שבועיים זה נשמע תקופה מאוד ארוכה.
אני מוצא שעבורי, התייחסות של "רק להיום" עוזרת בצורה משמעותית.
כלומר, האם אני מוכן לוותר על התאווה/פורנו/פנטזיה/מבט ל-24 שעות בלבד, שאחריהם אהיה חופשי לחשב מסלול מחדש, ללא שום התחייבות.
לרוב התשובה היא ש-כן. אני מוכן.
(ואם אני לא מוכן, אז אני שואל את עצמי האם אני מוכן לוותר על התאווה ל6 שעות? שעה? חצי שעה? כל רגע נקי הוא יקר מפז!)
אחרי 24 שעות, אני מגלה שהאובססיה נעלמה לה, ואני יכול להמשיך לעוד 24 שעות.
בהתחלה חשבתי שזה סוג של רמיה עצמית: הרי המטרה היא לא יום בודד, אלא 80 שנה של נקיון, נכון?
היום אני מבין שהמטרה היא אך ורק היום הבודד. כי כל יום נקי הוא יום שבו אני יכול להתקדם רוחנית ולימודית, יום שאני יכול להיות לעזר לאחרים. יום שאני מרגיש טוב עם עצמי. יום שאני קרוב יותר לרבש"ע.
גם אם מחר אפסיד את כל המתנות האלו, זה לא מפחית מכך שהיום יש לי אותם.
בהצלחה! ותעדכן איך הולך.
