראה בביהכנ"ס דלי גדול עם הרבה הרבה דגים שטים בים, ואחרי חצי שעה הוא חזר ואמר שהוא ראה עוד פעם את הדגים. ושמחתי איתו, הרגשתי אותו, וחויתי איתו.
תודה לך אבא אוהב שבשמים
ותודה לכם חברים יקרים ואהובים

תודה חברים.
שנמשיך להשליך.
גמחט