שלום חברים,

הייתי כאן לפני 4 שנים בערך. אני מכור כ16 שנה. ומצב המחלה שלי עבר שינויים לטוב ולמוטב.
אז איך הכל התחיל?
בכמה מילים..
הייתי אז בגיל 16 ועולם הריגוש המיני קרץ לי, הייתי מידי פעם נכנס לאינטרנט ורואה תמונות של חוסר צניעות, לא הייתי נכנס לאתרים הראויים לכינוי "בית בושת וירטואלי" אבל הייתי נכנס ליוטיוב ורואה חוסר צניעות ומתרגש וחושב על זה ואז שז"ל וכו'.. בגיל 21 ראיתי לראשונה ברשת עירום. זה היה נורא בכיתי המון והיה לי מאוד קשה עם זה. לאחר זמן התרגלתי ואז התחלתי להיכנס לאתרים פורנוגרפיים והשקיעה בבוץ הייתה הולכת וגדלה. 

אמנם, דבר אחד יפה בכל התהליך שהירידה הזו הייתה רצופה באינספור עליות ומורדות, הייתי עושה תשובה חוזר לעצמי ואחרי כחודש לעיתים פחות שוב נופל ושוב קם ושוב מתחיל מחדש וכן הלאה, הייתה תקופה בה לקחתי ספונסר ואף נכנסתי לקבוצות החיות, הרגשתי ששם לא המקום שלי ולא שייך למצבי, למרות שגם אני מכור כיוון שמצבם היה גרוע הרבה יותר והרגשתי שזה נותן לי לגיטימציה להמשיך להשתמש, גם ספונסר לא עבד, ואז החלטתי לעשות טיפול שורש במניעים שלי לנפילה וגיליתי בי חסרונות באופי ונקודות שבהם אני רוצה לפנות אל התאווה ולברוח. וגיליתי בי חסרונות כמו: פחדנות, עצלנות, מרדנות, חולשה גדולה בהתמודדות מול קושי- חוסר שינה\אכילה\שתיה\יחס\הצלחה ועוד.. הכרתי חבר דרך קבוצת ההנגוסט ושם היינו מתקשרים אחד לשני ועושים שיחה יומית, שיחה על אמונה על הקשיים ומבט נכון עליהם ועוד. תקופה זו הייתה התקופה היפה ביותר מבחינת ההחלמה בחיי, הייתי נקי 464 ימים ואז נפלתי, וגם הנקיות הייתה חזקה באיכות, לא נקי רק משז"ל אלא נקי מכל פעולות תאווה.. ומידי פעם היו לי רצפים של נקיות ממבטים, הגדול שבהם היה 60 יום רצוף של נקיות ממבטים.

לפני כשנתיים עברתי שינוי משמעותי בחיי, וכתוצאה ממנו היו לי לחצים כבדים, ועם אי היכולת להתמודדות עם לחצים התוצאה הייתה הרסנית, נפלתי שוב ושוב ונכנסתי לפורנו שוב ושוב על אף המכשולים שעמדו בדרכי. וכיום אני אחרי שנתיים בהם היה שימוש רב, בשנה האחרונה בתדירות מאוד גבוהה אין לי רציפויות כמעט למעט פעם אחת קצת פחות מחודש, כל שאר הרצפים היו פחות משבועיים. והיו גם תקופות ארוכות של נפילות יומיומיות.. אז לצערי כרגע אני בשיא השפל בחיי הקשור לתאווה. שוב נמצא בקושי ושוב לא מתמודד איתו ומשתמש שוב ושוב.. 

נזכרתי ש'מנסה לצוף' חברי היקר גם עבר קושי בתחילת הדרך ואז פתח חשבון של "מנסה לצוף 2", הלכתי בדרכו וגם אני פותח את aviyodea2 (אבי יודע 2) מקווה שאצליח לחזור לחיבור שהיה לי, להחלמה אמיתית, לקבלה אמיתית של המציאות, לאהוב את ה' ואת המציאות שנתן לי, להתמודד בצורה טובה עם החיים ולא לברוח אל התאווה. 
נ.ב.- התחלתי גם את תכנית 12 הצעדים ובאמצע עצרתי.

אשתדל, ומקווה להצלחה וגבורה בנושא, לכתוב כאן מידי פעם על מצבי, ועל קשיים העומדי בדרכי, ומקווה שאצליח לכתוב כאן סיכומי יום.

תודה לכם שקראתם, בהצלחה רבה חבורה קדושה שאין כמותכם!!!

ברוך השב!!!

בהצלחה רבה רבה

ברוך השב!
משמח לראות שחברים חוזרים, וקצת מבאס שאין פיתרון קסם בחוץ...

אם הצלחת 464 יום, אז בטח תצליח לחזור לשם בקלות!

תודה שאתה מחדד לי את המסר שאין הבדל משמעותי ביני - שהמקסימום שלי זה פורנוגרפיה - לבין החבר שיושב לידי בחדרים, שהלך לזונות ופגע באשתו. הכל אתה מחלה ארורה. רק שאני בר מזל שזכיתי להגיע מהר יותר ממנו.
מקווה לראות אותך גם חוזר לקבוצות החיות!

בהצלחה ותעדכן איך הולך!

שלום חברים.
היום יום ראשון. איזו שמחה!!

אין לי הרבה זמן פנוי אבל חשוב לי לעדכן, שהיום היה יום לא קל היו לי הרבה מצבי עכב"ר וגם קשיים נוספים אבל אסירות תודה הייתי בתודעת קבלה. ניסיתי לקבל את רצון ה'. ברוך ה', עובר גם היום הזה.

אבי- לגבי הקבוצות החיות לא עשה לי טוב, השתמשתי בלי שזל והגעתי למקומות גרועים עבורי. מצאתי את דרכי בה הרגשתי עושה עבודה פנימית חזקה ותוצאותיה באו לידי ביטוי בנקיות, רק להתמיד בה היה לי קשה. 
שנזכה להתמיד במה שהבנו שמועיל לנו!

אבא בבקשה קרבני אליך באמת!!

יום שלישי לנקיות. כתבתי מלא הכל נמחק. מקבל באהבה. אשתדל לכתוב מידי יום את ההתמודדות שלי בקבלת רצון ה' לפרטים. מרגיש עומס עשייה יש לזה צד חיובי חשוב וצריך זהירות מצדדים שליליים של יאוש מהצלחה בעמידה בעומס. 

יום נקי ומוצלח לכולם

יום חמישי לנקיות היה היום, והאחרון לרצף הזה. נפלתי הבוקר. אבל בדרך לא אופיינית לי, כלומר- לא זה אופי ההתמכרות שלי בסוף זו תאווה וזה דופאמין ויצא שזל אז זה וודאי איפוס. 

מדגיש שקבלת רצון ה' אצלי יותר טובה בימים האחרונים ומנסה לתחזק אותה עוד ועוד..

היה לי נסיון ללכת למקום פרוץ או לראות במכשיר פריצות, כי גם ככה איפסתי ואז נזכרתי במשפט שאמר לי חבר קרוב, להיזהר לא להםוך נפילה למפולת כי אז זו פגיעה קשה בהחלמה. 

שמח שהתגברתי והשארתי את הנפילה מאחור ולא הפלתי עצמי שוב ושוב, מביןמויודע שהגיוני שאפול ויחד עם זאת מבין ויודע שה' יכול לעזור לי להצליח לא ליפול. ובנוכחותכם מתחנן אליו שיעזור לי להיות גיבור ולכבוש את יצרי ולקבל את כל הקורות אותי באהבה גמורה והתבטלות אליו יתברך..  
כרגע נכנעתי אליו וזה הוסיף בי טוב. 

יום נקי ומוצלח לכולם!

שוב נפלתי בדמיונות היצר. חשבתי שזהו, שהתאווה כבר לא מעניינת אותי כי יש לי דברים יותר חשובים. ולאחר 3 שבועות נקיים- שוב חזרתי אל התאווה.
מצער אותי המצב, ומצד שני זה הזמן הטוב ביותר לחזור למסלול..

מנסה להביט בתהליך הנפילה שעברתי ולהסיק מסקנות, ובעז'ה לא לוותר על ביצוען.

היו ענייני עבודה שמלחיצים אותי מאוד, ולכן פעלתי על תאווה כדי "להרגיע" אותי מהלחצים. 

התאווה פתאום קרצה לי הרבה יותר, היא לא השתנת, מצבי השתנה. אני נהייתי במצב מצוקה- בלחץ- בחוסר רוגע ורצון לברוח מהמצב הזה, ואז התאווה הייתה "דרך מפלט" מהקושי שעמדתי בו.

דרך ההתמודדות שבעז'ה אפעל על פיה:

● דיבור יומיומי עם ה' לפחות פעמיים ביום. הכולל שני נקודות:

האחת- כניעה לפניו וקבלת רצונו יתברך באופן מוחלט.

השנייה- חזרה והדגשה שאני רוצה להתקדם בחיים ואם אמשיך להתנהג כך- לפנות בזמן לחץ  אל "מרגוע רגעי ודמיוני" של התאווה, שאינו פותר את המצב במציאות ולא את המצב שלי כאדם שנלחץ, אלא הופך אותי לאדם יותר רגיש למציאות ולאדם שיותר נוטה לברוח ממנה, מצבי הריגשי יתדרדר, ועמידתי מול מצבי החיים המשתנים תחלש משמעותית.

● כתיבה יומית, על הלחצים שעוברים עלי. והרצונות שלי והתכניות לי להתקדם. הכתיבה יכולה להיות במחברת שלי בבית או כאן באתר.

●נסיון יומי של שיחה עם חבר, לאחרונה לצערי אין שיחות ביננו.
בתפילה לחזרה לשיגרת החלמה אמיתית, לזכור שאין תירוצים להצדקת נפילה, אני יכול שלא ליפול!!

אבא יקר, אסיים בתודות לך..

תודה על שבראת אותי מכור.
תודה על שנפלתי (למרות שזה עניין שקשור לבחירתי ולא להחלטתך, יש ר' צדוק שמסביר שזה קשור להחלטת שמיים, בכל אופן מזכיר כאן תודה על כך, כי זה מחזק את קבלת המצב במבט חיובי).
תודה על המבט הנכון לאחר חצי יום והרצון להתרומם ושלא שקעתי בכך שבועות או ימים.
תודה על האפשרות לעשות תשובה ולצעוד בדרך תיקון.
תודה על הקושי הטמון בדרך, הוא ללא ספק מחבר אותי אל היעד הנכשף ואליך לאורך כל הדרך.
תודה על האפשרות לכתוב לך כאן באתר.
תודה על חיים, בריאות, משפחה, כישורים, מבט נכון על המציאות, רצון להיטיב, שאיפות גדולות..

השיבנו אבא אליך ונשובה חדש ימינו כקדם!!

שלום חברים.
 החובות שהם בעיקר הזכויות היומיות שלי, הם:

דיבור עם ה', לפחות פעמיים ביום.  הכולל קבלת רצונו וכניעה לפניו וחזרה על התובנה שדרך התאווה לא פותרת את בעייתי רק מגדילה את חולשתי אל מול המציאות ומשאירה את המציאות עגומה ועם צד נוסף עגום של התאווה עצמה.

כתיבה יומית על המטרידים אותי, יש לי  טרדה משפחתית שמאוד קשה לי איתה וטרדה בעבודה מנסה לתת פרופורציות לעניינים אלו ולהכניס את ההבנה שה' אוהב אותי ולכן עלי לקבל בשמחה גם אם אינני מבין, כי אני מבין שהוא גוזר לטובתי רק מה שטוב לי. להודות לו.

נסיון שיחה לחבר.


מצבי:

אתמול עשיתי הכל למעט דיבור עם ה' שדיברתי איתו רק פעם אחת.

היום עשיתי הכל למעט דיבור עם ה' שדיברתי איתו רק פעם אחת, ולמעט נסיון שיחה לחבר.

אתמול התאווה השתמשה בנימוק שבו השתמשה הרבה פעמים.  ורציתי להתעמק ברגעים אלה בנימוק הזה, ולהכניס לתכנית העבודה היומית את העשייה הנגדית לנימוק הזה.

אז מהו הנימוק?

התאווה אתמול אמרה לי: אתה אפילו לא ספרת יום אחד, תיכנס פעם אחת, מה זה באמת משנה, אם תתחיל רציפות נקייה ודרך חדשה היום או מחר??

האמת, שבאותם רגעים שהייתי בוער לתאווה, ראיתי טענה זו כנכונה. ואכן נפלתי מתוך הבנה שזה לא קריטי אם אתחיל היום או מחר. 

לאחר שבערת התאווה נרגעה, השקר התגלה, אפילו ללא תשובה לטענה זו באופן ישיר, כי אכן אוכל להחלים גם אם אתחיל את הדרך רק מחר או רק עוד שבוע/ חודש וכו'..  אשיב לטענה זו בשאלה גדולה ונוקבת

אני פונה אלייך תאווה, הרי השתמשת בטענה זו לפני כ15 שנה, ובמשך 15 שנה את מהתלת בי בטענה זו, אם אמשיך להקשיב לטענה זו, לא אצא מזה לעולם!!

ולעומת זו, הדרך להצליח אצלי, טמונה במבט חיובי לעבר המציאות, לראות את הרגע הקשה כרגע לתנופה וצמיחה, כרגע של עיצוב הגבורה בתוכי להמשך. ויודע אני מנסיון עברי, שההתחלה קשה מאוד, עד כמעט בלתי אפשרית, אבל אחר כך, הרבה יותר קל. 

חוזר ומדגיש לעצמי,
החיים שלי ללא פעולןת תאווה אקטיביות, חיים אחרים, אני יותר חזק בהם, יותר מחובר לה' בהם, חיים שבהם אני לא עושה סיבובים תוך כדי חיי, בבתי בושת וירטואלים..

אין לדבר סוף, אם לא אשים את הסוף דווקא עכשיו, כי מאותו סיבה שאדחה עכשיו אדחה גם בעתיד. והקשיים רק הולכים וגוברים ואני שוקע בתאוה ונחלש. 

אמנם, דבר אחד אחרון וחשוב, מכתב לאבא.

אבא יקר, אני לא מתייאש,
אני יודע שאתה שומע תפילתי,
ושאני חוזר בתשובה אמיתי וכנה
אתה שומע אותי וקרוב אליי מאוד

אני מבקש ממך, עזור לי, לנצח
לנצח את הרע שבתוכי,
לראות טוב בקשיים והאכזבות שבחיי
לראות מתוך מבט של כח שאני יכול להתמודד

לראות את עם ישראל כולו, ולקבל כוחות, להקדיש את ההצלחות שלי למען חבריי שמתמודדים, למען אחדות ישראל, למען הצלחת הלוחמים, השבת החטופים, רפואת הפצועים. ולמען הגאולה השלימה לה אנו מייחלים.

לפני עדכון ביצוע משימות יומיות, אוסיף למשימות בדיבור עם ה' להזכיר שאין סוף לטענה "אולי רק קצת אולי רק היום ומחר תתחיל מחדש". אני צריך לענות אןלי רק היום אהיה נקי ומחר אשתמש.. 

עדכון יומי:

דיבור עם ה':
דיברתי רק פעם אחת.

כתיבה יומית:
כתבתי באתר.

נסיון שיחה לחבר:
לא בוצע.

אעדכן מחר על היום בעז'ה.

תודה על הבמה כאן.

שלום חברים, שנה חדשה בפתח. וכולי תקווה ששנה זו תהיה שנה של התקדמות ושל חיבור לה'. שבשנה זו אצליח להיות גיבור אמיתי, לא רק במישור הנקיות מתאווה אלא גם במישורים של חריצות והתגברות היצר הכללית. (ויש קשר בין השניים).

לחזור לכלל שאין שימוש באמצעים טכנולגיים לשם תאווה. אני יודע שיהיה לי מאוד קשה כי כבר נוצר אצלי הרגל של פתיחת הנייד וכניסה לאתרים שאני מכנה אותם "בית בושת וירטואלי". אבל אני מוכרח לזכור שחיי משתנים פלאים כשאני בלי התאווה! נכון צריך להתמודד כם תסמיני גמילה וצריך התמדה ורציפות של חיבור לה' ושיחה לחבר וצריך מילוי סיפוק מכיוון אחר, למשל: רוחני או חברתי..

אנסה כל ביכולתי כדי להתחיל מסלול מחדש. לזכור בלי חיבור לה' אין לי אפשרות להצליח.

אקבע, והפעם אני גם רוצה לעמוד בקביעה, שכל יום לפחות אחרי 2 תפילות מהיום ועדיף מהראשונות אני ניגש לארון הקודש ומדבר עם ה' בדיבור או במחשבה. העיקר החיבור. ובעזרת ה' כולנו ננצח!!