טוב, שלום

יש כאלו שהכירו אותי לפני כמה שנים, כנראה שכבר לא פעילים פה אנשים באים לאתר בדרכם מהקבוצות ואל הקבוצות, מחלימים, נופלים וממשיכים.
גם אני נשאבתי אל ה"עולם" הזה וזה עולם שלם, והוא עוזר לכל כך הרבה אנשים, לי זה לא עזר, העיסוק האובססיבי באוננות ובהשפעות שלה על החיים שלי, לי זה גרם בהתחלה ל"החלמה" אבל כשירח הדבש נגמר, אני, כמו שאני הייתי צריך ריגושים גדולים יותר, אני חושב שהשיא שלי בקבוצית הוא חודש.
אז אחרי שנפלתי בצניחה חופשית דרך האדמה ישר לגיהנום, לאט לאט כבתה האש, מאוננות של כמה פעמים ביום, על חשבון ילדים, משפחה, עבודה וזמן פנוי ואפילו על חשבון שינה.
אז בשיטוטים שלי באתרי פורנו, נתקלתי בפטיש מוזר, גברים ש"נועלים" את האיבר בכלוב שהמטרה שלו למנוע מהגבר לגעת באיבר שלו, ואם מתרחשת עוררות אז המכשיר גורם כאב, כך שהגוף לומד לא להתעורר מינית.
ממה שקראתי בנושא אם משאירים את זה יותר מידי רצוף זה יכול לגרום לפגיעה באיבר.
בנוסף קראתי שזה בדרך כלל מאפיין גברים שלא רוצים להיות גברים יותר.
אחרי שני משפטים כאלו הפתרון נראה הרבה פחות מושך, אני לא רוצה לפגוע בעצמי פיזית ואני ממש לא רוצה להפסיק להיות גבר.
אני בסך הכל רוצה להשתחרר מהעוררות התמידית הזו, מהעובדה שאני לא יכול ללכת לשרותים בלי לאונן.
אני רוצה לבלות ערב עם אשתי בלי לעזב אותה לאונן, אני רוצה לישון לילה בלי לקום "לשרותים" ולהשאר שם עד הבוקר.
אני רוצה להתקלח, לבלות עם הילדים ולא לשים אותם מול סרט וללכת לחדר השינה לאונן.

בקיצור, אני רוצה את החיים שלי בחזרה, לפני שראיתי את האישה הלא צנועה הראשונה שלי.
אז הזמנתי מכשיר כזה, קבעתי לעצמי מסגרת זמן של 3 חודשים בהשראת אתגר ה-90 יום, ונראה איך זה ילך.
אני אשתדל לעדכן אלא אם כן אקבל הודעה ממנהל שלא כדאי או שאסור לי באתר ואני לגמרי אכבד, המטרה שלי היא לתעד נסיון כזה, ואולי זה יעזור למישהו שהצעדים לא התאימו לו או לא עזרו לו, כי לי זה הגביר את הרצון ליפול לתוך העשן הזה של פורננות ולמזלי אני עדיין בדיעה מספיק צלולה בכדי לרצות לעצור. 

אני מקווה שזה יהיה הנסיון האחרון, למרות שאומרים שבמחלה אין תרופת פלא אני מקווה שללמד את הגוף לא להגיב לכל דבר בעוררות זה צעד חשוב במאבק לשלוט בצורך שלי ותעל אותו לכיוון הקשר שלי עם אשתי.
באיזה שהוא שלב אני מקווה שאני אוכל לספר לה על העניין הזה, אני מספר לה שאני מאונן, התחלתי בכדי שאני אתבייש לאונן אבל הקבלה שלה פשוט נותנת לי מרחב לעשות כמעט כל מה שאני רוצה.

מקווה להצליח בצעד הזה

שלום לך ידידי.
אני לא בטוח שהבנתי אותך אותך נכון...
אבל מה שאני חושב שהבנתי, זה...
שאתה מרוב יאוש הלכת וקנית מכשיר כל שהוא, שגורם לך כאב בשעת התעוררות, וככה אתה מלמד את הגוף שלך לא להתעורר מינית.
לעניות דעתי,
זה גובל באיסור של ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, אני לא חושב שיש לך את הזכות לעשות מעשה כזה לעצמך,
ישנם דרכים אחרות יותר נעימות שבאות מהשורש.
אינך צריך להיגרר למקומות הזויים כאלו.
לא בטוח שזה מה שדרוש ממך.
בכלל לא בטוח!
בלשון המעטה...
אולי תתייעץ עם הרב שלך או משהו...
בכל אופן אם לא הבנתי אותך נכון סלח לי על התגובה הזאת.

הלוחם613.

שמע, זה אולי תהיה דעה לא פופולרית פה או בכלל, אבל אני מעריץ אנשים כמוך - אנשים נחושים, כאלה שלא רואים ממטר - אם הם רוצים להיות נקיים, אז הם יעשו כל מה שצריך כדי להיות נקיים, עם אדישות ל"מה אנשים יאמרו". ואם צריך להכניס את ה"נקניק" לתוך איזה כלוב ולנעול אותו שם - אז גם זה הולך.

אחרי שאמרתי את זה, אני חושב שאתה מקרה קיצוני של התמכרות, ותראה - ראיתי ביוטיוב הרצאה של מישהי שהייתה מכורה לאוכל, וכל הזמן הקיאה את מה שאכלה - כדי לאכול עוד (כמו הרומאים פעם), עד שהציפוי הטבעי של השיניים שלה נאכל בחומצה, הייתה צריכה להחליף את כל השיניים.
היא הלכה לקבוצת 12 הצעדים, והבריאה, אם היא יכולה - אולי גם אתה יכול.

בנוסף, אולי אתה צריך לחשוב על איזה תרופה שמדכאת לך קיצונית את החשק המיני, לפחות לזמן מה, כדי שיהיה לך נורמליות שוב, וכדי שהמוח שלך יוכל להשתקם, ואז תחזור בהדרגה ליחסי מין עם אשתך.

עוד פתרון, זה להתקין אולי איזה מערכת בשירותים שמצפצפת בקול רם בלי להפסיק, אם אתה שם יותר מ-10 דקות. ולבנות אותה על סוללות וקשוחה ככה שלא תוכל להסיר אותה וכדומה.

וכמובן, סינונים - אתה יכול לראות את החתימה שלי לעוד פרטים.

באופן כללי, אני יכול לומר לך שאם אתה טיפוס שמאונן מול "קיר לבן", כלומר בלי גירוי, בלי תמונה - פשוט מהזיכרון או סתם, אז זה דבר שאני פחות מכיר, ואני באמת לא מבין איך אפשר לאונן בלי טריגר....

אם אתה מאו' (מאונן) בגלל שהזיכרון שלך מצוין ואתה מסוגל להעלות תמונה של אישה במוח שלך ב HD בלי להתאמץ, אז דבר ראשון - כל הכבוד (נראה לי?) על הזכרון הצילומי. ודבר שני - אני חושב שאתה יכול לאמן את המוח שלך לשכוח דברים, זה אפשרי, אבל זה דורש עבודה. אבל לדעתי זה לגמרי אפשרי.

לא לגמרי הבנתי אם ניסית את קבוצות sa ולעבוד עם ספונסר.
אם לא אז אני מאוד ממליץ על האופציה הזאת מאשר האופציה של הסבל השנייה..

אם הגעת למצב שאתה כבר מוכן לנסות דברים קיצוניים כאלה אז זה המקום לנסות בכח את הפיתרון של התוכנית. אם צריך אני מוכן לעזור ואתה מוזמן ליצור קשר.

הפיתרון שאני מכיר דרך עבודת התוכנית והנחייה מספונסר זה להוציא לגמרי את כל עניין התאווה מהחיים שלי, זה אפשרי, זה לא קשה אם באמת רוצים ועובדים לפי הכללים והכי חשוב הדרך הזאת מונעת את כל הסבל! אם אני מחפש כל מיני פתרונות עקיפים כאלה ואחרים רק להפסיק את הצפייה הספציפית הזאת או ההתנהגות הזאת אבל עדיין לא מוותר על תאווה מניסיון שלי צפוי לי הרבה מאוד סבל וקושי וספק אם אצליח..

בהצלחה ושאלוקים יהיה איתך ויכווין אותך לדרך הנכונה.

לצורך דוגמא קיצונית שהכרתי, הכרתי חבר תוכנית שסיפר שלפני התוכנית כבר רצה לעבור תהליך סירוס ובשלב מסויים אפילו ניסה לשכנע את ההורים שלו שיעזרו לו בזה (לא זוכר אם פירט להם על הבעייה או ביקש בדרך עקיפה).
כששמעתי את הסיפור נזכרתי שגם לי ברגעי שפל של העבר חלפה בראש מחשבה כזאת (אם זה לא היה אסור..)
גם מה שאתה מתאר סביר להני שחלף לי בראש ברגעי שפל ויאוש, לא הכרתי מכשיר שיעזור אבל מאמין שאם כן הייתי מתחיל לחשוב על זה ואין לדעת מה היה קורה אם הייתי ממשיך עוד שנים כך ללא פיתרון אחר..

אז סוף הסיפור שאותו חבר מצא פיתרון טוב בתוכנית שמעבר לזה שראיתי אותו מעביר ציון דרך של שנה (ואם אני לא טועה הגיע אולי גם לשנתיים כשהכרתי אותו) התוכנית עזרה לו עם הבעייה ועם עוד תחומים בחיים ובזוגיות שנפגעו מכך.
וכן חשוב לציין שהיום כמו עוד הרבה חברים הוא נהנה מאוד מהדרך הזאת של ההחלמה.

אז אם הגעת לקרקעית מסוג כזה ממליץ לחשוב לנצל את המצב לקראת הפיתרון החיובי והנכון.

*ד.א מצב כזה של יאוש שגורם לנו להיות מוכנים לדברים קיצונים ולהגיע לתוכנית מוכר אצלי בתוכנית כ"מתנת היאוש"- שזאת סוג של לזכות במתנה של להבין שאני לא מצליח אחרת ומגיע לפתרון ממנו התחמקתי.

אוהבים אותך!

שלום
בקשר לתגובות, אני זוכר שהגיע פעם מישהו לקבוצות ואמר ש"אני לא סופר ימים" כולנו הסתכלנו עליו עקום, איך הוא מעז להפר את הסטטוס קוו, מעניין להיות במקום הזה בעצמי, אז בקצרה ממה שאני זוכר:
בקשר ל"ונשמרתם לנפשותכם מאוד" זה לא רלוונטי במקרה הזה כי "כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".
לא שמעתי על המקרה של הבולימית שמיצי הקיבה אכלו לה את השיניים אבל סביר להניח שאם הצעדים עזרו לה אז האכילה הייתה סוג של תגובה לבדידות, כמו שהספר הלבן מלמד אותנו אל תהיה ע.כ.ב.ר (עייף, כועס, בודד, רעב) כי זה מכניס אותנו לפינה.
בקשר ל-SA והצעדים, ניסיתי, היה לי ספונסר מדהים, לא הבנתי איך אף פעם לא פגשתי אותו ללא קשר לתוכנית מכיוון שהוא בול בנאדם שמתאים לי, זה לא עבד עבורי מכמה סיבות, אבל העיקרית שבהן היא שהעיסוק באובססיה שלי ובנושא המין כל היום עשה עבורי ההיפך, להתקשר ל-3,10,20 חברים ביום עשה לי את ההיפך מהחלמה.
פעם כשדיברתי עם סוד הכניעה הוא אמר לי בטלפון שההחלמה צריכה לבוא ממקום שאני עושה את זה כי זה מה שצריך, לא בשביל אשתי ולא בשביל הילדים ואפילו לא בשביל אלוקים, אלא בגלל שזה מה שאני צריך כדי להחלים, הגישה הזו הרחיקה אותי מהמשפחה בתהליך (ואם זה היה עוזר אז מילא אבל זה לא עזר).
אז הזמנתי מכשיר כזה לפני חודש בערך, באיזו בקלות ואנונימיות אפשר לעשות היום הכל.
מעניין אותי לשתף את אשתי בהחלטה הזו, מעניין איך היא תגיב, מצד אחד מפחיד, מצד שני התמיכה שלה חשובה לי מאוד, אני חושב שבלי התמיכה שלה זה פשוט יהיה חלק מהאובססיה שלי, האובססיה אוהבת חושך, צריך להוציא את זה לאור שזה יהיה חלק מהפתרון.
במהלך התוכנית אחד הדברים שאמרו לי זה לעקוב אחרי עצמי, לראות מה הטריגרים שלי בכדי לנטרל אותם, אני הגעתי למצב שאני מגורה כל היום, אני לא צריך טריגר כדי לאונן, אני יכול לכתוב מייל בעבודה ופתאום להרגיש דחף.
מסננים והגבלות לא שייכים במציאות שלי מאחר שאני עובד עם מחשבים ואנטרנט פתוח, ואני גם יודע איך לעקוף מסננים.
אז כמו ש"לימדתי" את הגוף שלי להיות מגורה כל היום אני חושב ללמד אותו לקשר גירויים לא רלוונטים לכאב, למעשה להפוך את התהליך שעברתי כשהתמכרתי למין, כשהתמכרתי למין התהליך היה שהמציאות שלי הייתה קשה, וזה סיפק לי בריחה ותענוג.
היום אני פחות צורך את הבריחה ויותר את התענוג, וזה מגיע למצבים לפעמים שאשתי רוצה להיות איתי אבל אני מעדיף לאונן, אז גם למנוע גישה למצב של אוננות, וגם לבטל את הגירויים הלא רלוונטים, בצורה כזו אני חושב להחזיר את המיקום של התענוג לחיבור עם אשתי במקום לחיבור האינטרנט.
זה נשמע כמו מטרות גדולות עבור עניין כזה, אבל אני מזכיר שהנסיון להפסיק מוגבל בזמן כך שנזק לטווח ארוך לא צפוי, ואני ממש צריך לשתף את אשתי בזה, עושה לי רעידות פחד בלב רק לרשום את זה, ובנוסף זה כמו "סירוס זמני" לא פוגעים באף מערכת פזיולוגית של הגוף רק מגבילים אותה לכמה זמן.
אני מזכיר שזו לא המלצה, זה ניסוי שאני עושה ומשתף אתכם, אני יעדכן שוב אחרי שהמכשיר יגיע

שלום ניו-באדי. קודם כל, ברוך השב. אני עד היום זוכר לטובה איך קידמת את פניי ועודדת אותי בתחילת הדרך שלי כאן. זכורה לי מאז גם הנחישות והטוטאליות שלך המשולבת ביצירתיות והנה רקחת ללא ספק תרופה מעוררת השתאות. יהיה מעניין לעקוב אחרי ההתפתחויות. אתה בהחלט אמיץ בנכונות ללכת על משהו כזה, ללכת בדרך שלא הלכו בה לפניך.

עם זאת, ג'ו וצ'ארלי מ-AA מסבירים שעיקר הבעייה היא בראש ולא בגוף ואת זה לא יודע אם יש מכשיר שיכול לפתור. אחפש בשבילך את הפוסט על חתולים מסריחים של סוד הכניעה, ואקפיץ אותו. הוא נראה לי קשור לדיון כאן, אם כי ממה שהבנתי ממך באת לשתף במעשים ולא לפתוח דיונים... 

היי חברים
שמי אפרים, אפרים 1 אם תרצו..
ושמח מאוד להיות איתכם
הנושא שבחרתי לכתוב בפעם הראשונה הוא מאוד קריטי עבורי,
ואולי זה הסיבה שבגינו רציתי להיות חלק מהפורום..

הייתי נקי שנה וחודש ואחכ נפלתי..
ההתמודדות שלי מתבטאת ביאוש שתוקף אותי כל אימת שאני מנסה להיות נקי שוב, לא יודע מה המטרה הלא מודעת שבגינה אני לחוץ לחזור שוב ולעשות קאמבק של רצף נקיון, הרבה בלבולים אך בתוכי ישנה כמיהה אין סופית לזכות לנקיות שאני ככל כך אהבתי יחד עם עבודת הצעדים המאתגרת.. ושמתעלה על כל רצון לנקיות וכל האגו הטבעי לי..
אך השינויים שהתחוללו בי היו ניסיים.
אני נושא תפילה לאלוקים שיחון אותי ויגרום לי להיות נקי, שיתן לי מטיבציה לעשות פעולות ונכונות לעשות משהו אמיתי ומועיל, האמת שאני עושה המון, אך כנראה יש משהו שתוקע ועל זה אני רוצה להתפלל.
ברור לי שהנס יקרה, ואלוהים אוהב אותי למרות שאני מרגיש שהוא לא..
רוצה להתחבר אליכם חברי הפורום, אני בא כחבר שמכיר 12 צעדים, כריסי מלאה בידע ועיצות איך ומה צריך לעשות...
כנראה שהפתרון כולל ענווה וקשר עם המודעות לבעיה יחד עם תקווה וקבלה.
רוצה לקחת את החיבור לפורום כמשהו שיעצים את השיח, ושאהיה כלי לתת למי שצריך ולקבל כח שכמובן יבוא דרככם בחסדי הקל.

יום טוב 

אוהבים אותך חבר יקר!

אתמול בדיוק הייתה לי שיחה עם הספונסר שבה הוא הזכיר לי שלמעשה במקרה שלנו- ידע הוא לא כוח, גם כל הידע וההבנה שתהייה לי בנושא לא תעזור לי לצאת מזה, מה שכן יעזור זה הפעולות שאעשה (צעדים פעולות חיוביות פעולות תוכנית וכו')

הרבה הצלחה

היי טהרני

אכן כמה שנים עברו, כשניסיתי את התוכנית היה לי ספונסר מדהים, מאז שפרשתי מהתוכנית, והאתר התאווה באה בגלים, אבל בזמן האחרון 2 דברים הפריעו לי ברמה שלא יכלתי לשתוק יותר, שני קווים אדומים שאחד מהם חציתי ואת השני אם לא אעשה מעשה אני עומד לחצות.
הקו הראשון הוא השרותים - אין כניסה לשרותים ללא אוננות, וזה משגע אותי, ביקור של דקה בשרותים נגמר בשעה של פורננות, זה משהו שמשבש לי את החיים הסדירים וזה קו שכבר חציתי.
הקו השני הוא השבת - למעשה זה היה מורכב משני קווים, אוננות סתם (מול קיר לבן) שנחצה כבר מזמן, והשני שעוד לא נחצה הוא הפעלת הטלפון וגלישה לאתרים בשבת, אצלי בשבת הטלפון במצב טיסה, אבל המחשבה של לחלל את השבת (יותר ממה שהיא מחוללת מהאוננות) זיעזע אותי והבנתי שאיבדתי שליטה לגמרי.
אנשים פה חושבים שזה צעד קיצוני, ואולי הם צודקים (זכורה לי דיאטת "מלתעות" שזיעזעה את העולם אי שם לפני מעל 30 שנה) אבל יש קווים שאם אני אעבור אותם אני באמת יאבד את שפיות דעתי, וכמו שכתבתי קודם "כל אשר לאיש יתן בעד נפשו", אני לא מסכים, ואני מזועזע אבל אני יודע שזה יעבור לי ואז בנונשלנט הקו יחצה.
חוסר אונים בלי כח גדול ממני בהחלט משאיר אותי במקום לא טוב אבל גם כשביקשתי, וירדתי על הבירכיים בתפילה שיקח את זה ממני, רק עוד חמש דקות, אני רק ינגב ויצא רק עד אז תיקח ממני את התאווה, לפעמים זה עבד, הרבה פעמים הייתי שיכור עוד בכניסה ולא עלה בדעתי לבקש עזרה.
אז אני מוכן להיות מגוחך, אני מוכן אפילו לסבול אי נוחות ואולי כאב, אבל אני לא מוכן לעבור את הקו הזה.
לכן חקרתי מה הסכנות, מאיפה זה מגיע ולאן זה הולך, והחלטתי שלזמן מוגבל זה יכול להיות פתרון.
נכון שהבעיה בראש, אבל יש מימד גופני להתמכרות שמזין את הראש, כשכל היום עומד לך ומשתפשף בבד של המכנס את המחשבה שלך בקלות מגיעה למקומות שאחריהם כבר אין לך שליטה.
הדרך שהחלטתי לנסות היא לא דרך שלא הלכו בה לפני זה כלו שמשמש מלכות לשלוט בעונג המיני של העבדים שלהם (לדעתי התפתח ב- 7 השנים האחרונות), אני פשוט לוקח את זה למקום של ללמד את הגוף, המוצר אגב הגיע ואני מתכוון לקחת אותו היום מהדואר, ואולי להתחיל את הניסוי עוד הערב.

בקיצור ממש שימחת אותי, לא ידעתי שאתה עוד כאן, ואני מקווה שזה יעבוד.
אני גם שם לב שאני מתחיל לפתח אובססיה לגבי האתר שוב, מכתיבה של פעם ביום לקריאה של כמה שעות כמה פעמים ביום תוך פחות משבוע - מסוכן לי.

אוהב - ניובאדי

לא אכניס ראשי בין ההרים הגדולים, ארזי הלבנון זקני הדור, אריות שבחבורה שהלכו צעדו ופסעו במשעולי התכנית, השרדים לפורום המפואר שהיה כאן לפני שנים רבות, 
רק זאת אומר שנהניתי מהחתימה שלך... 
מאז ומעולם אני תוהה אם לקחתי את הכדור האדום או הכחול?????
ותוהה עדיין,

היי אפרים
כל הכבוד שחזרת לאתר
שתף אותנו, אם בא לך, מה גורם לך להשתמש? האם אתה יודע מנסיון העבר מה הן בעיות השורש שלך?

היי

אני לבד בבית, מצב מסוכן לכל הדיעות, נכנסתי לאתר בכדי לשתף שמ-ג' באלול לא רוננתי אבל היום אני מרגיש את זה עולה לי, אתמול בערב לקחתי את ההזמנה מהשלוחה של הדואר, זה היה ארוז בקופסת קרטון סתמית ולא רישרש.
טוב הזמנתי 3 מכשירים כאלו אחד מסיליקון, אחד מפלסטיק ואחד מברזל (נראה לי נירוסטה).
ניסיתי להלביש את ההוא מסיליקון, הרגיש יותר כמו צעצוע מאשר מכשיר, בנוסף הוא נקרע עם הזיקפה הראשונה, עברתי לזה של פלסטיק, הוא יותר עמיד, נוח ללבוש אותו אבל הוא נראה קצת שביר, כמו צעצוע של ילדים שאם יקבל מכה ישבר (לא שאני חוטף הרבה מכות באיזור הזה אבל...) בנוסף קראתי שהיו מקרים שהוא נשבר לאחר שימוש וגרם לחתכים, ואני כמובן לא עושה את זה בשביל להיפצע, הפוך.
אז ניסיתי להלביש את הזה של ברזל, בהתחלה הוא היה נראה גדול מידי אבל אחרי שניסיתי ללבוש ראיתי שהוא בקושי רב נכנס, יש צינורית כזו בשביל הקטנים אבל היא עבה וזה מסוכן מכיוון שהרחבת השופכה יכולה לגרום לאי יכולת להביא ילדים אז אני מוותר עליה בינתיים, בכל התהליך כמובן שהאיבר לא משתף פעולה, קצת דחיפות ומשיכות וזה נכנס, מגורה בערך הלכתי לישון.
עוד לא סיפרתי לאשתי אז המפתח עדיין אצלי, לא יודע כמה זה יעיל.
במהלך הלילה עם כל זיקפה התעוררתי בכאב, הייתי צריך להתרכז כדי לשחרר את הזיקפה ולהרדם שוב, בבוקר בינתיים הכל תקין, מרגיש קצת מוזר אבל מחוץ למכנס לא רואים כלום.
פעם היה לי גבס על היד, ואז גירד לי נורא אבל לא יכלתי להגיע, אחרי כמה שעות ההרגשה היא בערך כזו.
בינתיים מסתובב עם זה, כל פעם שאני מרגיש שיש זיקפה הדרך אני צריך לעצור, ולהתרכז להבין מה מגרה אותי ולהזיז את המחשבות שלי מזה, אם אני משתהה אז מתחיל הכאב ובנוסף ככל שהאיבר יותר עומד אז המכשיר הזה מונע מהדם לצאת ויותר קשה להוריד את הזיקפה והכאב נמשך יותר זמן.
מקווה שהיום יעבור בשלום, אולי המכשיר הזה יעזור לי גם לנקות את המחשבה, או לפחות לא להתגרות מכל שטות.
מקווה לשפיות במהלך היום למרות שכל שינוי דורש הסתגלות.
אעדכן מחר לגבי התפתחויות

אומץ! 
צריך המון אומץ ורצון אמתי לצאת מהתאווה בשביל לעשות דבר כזה,
אבל כמובן אחי זה לא שווה פגיעה בגוף, אני חושב שעדיף שאדם יפול ויאונן מאשר שיפגע בעצמו, בעצם לא יודע אם עדיף אבל שניהם שווים זה בטוח, 
אם אתה רואה שזה מזיק לך אז תפסיק אל תתן לעצמך להתרגל לכאבים ולסבל זה יכול להגיע למצב שכבר לא תוכל לחזור ממנו.

אוהבים אותך!
האמת שעניינת אותי (אולי בדרך קצת מוזרה) ומאמין שעוד קוראים שנמצאים פה ומחפשים פתרון.

אני חושב שזה טוב מאוד כבר שאתה משתף אותנו, יוצר את החיבור והחוויה הזאת ובכלל על הכנות הלא מתפשרת.

אני חושב שבכל מקרה זה הצלחה- אם זה יעבוד, הצלחת. אם לא, גם הצלחה כי למדנו פה משהו.

אני בכל מקרה מאחל לך המון הצלחה והחלמה והאמת שגם דואג לשלומך שלא חלילה יהיה שם איזה נזק (שמעתי על מקרה שלנער נתקע איבר באיזה מכשיר כושר והגיע למצב מסוכן שכמעט היה צריך לעבור כריתה שם)

שאלוקים יהיה איתך יצליח ויכווין אותך לדרך הישר. אוהבים.