ברוכים הבאים, אורח

נשברתי, נפלתי. קרסתי
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: נשברתי, נפלתי. קרסתי 158 צפיות

נשברתי, נפלתי. קרסתי לפני 4 חודשים, 1 שבוע #151252

לא מאמין. המוח שלי זיהה שהחסימה איכשהו התבטלה, ונפלתי. אחרי יותר מ40 יום.
ניסיתי להיאחז ולפנות לעזרה, אף אחד לא היה זמין.
קרסתי.
לעזאזל.
די. רוצה להתחתן. נמאס לי.

תגובה: נשברתי, נפלתי. קרסתי לפני 4 חודשים, 1 שבוע #151253

חבר יקר! 
מחזק מרחוק. 
התהליך הוא של חיים שלמים ולא של רגע, 
וגם מנפילות אנחנו לומדים ללמוד, להבין איפה אפשר להוסיף עוד חיזוק וליצור קומה חדשה. 
פה בשבילך, 
אל תתן לרוח שלך ליפול, 
תיש אור בקצה 

תגובה: נשברתי, נפלתי. קרסתי לפני 4 חודשים, 1 שבוע #151257

אל תתיאש! תשב ותחשוב איך פעם הבאה תדאג שלא יקרה שהחסימה לא תפעל. ר' נתן כמדומני כותב שלפעמים נדמה לאדם אחרי שמתחיל להתקרב לה' שמפילים אותו ודוחפים אותו מעבודת ה' בכוונה, אז אל תתיאש. אני לא זוכר מה הסיבה של זה שהוא כותב שם (תחפש בספר משיבת נפש). אני חושב שזה כדי לנסות ולראות עד כמה אתה רציני באמת, ואם אחרי שה' הפיל אותך אתה תחזור ותידבק בו, דהיינו שאתה באמת רוצה אותו בכל תנאי שהוא מציב לך, למעלה מכל סיבה ולמעלה מכל תנאי. גם כדי לחזק את השרירים שלך כמו הילד שלומד ללכת שכשהוא מצליח ללכת אז האבא עוזב אותו כדי שילך עוד.
תחזיק חזק, זה יפה מאוד שהצלחת ארבעים יום, לא כל אחד זוכה לזה! 
אני איתך.
אוהבים אותך!

תגובה: נשברתי, נפלתי. קרסתי לפני 4 חודשים, 1 שבוע #151258

מצאתי את זה או משהו כעין זה: ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֲזַי מַּרְאִין לוֹ הִתְרַחֲקוּת
"כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
אֲזַי הַדֶּרֶך שֶׁמַּרְאִין לוֹ הִתְרַחֲקוּת
וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה
וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ כְּלָל לִכָּנֵס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
וּבֶאֱמֶת כָּל הַהִתְרַחֲקוּת הוּא רַק כֻּלּוֹ הִתְקָרְבוּת
וְצָרִיך הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאד מְאד לִבְלִי לִפּל בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם
כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁעוֹבְרִים כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים וְשָׁנִים
שֶׁהוּא מִתְיַגֵּעַ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדוֹת הַשֵּׁם
וַעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאד, וְלא הִתְחִיל כְּלָל לִכְנס לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה
כִּי רוֹאֶה עַצְמוֹ שֶׁהוּא מָלֵא עֲדַיִן עֲבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים
וְכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה
אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ
וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִסְתַּכֵּל עָלָיו כְּלָל
וְאֵין רוֹצֶה כְּלָל בַּעֲבוֹדָתוֹ
מֵחֲמַת שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא צוֹעֵק בְּכָל פַּעַם
וּמִתְחַנֵּן וּמִתְנַפֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַך שֶׁיַּעְזְרֵהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ
וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאד מְאד
עַל כֵּן נִדְמֶה לוֹ
כְּאִלּוּ אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִסְתַּכֵּל עָלָיו כְּלָל וְאֵין פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל
כִּי הוּא יִתְבָּרַך אֵין רוֹצֶה בּוֹ כְּלָל
הֵן עַל כָּל אֵלֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה צָרִיך הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל
לְחַזֵּק עַצְמוֹ מְאד מְאד, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה כְּלָל
כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַהִתְרַחֲקוּת הוּא רַק כֻּלּוֹ הִתְקָרְבוּת כַּנַּ"ל
וְכָל הַנַּ"ל עָבַר עַל כָּל הַצַּדִּיקִים, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם בְּפֵרוּשׁ
שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֵין מִסְתַּכֵּל וּפוֹנֶה אֲלֵיהֶם כְּלָל
מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁזֶּה זְמַן רַב
שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים וִיגֵעִים וְעוֹשִׂים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וַעֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים מְאד מְאד
וְאִלּוּ לא הָיוּ מְחַזְּקִים עַצְמָן מְאד לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה
הָיוּ נִשְׁאָרִים בִּמְקוֹמָם הָרִאשׁוֹן
וְלא הָיוּ זוֹכִים לְמַה שֶּׁזָּכוּ
וְהַכְּלָל אֲהוּבִי אָחִי
חֲזַק וֶאֱמַץ מְאד
וֶאֱחֹז עַצְמְך בְּכָל הַכּחוֹת לִשָּׁאֵר קַיָּם בַּעֲבוֹדָתֶך
וְאַל תָּחוּשׁ וְאַל תִּסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַנַּ"ל אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה
וְאִם אַתָּה רָחוֹק מְאד מְאד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַך
וְנִדְמֶה לְך, שֶׁאַתָּה פּוֹגֵם בְּכָל שָׁעָה מַמָּשׁ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַך
עִם כָּל זֶה כְּנֶגֶד זֶה תֵּדַע
שֶׁאִישׁ כָּזֶה שֶׁהוּא מְגֻשָּׁם כָּל כָּך
כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהוּא מְנַתֵּק עַצְמוֹ מְעַט מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּתוֹ
וּפוֹנֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאד מְאד
וַאֲפִילּוּ נְקֻדָּה קְטַנָּה מְאד, שֶׁהוּא נֶעְתָּק מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַך
הוּא רָץ בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים
כַּאֲשֶׁר תָּבִין הֵיטֵב
מִן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאד הָעַצְבוּת וְכוּ', כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ
[בשיחות שבסוף הספר סיפורי מעשיות]
וְעַל זֶה יִשְׂמַח מְאד וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד
כִּי עַצְבוּת מַזִּיק מְאד מְאד
וְדַע, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך
אֲזַי תֵּכֶף הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת, חַס וְשָׁלוֹם
כִּי 'עַצְבוּת הִיא סִטְרָא אָחָרָא
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׂוֹנֵא אוֹתָהּ'
וְצָרִיך לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת מְקוֹמוֹ
דְּהַיְנוּ מְעַט מִקְצָת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל
אַף אִם יַעֲבר עָלָיו מָה
וּזְכר דָּבָר זֶה הֵיטֵב
כִּי תִּצְטָרֵך לָזֶה מְאד, כְּשֶׁתַּתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
כִּי צָרִיך עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאד מְאד לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ
לֶאֱחֹז עַצְמוֹ לַעֲמד עַל עָמְדוֹ
אַף אִם מַפִּילִין אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּכָל פַּעַם
כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמַּפִּילִין אֶחָד מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כַּיָּדוּעַ
אַף עַל פִּי כֵן עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ
לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
וְאַל יָנִיחַ עַצְמוֹ לִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם
כִּי כָל אֵלּוּ הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה
צְרִיכִים בְּהֶכְרֵחַ לַעֲבר בָּהֶם, קדֶם שֶׁנִּכְנָסִין בְּשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה
וְגַם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים עָבְרוּ בְּכָל זֶה
וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אֶחָד שֶׁכְּבָר הוּא אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה
וְהוּא חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו מֵחֲמַת הַבִּלְבּוּלִים הַנַּ"ל
אוֹ שֶׁאֲזַי כְּשֶׁהוּא סָמוּך אֵצֶל הַפֶּתַח
אָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבַּעַל דָּבָר מְאד מְאד, רַחֲמָנָא לִצְלָן
בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאד מְאד, רַחֲמָנָא לִצְלָן
וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס לְתוֹך הַפֶּתַח
וּמַחֲמַת זֶה הוּא חוֹזֵר לְאָחוֹר, חַס וְשָׁלוֹם
כִּי כֵן דֶּרֶך הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא
כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהָאָדָם סָמוּך סָמוּך מַמָּשׁ לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְכִמְעַט שֶׁיִּכְנס
אֲזַי הוּא מִתְפַּשֵּׁט עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאד מְאד, רַחֲמָנָא לִצְלָן
וְשָׁמַעְנוּ מִצַּדִּיק אֲמִתִּי שֶׁאָמַר
שֶׁאִלּוּ הָיָה אוֹמֵר לוֹ אֶחָד, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה
בְּעֵת שֶׁעָסַק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּתְחִלָּתוֹ.
אָחִי, חֲזַק וֶאֱחֹז עַצְמְך
הָיִיתִי רָץ וּמִזְדָּרֵז מְאד בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך
כִּי גַּם עָלָיו עָבַר כָּל הַנַּ"ל
וְלא הָיָה שׁוֹמֵעַ שׁוּם הִתְחַזְּקוּת מִשּׁוּם אָדָם
עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִזְכּר זאת הֵיטֵב
וְחַזֵּק עַצְמְך מְאד
וַעֲשֵׂה מַה שֶּׁתּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים
תִּכְנס לָבֶטַח בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַך לְתוֹך שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מָלֵא רַחֲמִים וְרוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתְך מְאד
וְדַע, שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת וְהַהַעְתָּקוֹת
שֶׁאַתָּה נִתָּק וְנֶעְתָּק בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך
כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים וּמִתְקַשְּׁרִים וּבָאִים לְעֶזְרָתְך בְּעֵת הַצּרֶך
דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה דּחַק וְעֵת צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם
וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד
וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל
וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אִילָן, שֶׁגְּדֵלִים עָלָיו עָלִים
שֶׁכָּל עָלֶה צָרִיך לִהְיוֹת גָּדֵל מֵאָה שָׁנִים
וְהוּא נִמְצָא בַּפַּרְדֵּסִים שֶׁל הַשָּׂרִים
וְקוֹרִין אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹנָם מֵאָה שָׁנִים
וּמִסְּתָּמָא כְּשֶׁגָּדֵל מֵאָה שָׁנִים, בְּוַדַּאי עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר
וְאַחַר כָּך בְּסוֹף הַמֵּאָה שָׁנִים
הוּא יוֹרֶה בְּקוֹל גָּדוֹל כְּמוֹ קְנֵי שְׂרֵפָה, שֶׁקּוֹרִין אוֹרְמַאטְיֶע [תותח]
וְהָבֵן הַנִּמְשָׁל הֵיטֵב.
וְרָאוּי לֵילֵך עִם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי
[בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן רפ"ב]
דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ לִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וְאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה
וּבָזֶה הַמְּעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, יִשְׂמַח וִיחַזֵּק עַצְמוֹ
וְאַל יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, אַף אִם נָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלָן
אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק עַצְמוֹ בִּמְעַט דִּמְעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן
עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָשׁוּב עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְכָל הַזְּדוֹנוֹת יִהְיוּ נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת
וּמֶה עָשָׂה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, עַל הַיָּם
כְּשֶׁהֱסִיתוֹ הַבַּעַל דָּבָר וְכוּ'
וּמִזֶּה תָּבִין, עַד הֵיכָן אַתָּה צָרִיך לְהִתְחַזֵּק וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמְך, חַס וְשָׁלוֹם
אַף אִם יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה
וְהָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד
וִישַׂמַּח עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל
וַאֲפִילּוּ עַל יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא
לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה
וְלַעֲשׂוֹת עִנְיְנֵי שְׁטוּת וּצְחוֹק אוֹ קְפִיצוֹת וְרִקּוּדִים
כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה
שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד"

תגובה: נשברתי, נפלתי. קרסתי לפני 4 חודשים, 1 שבוע #151271

  • אבי0533
  • רצף ניקיון נוכחי: 51 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 169

אוהבים אותך חבר יקר.
40 יום זה דבר עצום! האם אתה מפרגן לעצמך על כל הפעמים שויתרת, או שאתה רק מלקה את עצמך על הפעם האחת שלא?
העיקר להמשיך בדרך, לאהוב את עצמך, ולא להתייאש.

מה שאתה צריך לעשות עכשיו זה לקחת דף ועט ולבדוק מה הסיבה לנפילה. חשבון נפש על-מלא.
אם גילית דברים חשובים, שיעזרו לך להישמר נקי בעתיד, אז אתה יכול להתייחס לנפילה כאל חוויה לימודית ודבר טוב (גם אם לא הכי נעים).

בהצלחה!

חבר בקבוצות SA ובפורום GYE מאלול תשפ"א.
שואף לעשות את רצון אבא שבשמים. קצת מתקשה בדרך, אבל מאמין בהתקדמות.
פוסטרים של החלמה, מאמרי הרב טווערסקי על 12 הצעדים ויהדות

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.45 שניות

Are you sure?

כן