תודה ניר יוסף,
אני באמת חושב שעוד לא ניצלתי את רוב הכלים שיש פה. 
רק מלנצל ספירת ימים ופורום הגעתי להישג של שנה שלמה. אילו הייתי מנצל עוד כלים כמו כפתור שעת חירום למשל, או כמו שאתה אומר איזו עבודה כמו הרגלים אטומים, אני חושב שאני יכול באמת להגיע ל-1000.
אני אספר רגע מה הייתה הנפילה שלי. הנפילה שלי היא שעצבנתי את עצמי. מאז שסיימתי את השנה הסתובבתי באיזורים גבוליים כמו איזו הרגשה של להרפות קצת, אבל תמיד עם הסברים באמתחתי למה זו לא נפילה. תמיד עמדתי באיזה סט חוקים שקבעתי לעצמי, אבל מבחינה נפשית כבר נכנסתי לאובססיה הזו. כמו שכתבתי פה רגע לפני: נכנסתי לקטע של להחזיק את הסיגריה ביד ולמצמץ בפה, בלי לשאוף ניקוטין.
וכל פעם הסברתי לעצמי בגבול למה זה לא נקרא גבול, למה זה רק שטח מפורז, למה זה איזור דימדומים, כמו משפטן מפולפל שיגעתי את עצמי. עד שרגע אחד עברתי איזה גבול שקבעתי לעצמי (אם זה מעניין, להוריד פילטר מטשטש בגוגל תמונות). ובאותו רגע כמעט שמחתי כמו שמחה של התרת הספיקות ואמרתי: תפסיק לבלבל את המוח, עברת את הגבול - תאפס את הימים. לפחות תודה בזה שאתה לא נקי. לא בגלל הגבול שעברתי, זו לא הסיבה, זה רק סימן לכל השבוע שבועיים שקדמו לו - להודות בזה שיש לי מה לעבוד על עצמי ולא רק ״לעבוד״ על עצמי עם פילפולים. להכריע שאני בנסיגה ושצריך לטפל בזה.
כואב לראות שאני כבר לא בטבלאות של הגדולים. ואת הכאב הזה רציתי כשהחלטתי לחתוך ולהפסיק להשלים עם התחכמויות.
עכשיו להרגלים אטומיים בעזרת ה׳! 

כל הכבוד 
אשמח לסייע לך במייל או בפון
לספר לך מה עבד בשבילי

עברה שנה נקיה ונפילה קטנה, הדראמות מאחורי וחזרתי לשגרת נקיות בע״ה. עכשיו אני חופר לכם פה - כמו שכתבתי בכותרת ״חקרי לב״. 
אז אני אספר על עצמי ביחס לשימוש באו״פ.
נחשפתי לתכנים האלו כשהייתי נער צעיר וכמובן הם מאוד הלהיבו, אבל לא הייתה לי אפשרות להשיג עוד. התכנים שנחשפתי היו מועטים ולרוב מתונים, אבל יצרו אצלי סוג של ״כיסופים״, סוג של אהבת המים המתוקים. מכיוון שהתכנים לא היו זמינים לי והיו לי עיסוקים אחרים שעניינו אותי - לא הייתה לי בגיל הזה בעיה של פורנוגרפיה, אבל אוננות כן. בסוף גיל ההתבגרות לקחתי את עצמי יותר ברצינות והחלטתי להפסיק באוננות ומאז לא חזרתי לזה. כך שאין לי כיום שום התמודדות בנושא הזה.
למעשה חייתי חיים נחמדים ונקיים כבחור, התחתנתי עם אשה נהדרת, טובת לב ויפה שאוהבת אותי ואני אוהב אותה וחיי היו מאושרים איתה.
ואז הגיע הנושא של פרנסה. הלכתי לעבוד בהתחלה בעבודות מעניינות, אבל הן לא היו מכניסות.
הייתי צריך משרה בעבודה שמכניסה הרבה כסף וגם הגעתי לזה, ושם התחילו הצרות.
לשבת במשרד המון שעות ולעבוד במשהו שמשעמם לך את הצורה, רוצח לך את הנשמה. אתה מקבל משימות שקשה לך להסתכל עליהן, אבל אתה מספיק זריז לסיים אותן בזמן. ושאר הזמן מה? בית כלא מול האינטרנט.
אז אתה מריץ פה סרט, שם מוסיקה, עוד חדשות ואיזה רשת חברתית.
וכל דבר הופך לנושא מחקר.
ואז יש איזו תוצאה יותר מדי מסקרנת בחיפוש, ואתה רוצה ״לחקור״ גם את זה
ואתה חוזר כמו נער צעיר להיות מציצן קטן.
לא היו לי בעיות עם האשה, לא הייתי צריך את פלונית ואלמונית שלא נראות יותר טוב ממנה. רק משהו חוזר וניעור, עצם המים הגנובים, החקירות, הגלישות, המערבולת סביב עצמי, הדבר הזה שהיה כל כך יקר המציאות בתור ילד ועכשיו הוא פה איתך בקלות, בקליק קטן. 
אבל לא. הייתי חייב לעצור את עצמי. הסתכלתי על משהו ואז הייתי משתגע. מה אני עושה? למה אני עושה את זה לעצמי? הרי אני אדם חזק, הרי בתור בחור צעיר כבר יצרתי הרגל נגד אוננות, אז מה פתאום פורנו? ואתה בכלל אוהב את זה? הרוב לא יפה.
ואז סוגר, ומפסיק, ושוכח.
לכמה חודשים...

אני מתחיל לחשוב שהבעיה שאני מטפל בה פה היא סעיף קטן בבעיה הרבה יותר גדולה ומושרשת שלי של התמכרות לאינטרנט.
במבט לאחור, וכשאני קורא פה את מה שכתבתי, קודם הגיע השימוש הצפוף במדיה דיגיטלית ובסוף הגעתי לשימוש בחומר פורנוגרפי ללא אוננות. מכאן אני מסיק שזה מרוב ששחקתי את עצמי בחיפושים וסקרנויות וגירויים זולים, הגעתי לתחתית של הסיר, לחלק השרוף של הקוגל...
וגם כשאני מסתכל על עצמי, אז כבר הרבה זמן, יותר מהשנה שספרתי, אולי כמה שנים, השימוש שלי בפורנו ירד בכמות וב״איכות״. מצד שני, בנושא של ההלעטה במדיה דיגיטלית נשאר אותו דבר - ועם זה אני לא מצליח להתמודד. אז זה השטן הגדול, אולי דווקא בגלל שהוא לא היה נתפס כמספיק מזיק.
אם הייתי צורך מדיה דיגיטלית בצורה שאינה כפייתית, אני מעריך שלא הייתי מתמודד בכלל עם בעיה של פורנו. באחוזים, הפורנו הוא חלק כל כך קטן מהצריכה שלי, שמגיע אצלי אחרי הרבה זמן של שיטוטים חסרי תוחלת, שאני מניח שאילו הצריכה של תכנים רגילים הייתה סבירה, לא הייתי בכלל מגיע לחשוב על תכנים למבוגרים.
לכן אני מאמין שאם אני רוצה להפוך את ״שלב התחזוקה״ לשלב של משהו שאין בו נסיגות בכלל, אני צריך לקחת צעד לכיוון גמילה ממסכים. שזה די מפחיד, זו מפלצת שמעולם לא ניצחתי.
בפורנו אני באמת מרגיש בשלב התחזוקה (לא מחשיב שאיפסתי ימים כמשהו מהותי בעניין הזה, חזרתי אחורה קצת לשלב ביצוע), אבל בשימוש כפייתי בתכנים באינטרנט הייתי עד עכשיו בשלב ״קדם הרהור״. עכשיו אני מתחיל להכנס לשלב ההרהור.
אם אצליח בזה, יהיו לי שתי ציפורים ביד.
הייתי שמח להרשם לאתר כמו האתר הזה לעניין גמילה מאינטרנט. יש לכם רעיונות או הצעות?

שלום חבר
כיצד אתה מתמודד?
אתה בתוכנית? צועד צעדים?
יש לך ספונסר?
להחליט להפסיק לא מספיק....
אשמח לסייע ..

תודה על ההצעה, אינני מעוניין בתוכנית 12 הצעדים

מה שאני כן מעוניין מאוד, זה תגובות ספציפיות על דברים שאני כותב, אם למישהו יש חשק, זה ממש טוב לי. תודה

היי justinian
יצא לי לקרוא חלק מהדברים שכתבת, נראה שאתה במודעות גבוהה לדרך והתהליך שאתה עושה. כבר יצא לי להסכים עם הרבה מהתובנות שלך. ב"ה נשמע שכבר די התגברת על הרבה מהמכשולים. ממה שאתה אומר בהחלט יעזור לך למצוא משהו אחר שיעניין אותך ויוציא אותך מהמסכים. בעבר היו לי תחביבים רבים וגם אני מרגיש לצערי שאבדתי עניין ברובם. אשמח לקרוא על תובנות חדשות ומעניינות שלך.
בהצלחה בהמשך התהליך וחשוב באמת לא להיכנס לשאננות אך פעם 

justinian היקר
מסכים עם התובנה שלך לגבי האינטרנט - הוא מציף לנו את המוח עד שאנחנו לא מתרגשים מכלום, ואז אנחנו מחפשים דברים קיצוניים יותר.

אני לא מכיר אתר לגמילה מהאינטרנט, אבל האם לדעתך תהליך הגמילה יהיה שונה מתהליך הגמילה פה? אני מאמין שהכלים יכולים להיות אותם כלים, כל עוד אתה יודע ממה אתה נגמל ובונה לך אורח חיים חלופי בריא יותר - אני חושב שזה יעבוד. אישית אני עובד על להתנתק ממסכים תקופה, כדי להוריד את רמת הדופמין והריגוש, ואני נעזר בכלים של האתר שעוזרים לי גם להיגמל מהפורנו.

בהצלחה רבה אחי
אשמח לשמוע תובנות אם יש לך

jayjay
 תודה רבה על התגובה! אני שמח שאתה קורא ותרצה לקרוא עוד מחשבות שלי, מחזק מאוד.

אני באמת מחפש עצה איך לחזור להתעניינויות קודמות, כרגע נראה לי שקודם צריך להגמל בצורה ברורה ממסכים ואז מוצאים פנאי נפשי להכל. אבל זה לא הולך לי, זה הרבה יותר קשה מגמילה מפורנו.
אם רק היה אתר כמו זה, אבל לגמילה מסתם גלישה...

לא שונה בכלל, אתה צודק.
אני אימצתי את הכלים של האתר וכרגע אני בשלב של הרהור, כתבתי את היתרונות והחסרונות של להפסיק להשתמש במסכים (באופן סתמי בלי תכנון) ואני הולך לבנות לי תוכנית שתענה על הדרישות של STAR
מה שמאוד חסר לי זה את הכלים הטכניים של מניית ימים, איפוס ימים, ימים מצטברים, וגם פורום לדבר עם חברים.
אבל מה? אני יכול לעשות פה בשרשור שלי את המעקב של הימים על המסכים וגם לשתף אתכם בחוויה.
בעיניי זה סיפור אחד גדול, הגעתי לגמילה הזו מהגמילה הזו, ואם אצליח בזה אז ברור לי שזו הגמילה הכי גדולה מפורנו. לכן אני מרשה לעצמי להשמיש את האתר הזה כדי לעבור את התהליך, ואני בטוח שהמנהלים של האתר יסכימו לזה.
ובכן, אחרי שנה הפסקה לגמרי מפורנו שבסופה הייתה נפילה קטנה, ועוד שבועיים בערך מאז הנפילה, אני מתכוון להתחיל מחר את היום הראשון שלי לגמילה ממסכים, ויהי נועם וכו׳
הערב נבנה תוכנית בעזרת ה׳!

יום ראשון לגמילה ממסכים.
גמילה ממסכים היא מאוד מורכבת כי אני צריך עדיין להשאיר חלק גדול מהחיים בתוך המסכים. לבנות תוכנית מדויקת עוד לא הצלחתי. אבל הגדרתי לעצמי את התוכנית הכללית: כל שימוש במסך הוא לפי תוכנית מראש, אין גלילה סתמית.
אולי צריך לקרוא לזה גמילה מגלילה, לא גמילה ממסכים. אם אני מתכנן לשמוע 3 שעות מוסיקה, או סרט מעניין לפי תוכנית זה יותר משובח בעיניי מ-20 דקות של גלילה, זה לא עניין של ״זמן מסך״, זה עניין של שימוש מושכל.
ועדיין אני גם רוצה מגבלת זמן לשימוש במסך בכלל, זמן שברור שלא משתמשים במחשב.
רשמתי את היתרונות של להמשיך בגלילה ולא להגמל, חלק מהיתרונות האלו יכולים להיות מוחלפים בפעילות מחוץ למסך. למשל, קריאה של חומרים מודפסים. צריך לעבוד גם על כל התחליפים, ולהוריד את היתרונות של הגלילה.
ותמיד לזכור: אני כותב באתר הזה וזה תמיד יזכיר לי - גלילה ללא שליטה מובילה בסופו של דבר לידי זימה. לא תשכח.

אהבתי מאוד את התוכנית!
תעדכן איך הולך
בהצלחה

תודה זאב כחול.
הגמילה מגלילה ממש ממש קשה, ואני מתקדם בצעדים קטנים. ביומיים האחרונים הספקתי לעשות כמה דברים שלא הייתי מספיק אלמלא נמנעתי. אבל השבירה בכל יום קשה, והיא גם מביאה אותי לאזורים צהובים באו״פ. זו מלחמה.
לשמחתי עכשיו נכנסים לימים בלי עבודה בכלל, שבוע אין לי שום סיבה להכנס למחשב, אז גם נראה לא טוב כלפי חוץ. 
זו חירות.
ועוד משהו קטן לפסח: אני חושב שהעבודה שלנו פה היא להלחם ברעיון המעוות שנכנס לנו ממש לגוף שאנחנו מרגישים שהדבר שמשעבד אותנו ורודה בנו הוא החירות, וההמנעות ממנו זה שעבוד שאתה רוצה ״להשתחרר״ ממנו. ממש עולם הפוך נוצר לנו במח.
חג חירות שמח!