איך שזה קל ונוח ליפול, אני כבר לא מבין למה אני אפילו מתאמץ.
גם אם אני יהיה נקי שבוע וחצי, או יותר, בסופו של דבר אני אפול. בשביל מה לנסות ?
נימאס לי, יש לי שבוע של חיזוק רציני, ואז אני מתיר לעצמי להסתכל על אישה צנוע, גם בגלל שהיא נורא יפה. זה כאילו סוג של היתר. כאילו כל העבודה שלי זה מנשים פרוצות ומכוערות.
ואז אני מתיר לעצמי איזה אתר לא צנוע, אחרי כל הזמן שאני נקי, מגיע לי... רק מבט, כדי ליבדוק את מצב החסימה.
וכדי ליבדוק אם אני במצב כבר שאני רואה דברים לא צנועים, וזה לא מזיז לי. אחרי הכל אני כבר נקי שבוע, אני מלאך, עשיתי מעל ומעבר. אלוקים קיבל את שלו, עכשיו תורי. מגיע לי. חס וחלילה שאני אפול, יש לי מטרה ל - 90 ימים.
והנה אני מוצא את עצמי בלי שליטה... וזה בסדר כי אני לא חוטא, זה היצר הרע בלבד, הוא אחראי. אני צועק עצור, אבל זה הוא שלא מקשיב. איך עומדים בכזה ניסיון קשה? אני בטוח שאפילו הצדיקים הגדולים, אם היה להם אינטרנט, ואפשרות לצפיה בפורנו, גם הם לא היו עומדים בניסיון.
זה ממש כמו שהגמ' בקידושין אומרת, ניסיון מעל הטבע. זה לגמרי צודק ובסדר שאני נופל. 
ואז מתגנב בי מחשבה חדשה. שבוע וחצי נקי, וחלמתי על הרגע הזה של הנפילה. פחדתי שניפרדתי מההנאה הזאת לנצח, חשבתי שויתרתי על ההנאה ששווה לגן עדן של משה רבינו עליו השלום.
והנה תוך כדי החטא אני חושב לעצמי זה לא זה. ניפחתי את ההנאה בדימיון פי מאה אלף בראש. זה כ"כ משעמם, ראיתי את זה מליון פעמים, וזה לא חדש. יש שינויים כל כך קטנים בין פעם לפעם, שזה לא שווה את זה. אבל מה אפשר לעשות כבר נפלתי ! צריך לאפס את הטבלה.
אם כבר נפלתי אז לפחות על משהוא עסיסי, זה כזה דפוק לאפס טבלה של שבוע על דבר כ"כ קטן, 5 דקות על השעון. אז אני לוקח עוד 5 דקות ומבטיח לעצמי שאני אמצא משהוא שבאמת שווה את זה.
ואז אני מקבל את ההבנה הכי מפחידה, "אני לא יכול איתו, ולא יכול בלעדיו". כמה שאני צריך את זה, זה לא משביע, זה לא מרגיש טוב, וזה כבר לא כיף, זה כפיאתי. זה פשוט מוריד את ההיתמודדות התמידית הזאת של "אסור" לכמה דקות. זה להפסיק אם המלחמה הזאת ל - 5 דקות. 5 דקות של שלום. מי נגד שלום ?
אבל אם אישתי תדע היא לא תבין שזה לא אישי, זה בקטע טוב. בשבילה זה סכין בלב. היא לא מבינה.
ואיזה צבוע אני, אני מתמיד, ועוד אם אלף מטרות רוחניות, אז מה אם התאוה זה לא אחד מהם...
וברצינות, לא הגיעה הזמן להפסיק את השיגעון הזה שמתמשך כבר יותר משמונה שנים. אני עייף כל היום, עצבני, עצוב.
יש לי רעיון גאוני, אני אתחיל את מסע ה - 90 ימים לנקיות ויוציא את זה מהדם שלי. אני אהיה בן חורין אמיתי. רק 90 ימים וזהו. אני לא אחזור למקום הנורא הזה לעולם. אחרי הכל, הנפילה לא היית שווה את זה.
ואז אני נקי שבוע, ותנחשו את ההמשך...
תיסלחו לי על הציניות, זה חויה מתסקלת שחוזרת על עצמה. איזה יאוש. 
אבאאאאאאאאאאאאאאא שבשמים תעזור לי !!  

סיימת?
עכשיו תהיה אופטימי.
אתה תהיה נקי גם שנה אם תרצה

אוהבים אותך אח יקר,
חזרתי עכשיו מקבוצה עם אישיות שנקייה 7 שנים, הוא דיבר על זה בדיוק,

הוא הסביר שזה באמת ניסיון מעל הטבע. אין לי סיכוי לעמוד מולו.
וזה בסדר.
כי ככה אבי שבשמיים החליט.
לברוא אותי עם פגם.
נקודת הבחירה שלי היא 'רק' להיכנע באמת, ולתת לו לכל יכול להילחם במקומי.
ברגע שאבין שהדבר הזה - התאווה על כל צורותיה הם רעל בשבילי, אולי לאחרים לא, לי כן,
שזה גורם לי לחיות במקום דמיוני ולאט לאט מוציא אותי מהיכולת להתמודד מול המציאות,
שזה כמו להכניס את עצמי למטחנת בשר - 
רק אז אבין שמבחינה אגואיסטית נטו, אני לא רוצה את זה. אני מוותר על זה. לגמרי.
בלי אולי ואם וכאשר. מוותר לחלוטין על התאווה. כי אני לא יכול איתה בכלל. אפי' לא עם רבע גרם ממנה.
ברגע שאוותר בעומק פנימיותי מתוך אגואיסטיות, אגע בנקודה שממנה היא צומחת,
ואז ורק אז אפנה באמת את הזירה לאבי שבשמיים הכל יכול, ואראה ניסים, איך האובססיה נעלמת,
איך אני לא כ"כ משתוקק לחוות את הגן עדן הזה שוב,
וכל עוד אשאר מחובר ואמסור לאבי את השליטה הבלעדית בחיי אשאר נקי.
אז ורק אז אשאר נקי.

שאזכה. אמן.

לילה טוב ומבורך אח יקר.
מתפלל שתזכה לרצון האמיתי לוותר, כנראה גם זה מתנה מאבא כל יכול. 

אתה יודע, אומרים שאנחנו לא יכולים לתת משהו שאין לנו.  - וזה כנראה מה שאני מנסה לעשות עכשיו - אבל תוכנית 12 הצעדים היא תוכנית ל24 שעות בכל פעם.
הנה קטע שהחבר שמואל תרגם מאת החבר הארווי שנקי משהו כמו 30 שנה:

שמואל כתב on 16 יולי 2015 09:41:

אה... ואני מזדהה עם התסכול שלך. ההרגשה הזאת של 'במילא אני אפול'.
אוהבים...

אתה יודע מה?
כל פעם כשאני לא נופל או שקרוב ליפול ולא נופל אני שמח
כשאני אנופל אני עצוב.
שווה להחזיק מעמד ולא ליפול.
על הצלחה יש פרס, על כישלון לא


אתה יודע כמה זמן אני נקי כבר?
אני נקי חצי שעה!
ואני מודה לאל שנתן לי אותה!

אוףףף
אין לי כבר כוח לשמור דברים בבטן בגלל הפוליטיקלי קורקט
לפני כמה חודשים היה לי אינטרנט פתוח לכמה חודשים ונפלתי כמו משוגע
עד שהבנתי שבלי קשר לכלום אי אפשר להעמיד אותי על הפתח ושאני לא יעבור 
"מה יעשה הבן", מכירים?
נראה לי שהדבר הראשון זה שבזמן של מוזה, למשל אחרי נפילה מבאסת מעיפים את האינטרנט הפתוח בלי אפשרות להחזיר את זה (ולמי שצריך פתרונות טכניים איך עושים את זה שיהיה בלי אפשרות - יש לי כמה רעיונות נחמדים) ואז יודעים שלפחות לא מתחככים כל הזמן עם התאווה, אז אפשר להרים עיניים לשמיים ולהתחיל לנשום אוויר צלול שמכניס חמצן טרי למערכת...
די, אני לא בקטע של להטיף אבל לא התאפקתי מלשתף מהניסיון הקטן שלי

יפה! 
כל הכבוד!!!

לוחם אמיץ 
הייתי שם 
חשבתי שלא שייך להיות נקי 

שבבית אבות אני ימשיך לחטוא 

שתמיד אצטרך להלביש מסיכה על פני 

וכאשר כך חשבתי -כך היה 

אבל ...........
כאשר משתמשים באסטרטגיות ובטקטיקות שלא מביאים את התוצאה  "חייבים להחליף את השיטה שלא מביאה את התוצאה 

• "טיפשות היא לחזור על אותה הפעולה וכל פעם לצפות לתוצאה אחרת." ~ אלברט איינשטיין
• ברור כשמש שאפשר להימלט מן התופת לצמיתות   אך לא בטקטיקות הישנות -

תודה על תגובותכם, תמיחתכם, אהבתכם, ואפילו הטפותכם.
הבעיה שלי זה שאני לא בתחתית. אני לא מרגיש שהתאוה השתלטה לי לגמרי על החיים. להרבה אנשים יש נפילה מוחצת ששולחת אותם לקבל עזרה. ברוך ה', ולצערי אין לי דבר כזה. בחיים לא עשיתי צאטים, נערות ליווי, בגידות... בסה"כ אני נהנה ליצפות בפורנו ולאונן. אז יש מחיר שאני משלם, אני עייף אח"כ, עצבני, עצוב, מפחד להיתפס... אבל אין לי את ההרגשה שהיה לי בעבר שאני חייב להפסיק, אני רוצה.
אני מקווה שהמשך, המפגשים יגרומו לי להרגיש כך. אבל כולם שם מספרים איך לא היה להם שליטה על החיים, ומאז שהגיעו למפגשים... אני מרגיש שיש לי שליטה על החיים, ואני עושה טעות נוראה, ומשלם את המחיר.
רק להיום לא עובד עלי, כי אני אומר הייתי נקי אתמול, שלשום, וכניראה מחר. אני לעולם לא יראה פורנו יותר, ולא רק היום. רק להיום זה מרגיש כמו שאני משקר את עצמי. אז אני אומר לעצמי רק להיום, ומחר כן, אני מנסה להתחכם. היום אני נילחם, ומחר לך תדע. ואז למחרת יש לי הצדקה ליפול, הרי הסכם זה הסכם. או לעשות פעולה לפני נפילה, אני מחליף את כל הבגדים לפני שאני נופל, ואז לגמרי מותר לי ליפול, עבדתי קשה בשביל ליפול.
אז אני שאני מבולבל, ואני יודע שאני צריך לעשות החלטות חזקות. הגישה שלי כרגע על הפנים.
אני מרגיש כופר שאני לא מצליח להיכנע לאלוקים.
אז "פנימה" אתה צודק, אני לא יכול לבד, זה בלתי אפשרי, אז אני חייב להיכנע.
ו"ניצחתי ואנצח" אין לי סטיסטיקות אחרות, הם ניגמרו. והדברים שלא ניגמרו, אני לא מצליח, כניעה, רק להיום...
אני מקווה שהמפגשים יעזרו לי.
ו"אחיד בשמיא" תרגיש בנוח, אתה מדבר את השפה שלי, כל הכבוד. אבל אינטרנט זה ממש לא היה הבעיה העיקרית שלי. עם האינטרנט אני כותב כאן. הבעיה זה בתוכי. גם כשוויתרתי על האינטרנט נפלתי מכל מה שראיתי בחוץ. אינטרנט זה קשה, אבל בסה"כ תוצאה. אני בעייתי מבפנים.
ו"legopart" אהבתי את הרעיון, נקי חצי שעה, הלואי עוד מיליארדים כאלה לשנינו.
תודה ומתפלל !!!

תשמע אחי! 
אני בטוח שאתה הרבה יותר חכם ממני ועברת דברים יותר ממני, אבל ברשותך אשתדל לכתוב משהו שאולי יעזור.. 

גם לי כמוך הייתה תקופה ארוכה שבה בכלל לא הרגשתי שאני רוצה להתמודד עם התאווה ואחד החברים כתב לי שהקב"ה נתן רשות בידי התאווה לגרום לנו לחשוב שאנחנו רוצים משהו מסוים כשאנחנו באמת לא רוצים אותו. 

וחלק משיטת ההתמודדות היא להתרגל לעשות דברים שאתה לא אוהב ולא רוצה, לא רק בתאווה. כשבא לך מאוד לאכול משהו, תעכב את עצמך וכדומה. 

מקווה שעזרתי אולי בקצת. 
ותודה רבה לך שאתה כותב פה, אתה משאיר אותי מחובר! פשוט תודה רבה! ובהצלחה בעז"ה 
 

תודה לך חבר
האמת היא ששמעתי את זה בעבר, וחשבתי על זה אתמול.
והחלטתי לנסות. אצלי זה בעיקר מתבטא בלהקשיב לאישתי.
מי יודע, אולי זה יעזור.
יש לי תאוות עכשיו, אבל לא בא לי ליפול. עשיתי את זה מספיק.
אני רק רוצה להיות נקי.
הלואי שאצליח, רק להיום !!

היית בכנס?

לא !

שלום חברה
אני חושב שאחד הדברים הכי מעצבנים, זה כשאלוקים בעצם נותן לך את מה שביקשת.
אני מתפלל כל הזמן "אלוקים תן לי חופש רק לכמה ימים מהתאווה, לא צריך להיות לא מכור לגמרי.
רק כמה ימים מפוקח כדי שאוכל ליצבור כוח ולחזור לעצמי". והנה הגיע הזמן ואלוקים שמע את קולי.
אני חמשה ימים מתמודד בעזרת פידבק מינימלי לעצמי. אני עושה מה שאני יכול, אבל בלי ליקרוע את עצמי.
פשוט להרגיש לא מכור לכמה ימים, אלא לאדם ששומר עיניו סתם. צדיק ניסתר כזה.

וזה מעצבן, בגלל שתמיד חשבתי שאם אלוקים ייתן לי חופש כמה ימים, אני אוכל להיתמודד טוב יותר אח"כ.
אבל זה לא נכון. כל הרגשות חוזרות אח"כ, ואני רואה שאין איזשהו דבר מסוים שאני צריך לתקן. אני לא שבור, אני חולה.
אני מי שאני, מכור. ושום דבר לא הולך להשתנות, גם אם אהיה נקי שנה, אני עדיין מכור. אני רואה שהבעיה היא שלי ורק שלי. תודה אלוקים על הימים הנקיים. זה קשה ליראות שהבקשה שלי לא מילתה שום חור בתוכי, ונישארתי מכור.
אבל רק להיום אתה שומר אותי נקי.
אחזור על טעותי ואבקש עוד כמה ימים נקיים. יודע מה? רק להיום נקי. רק היום תעזור לי. מחר לך תדע.

אני מתחיל את היום הנקי שלי בעזרת אלוקים, אז יאלה, תפסיק לשוטט בראש של עצמך כבר.
אני לא מצליח להתנער מההרגשה שפשוט בא לי. אז אני פשוט אנסה להשלים איתו, אתה כאן הרגשה איומה.
תישאר אם אתה רוצה אבל לא תקבל ממני כלום !!! אני לא נילחם יותר, אני נכנע לאלוקים. כמה שזה קשה !!