אם אתה מרגיש בנוח לכתוב את מה שעובר עליך? כאילו מה הסיפור כעת?
לפעמים כשכותבים את זה, נהיה יותר קל.
אם לא נוח לכתוב כאן, אולי תכתוב לחבר או לעצמך אפילו.

מדהים לחשוב איך התאווה עובדת עלינו...
כאילו אם נאונן הריב ייפסק לטובתנו, זה ברור, והכל יבא על מקומו בשלום...

זה בריחה מאי נוחות

בדיוק.

היה לי פעם גם משהו דומה לזה, קושי שגרם לי רצון לברוח "לשם", וספרתי על זה לאחר החברים, והוא ישב אתי כעשר דקות, ופשוט ספרתי לו בקול את הבעיה והקושי שיש לי, בפרטי פרטים, ואז המשכתי לדבר ולתאר את התאווה שאני שואף אליה כעת כמקום מפלט מהקושי...
ופתאום נעצרתי, כאילו לא ידעתי איך להמשיך, כי מה עכשיו? עכשיו נהיה יותר טוב?... זה מאוד עזר לי בשעתו, כשציירתי מול העינים במוחש איך שזה ממש ממש לא יעזור לי הבריחה לשם