אהלן חברים...
כבר מזה 5 שנים שאני נאבק חזק בתאווה .. כמובן כדי להפסיד כל פעם בסופו של דבר .. כל פעם מחדש..

לאחרונה בשבועיים האחרונים חבר סיפר לי על SA והתחלתי ללכת למפגשים, ולקחת ספונסר ו"לצעוד את הצעדים" בע"ה...
הדבר נתן לי המון תקווה.. אני רק צריך ללמוד "להרפות" ולא "להילחם" כמו שהיה כתוב בכתבה המצויינת שקראתי שמצאתי בגוגל ובזכותה הגעתי לכאן ומצאתי את האתר הזה..

אני מקווה שרוב האנשים כאן רציניים, איך שנכנסתי כתב לי מישהו בצ'אט והתחלנו להתכתב (לא אכתוב את שמו כדי לא להעליב אף אחד) אבל הוא התחיל פשוט לשאול טונות של שאלות של פרטים של מה אני עושה ואיך ולמה ורצה כתובות של מקומות וכו'... לא הפסיק לשאול עם כמה בנות הייתי (ולא השתמש במילה יפה "הייתי") עד שפשוט חסמתי אותו...

בקיצור מקווה שזה ככה אחד-שתיים עשבים שוטים היה נראה שהוא יותר מחפש מישהו שייתן לו קצי חוט ופרטים של מקומות (מכונים וכאלה) מאשר שרצה להיכנס ולהתכתב כדי לברוח מתאווה...

אני הגעתי למסקנה שמה שהכי מרסק אותי זה השיעמום בעבודה, דרכו אני מגיע לכל מיני אתרים ומשם הדרך קצרה לנפילה. אני צריך להיאבק בשיעמום הזה, במציאת דברים אחרים שכיף לי לעשות.
אני חושב (מקווה) שהפורום הזה יהיה לי תשובה, לשעות השיעמום שלי בעבודה, בין משימה למשימה, ושאפיג את השיעמום כאן, במעבר על החומרים, בשיחות עם אנשים, בפורום, בצ'אט (חוץ מהמוזר ההוא שנפל עליי) והעיקר לא באתרי סקס ופורנו.

השם יהיה בעזרנו! תודה לכולכם. אוהבים.

מתרפא כתב on 15 אוג' 2019 08:51:

ברוך הבא.

מצטער לשמוע על הצ'אט הזה, נשמע באמת לא בסדר, לי אישית לא קרה דבר כזה אף פעם.
אם הנפילות שלך בעבודה, נדמה לי שהמצב שלך פשוט לפתרון - פשוט תארגן את המקום עבודה שלך כך שלא יהיה לך פרטיות יותר.

האתר הזה מכיל המון מידע, לכן אתה לא תשתעמם - לזמן מה, אבל כמה שבועות יעברו והמידע שיש באתר ימצה את עצמו, אל תחשוב שאתה יכול להיות לא-משועמם לנצח,

ברוך הבא חבר יקר!

נשמע שאתה בכיוון טוב לקראת החלמה. תמיד לצעוד איתנו!

צר לי על קבלת הפנים  הלא נעימה מצד החבר הנ"ל. למרבה הצער, מכיוון שכולנו כאן מכורים - עלולים לצאת כאן גם מקרים כאלה. בשביל זה יש הנהלה, ואפשר לדווח על כך. טוב עשית שחסמת אותו. מסכן, הוא חולה חזק בעומק השימוש. אין לנו אלא להתמלא עליו רחמים ולהתפלל שימצא החלמה.

לאט לאט תכיר יותר את החברים הותיקים, אלה שיותר נמצאים כאן ומשתפים בקביעות ובכנות.
אם אתה בקבוצות - בוודאי תכיר פיזית חלק מאיתנו.

לצורך ההחלמה חייבים לשתף. וזה דורש טיפה סיכון. אין מה לעשות. אבל כמובן שצריך כללי זהירות, בפרט ברשת. לכן חברים רבים כאן משתמשים בכינויים ושמות בדויים. לא מפרסמים מספרי טלפון וכתובות דוא"ל בפורום הציבורי, אלא בפרטי לאחר שנוצר מעט קשר. 

מאחל לך הצלחה רבה!

ברוך הבא חבר יקר !

אתה בדרך המלך ואני מתפלל שתמשיך לצעוד איתנו ושתעלה מהר על דרך !

אני הופתעתי לראות שהאנשים המכורים האלה שאנחנו, הם במיוחד חכמים, יש כושר כתיבה מיוחד, הבנה מעמיקה על החיים צורת דיבור אינטלגנטית וכו'.

תיווכח במסרים ובקבוצות לראות איך המכורים מוכשרים ומוצלחים מאד בהכל חוץ מהבעיה של התאווה.

אישית לא קרה לי אף פעם כזה צ'אט !

אבל שמעתי שיש בודדים שמשתתפים בצעד הראשון כדי לקבל אינפורמציה על שימוש, אין מה לעשות.

זה כנראה לא רגיל כי אני נמצא כאן המון, כל יום !

אוהב אותך אח יקר !

בהצלחה !

קודם ברוכים הבאים לפורום,
מצער מאוד על בקבלת פנים שלך פה, יש אנשים חולים בכל מקום,
ממליץ לשלוח הודעה למנהל האתר את השם של ההוא, כדי להזהיר אותו, ואולי לעזור לו,
בכל מקרה  אני חייב את חיי למקום הזה ולא sa בפרט, תמשיך לבוא דברים טובים יקרו בעז"ה.

קודם ברוכים הבאים לפורום,
מצער מאוד על בקבלת פנים שלך פה, יש אנשים חולים בכל מקום,
ממליץ לשלוח הודעה למנהל האתר את השם של ההוא, כדי להזהיר אותו, ואולי לעזור לו,
בכל מקרה  אני חייב את חיי למקום הזה ול sa בפרט, תמשיך לבוא דברים טובים יקרו בעז"ה.

ברוכים הבאים!

דבר ראשון - צר לי לשמוע על הסיפור שסיפרת - לי אישית זה אף פעם לא קרה... אומנם קרה פעם שמישהו שאל אותי הרבה שאלות והערתי לו בצורה יפה והוא ביקש סליחה. בכל מקרה - זה לא נפוץ פה.

דבר שני - תקרא הודעות בפורום, תתחבר לחברים ותמשיך לנסות ובעז''ה תגיע למקומות טובים.

נ.ב. מאוד מזדהה אם זה שאמרת ששעמום מוביל אותך לתאווה - גם לי זה קורה, אני מנסה עכשיו להוסיף עוד תכנים חיובים לחיים שלי מקווה שזה הפתרון

בהצלחה!

שלום אחי וברוך הבא!
גם אני חדש פה אבל הקבלת פנים שלי הייתה קצת יותר נחמדה.. מישהו פנה אליי ואמר שאני יכול להיעזר בו במה שרק אצטרך.
מקוה שתפיק את המיטב מהאתר, בהצלחה!

ברוך הבא לחבר חדש
מקווה מאד שהגעת למקום הנכון עבורך ותמצא כאן נסיון חוזק ותקווה,
לגבי החבר ששאל אותך שאלות לא נעימות, רק להזכירך אתה למעשה הגעת לבית חולים,
בבית חולים נרפאים אבל עלולים להידבק מחולים אחרים, אז זהירות.....

וואו כל כך נכון.. 
למען האמת אני כאן כבר כמעט 3 שנים ולא ניתקלתי בשאלות מהסוג הזה , לא כאן בפורום ולא בקבוצות חיות, וגם לא בשיחות אישיות בין חברים. 
אוהבים.. 

וואו! הרבה תגובות במעט זמן! אני כבר יכול להגיד שאני מאושר, הפורום חיי ובועט, יש פה אנשים!  יותר חשוב מהכל - אני לא לבד 



אז לגבי הדיווח על המשתמש וכו', אז כן לחצתי דווח וכתבתי מה שכתבתי.. אני זוכר שהיו קצת באגים עם הצ'אט הזה, זה כן עבד לא עבד וגם אחרי שחסמתי אותו כל פעם המשיכה להיפתח לי השיחה איתו.. בכל מקרה, לא חשוב לא התייחסתי לזה יותר מידי רק פחדתי שמא האתר "מת" ואין בו אף אחד מלבד חולים שעדיין לא נמצאים בשלב ההחלמה 



לגבי סידור פינת הישיבה (robinhood) לגמרי אפשרות שעלתה בעבר, גם על ידי הרב שלי שהמליץ לעשות זאת כבר לפני שנים... העניין הוא שברגע שאני מסדר את המשרד כך שאין פרטיות אני גוזר על עצמי לא להיכנס לאף אתר שאינו אתר של עבודה.... לא יו טיוב לא שיעור תורה ובטח לא האתר הזה...

אמנם אני יודע שעדיף שלא איכנס לכלום ומלבד שלא איכנס לפורנו.. אבל עדיין הניסיון הזה קשה מידי בשבילי כי אז אני באמת אשתעמם!!

חוצמזה, שזה לפטופ עם DOCKING STATION אם זה אומר לך משהו... במילים פשוטות - קליק אחד לנתק את המחשב הנייד מהעמדה והוא אצלי ביד - משם לשירותים.. וההמשך ידוע 



תודה לכולם על התגובות והעידוד, זאת פעם ראשונה בחיים שאני 

א. קורא לזה בשם של זה - התמכרות

ב. מדבר על זה עם מישהו אחר. (בקבוצות SA, עם חברים, כאן בפורום)

ג. הבנתי שאני פשוט לא יכול לצאת מזה בכוחות עצמי ... לא משנה כמה ניסיתי ונאבקתי... פשוט הבנתי והודיתי שזה חזק ממני.



ולקבל כזה גל מאסיבי של עידוד ואהבה - זה פעם ראשונה בחיים נראה לי שאני כותב בפורום ומקבל כזאתי אהבה ותמיכה חד משמעית מכולם. אז באמת מכל הלב - תודה. 


 





 

מתרפא כתב on 18 אוג' 2019 13:10:



אתה ברצינות חשבת שהאתר הזה מת, שכל מי שנשאר בו הם החולים האחרונים במחלת ההתמכרות, וכאשר הם יבריאו בבקשה שהאחרונים יכבו את האור בנתב"ג ? 
יש לך מושג כמה אנשים מתמכרים בכל יום במדינת ישראל ? אני פוחד אפילו לחשב את זה במחשבון.
אם יש אתר אחד שאני יכול להגיד עליו בבטחון שהוא הולך להישאר שוקק חיים זה האתר הזה...
וואו, אתה תמים.

בקשר לפינת העבודה שלך - תראה, אני לא יודע באיזה רמה אתה מכור, אם אתה מכור ברמה כזאת שאם אתה באמצע מטוס שהולך להתרסק, ואתה מסוגל באמצע כל הטלטלות והצווחות של הנוסעים המבוהלים ללכת לתא של השירותים של המטוס, לסחוב לשם את המחשב שלך, פותח את המחשב שלך באמצע התא הקטן הזה, ונופל שם (עד להתרסקות של המטוס ), אז אין ספק שהפתרונות שלי לא יעזרו לך - רוץ לך מהר לתוכנית 12 הצעדים ושתהיה לי בריא.

כי מה שאתה מתאר פה זה מוגזם - אתה הולך בעצם לנתק את המחשב נייד שלך מעמדת העגינה, ללכת לעיני כולם לשירותים עם המחשב הזה שבוודאי בולט, וממש להיכנס לשירותים עם מחשב נייד, אני הייתי מת מבושה לעשות דבר כזה גם בלי קשר לתאווה - מי נכנס עם מחשב נייד לשירותים באמצע מקום ציבורי כמו העבודה ? גם אם אתה מכניס את זה לתיק או משהו זה היה נראה מוזר.

יודע מה - נזרום איתך ונאמר שאתה תעשה את זה פעם אחת, פעמיים, אבל עשר ? עשרים ? כמה פעמים אתה יכול ללכת לשירותים עם מחשב נייד כזה ? תחשוב בהיגיון, הלחץ החברתי וחוסר הנעימות יימנעו את זה ממך, שאלות יישאלו, מבטים ייזרקו לעברך.
ואם אתה מזלזל בלחץ חברתי, אז בבקשה - נסה להתפשט באמצע העבודה, גם אם רובה טעון מכוון אליך לא תצליח.

אתה אומר שאם לא יהיה לך פרטיות בכלל אז לא יהיה לך לא יוטיוב, לא כלום, וזה קשה לך, יש לך כמה אופציות בעניין - 1. לך למקום ציבורי כמו קפה אינטרנט או ספרייה ושב שם ותראה כל מה שבא לך לראות ביוטיוב, האופציה לראות שם דברים בעייתיים קיימת עדיין אבל נמוכה - מקום ציבורי.. 2. תקנה מחשב עם אינטרנט ושים עליו נטספארק, תן סיסמא למישהו קשוח שלא מוותר בקלות, וזהו. 3. תקריב את יוטיוב - אתה בוודאי מרגיש שזה מעשיר אותך, אבל אם בד בבד הנפילות מגמדות אותך, אז מה הועלת לעצמך ?

או פשוט שב עם הבוס שלך, תחרטט לו על זה שאתה רוצה מחשב נייח, כי גם לשולה מהמזכירות יש ואתה נעלב נורא שלך אין. אתה יכול לומר לו שאתה אוהב את הגובה של המסך שגבוה יותר במחשב נייד ולכן אתה מוכן לשלם עליו בכספך, תהיה יצירתי ותחשוב, אתה במשרד הזה, אתה מכיר אותו יותר ממני, תשתמש במה שאתה יודע כדי להפוך את זה בלתי אפשרי ליפול.

אני מציע שלא ללעוג לאף אחד על ביטויי התמכרותו. במיוחד שעל כולנו אפשר לרדת בקלות. עצם העובדה שאנחנו כאן מראה שעשינו הרבה דברים לא הגיוניים ומבישים.

אז יש צורה שלאחד נראית לא הגיונית, ויש אחר שמתאר שכך בדיוק הוא סובל. אני יכול להבין, גם אם אצלי זה לא עובד בדיוק ככה.

וכן, אישית אני יכול להבין את המקום של להכניס מחשב לשירותים. מניסיון אישי. נכון, יש הרבה דרכים לעשות את זה. לקחת את המחשב כאילו כדי לעבור לחדר אחר ולהיכנס איתו בתיק. לחכות שאף אחד לא עובר ליד השירותים ולהיכנס ולהסתגר שם. וכן הלאה. אכן, לא נעים.

וגם בנושא הפרטיות. האובססיביות של ההתמכרות בצירוף ההכחשה גרמה לי למצבים הזויים.
לשבת בספרייה במחשב ציבורי או עם מחשב נייד על הרצפה, או בכיתה בקורס עם עוד סטודנטים רבים, כשאני משקר לעצמי שאף אחד לא מבין וחושב מה אני צופה. שאם רק אסיט את המסך טיפה הצידה - לא רואים ולא מבינים. וכן הלאה והלאה.

התרופה שקיבלתי בתכנית הייתה ההבנה שאני לא יכול לבד. והמשמעות היא שאני חייב לוותר על ההתמודדות, כי אני לא מסוגל להצליח בהתמודדות.

אז נכון, זה המון ויתורים. אבל זה נותן כוח.

זה אומר להגדיר כללי ברזל. יוטיוב לא בשבילי. גם כשאני רק מחפש שיעור תורה או שיר רקע. אז נכון, אני חוזר דור אחורה לימים ששמענו רדיו או שמנו דיסק...

או זה אומר שאסור לי לגעת במחשב כשאני לבד בבית. ברור שזה לא קל. ואם אני צריך משהו ספיציפי שלא ניתן לדיחוי - מתקשר לחבר ועושה את זה איתו.

מציע לך לנסות בינתיים לקבוע שיוטיוב קו אדום. ושלא מנתקים את המחשב. אפילו כשבאמת רוצים לאיזה צורך להעביר אותו לחדר אחר וכו'. אז מוצאים איזה פתרון, לעבוד בסביבה פחות שקטה, למצוא מחשב אחר, למלא טבלה ידנית ולהעתיק אח"כ למחשב.

ברגע שאני מפנים את חוסר האונים ומתחיל להתנהל בהתאם - דברים קורים. ומגלים שזה לא כל כך מסובך.

אז במקום "לזרום" ולהיכנס למחשב ואז לחפש איך להעביר את הזמן ולהנעים אותו - אני מתכנן את זה. אני מביא מהבית mp3 שהעליתי עליו אתמול כמה שיעורים ושירים יפים שבחרתי עם אוזניות (כן, כמו פעם... איך הטכנולוגיה רצה מהר... לפני 10 שנים זה היה שיא החידוש במדיה...). ותכלס אז אני שומע יותר מה שאני רוצה ומקבל מזה סיפוק.

אני מגלה שהעובדה שאני מגביל את שעות ומקומות השימוש במחשב גורמות לי להיות מחובר יותר לעולם, וכן הלאה.

אוהב אותך מאוד, מאחל לך המון הצלחה!

אשמח לחלוק ולשמוע איך עובד לך

תודה רבה !

אכן, כמו שאמרת.. זה לא נדיר שמוציאים את המחשב הנייד מהעמדה.. כל פגישה כל ישיבה או אפילו סתם עבודה במקביל עם חבר צוות שנמצא בחדר הסמוך גוררים הוצאה של המחשב הנייד מהעמדה.. זה לא משהו נדיר..
ואני באמת מתבייש שייראו אותי נכנס עם המחשב לשירותים אז אני יורד לקומה אחרת בבניין, שהיא לא של החברה שלי ושגם אין שם כמעט אף פעם אנשים (קומה דיי ריקה) ושם אני נכנס לשירותים עם המחשב בתוך התיק כך שלא רואים אותו..

שוב.. יש שיטות כדי להימנע מהבושה ולעשות את זה בחשאיות.. כשאני נכנס לקריז (וזאת הבעיה שלי ובדיוק בגלל זה אני כאן- ואתה יודע מה רובין הוד הרגשתי לגמרי את הטון המזלזל בהודעה שלך אבל אני מקבל אותו לגמרי באהבה כי זה פשוט מגיע לי ומזכיר לי עד כמה אני נמוך ושפל..) אני פשוט לא רואה בעיניים...
כשאני נכנס לקריז (וזה הדבר שאני צריך ללמוד איך להתמודד איתו) אני לא מצליח להתרכז.. בכלום..
לא מצליח לעבוד, לא יכול לדבר עם האישה לא יכול להנות עם הילדים לא יכול להנות משום דבר למעשה.. לא יכול לנשום.. אני מקבל קריז אמיתי כמו של נרקומן אמיתי שהגיע הזמן למנה שלו.. ואני לא כ"כ יודע להתמודד עם זה...
זאת אומרת... אני יכול להתמודד...
פעם שעברה ברצף הנקיות הארוך ביותר שהיה לי בחיים (29 יום) כל פעם שהיה לי קריז הלכתי לים (לחוף הנפרד) או לטייל בשדות או מקומות יפים שאני אוהב (שאין בהם בנות) ומדבר עם השם. וכך הייתי עובר את הקריז. אבל הייתי בין עבודות באותו זמן כך שיכלתי להרשות את זה לעצמי ...
מה גם שעם כל הכבוד לעצמי.. בסופו של דבר נפלתי.. אמנם אחרי 29 יום אבל גם עם הטיולים האלה והים עדיין נפלתי.. פשוט נעשיתי חלש מידי כדי להתמודד.. אני לא אשכח את זה.. נהייתי חולה.. שכבתי בבית חולה 3 ימים. ביום הרביעי יצאתי מהבית לשיעור תורה, הייתי חלוש ומוכה ממש גמור כבר... ראיתי בחורה חצי ערומה ברחוב בדרך לשיעור תורה וזהו זה שבר אותי.. חזרתי מהשיעור תורה והתרסקתי לגמרי פגמתי איזה 5 פעמים תוך כמה שעות...

היום כשאני בעבודה אני לא יכול כל פעם שיש לי קריז כזה לצאת מהעבודה...
יותר קל לגשת לשירותים, להיכנס לפורנו, לפגום בברית (עדיין קשה לי עם המילה לאונן לא יודע למה) ואז הכל חוזר להיות כרגיל.. אפשר לעבוד אפשר לנשום... ריכוז שיא בעבודה! מתקתק עבודה!!
אפילו מתקשר לאישתי מיד אחרי ואומר לה דברי אהבה וכמה היא מדהימה ואני שמח שזכיתי בה... אני הופך להיות הבנאדם המושלם! שמח מאושר טוב לבב אופטימי, הכל טוב זה נפילה אחרונה בחיים מפה אני לא פוגם יותר לא צריך את זה יותר... אין לי תאווה יותר... יכולה לעבור לידי בחורה ערומה וזה בכלל לא מעניין אותי פתאום!! אני הופך להיות הבעל הכי טוב בעולם! פתאום מתקשר לאישתי אומר לה היום אני מקלח תילדים מאכיל אותם ומשכיב אותם לישון - עליי! את לכי לחברה תבלי הערב..

כמובן ש... בפעם הראשונה (אחרי פגם הברית הראשון הכוונה) אחרי חצי שעה - שעה זה נעלם וחוזר לקריז...
אז פוגם שוב..
מחזיק אותי לעוד כמה שעות
פוגם שוב... מחזיק עד למחרת...
בבוקר שוב קריז עצבני... פוגם בבית.. בשירותים... רגוע קצת למהלך היום, בצהריים שוב קריז... שוב פוגם....
וכן הלאה... עד שמרוב שפגמתי מלא פעמים אני מתמלא ריקנות דיכאון ועצב ולא יכול לתפקד ועכשיו עובר את התהליך ההפוך.. התהליך של "אחרי" השימוש.
והקריז של "אחרי"... הוא הרבה יותר קשה ממה שתיארתי בקריז של הלפני...
כי אני לא מצליח לתפקד בכלל... וגם אין לי את ה"שימוש" שיציל אותי.. כי כבר לא בא לי להשתמש...
אני פשוט נופל לדיכאון אימתני ורצון למות...
לא יכול לטפל בילדים.. לא ללמוד תורה.. לא לשכב עם האישה.. לא להתפלל להשם.. לא לעבוד.. ופשוט מקבל רצון אמיתי להיכנס תחת האדמה, לשכב, להירדם, שיכסו אותי בעפר, ולא לקום למחרת בבוקר.

אין לי אומץ להתאבד.. גם נורא מפחד ממה יהיה עליי בעולם הבאה אם אתאבד כי הבנתי שאין תקנה ושאחזור בדיוק לאותה הנקודה בגלגול הבא וכו'... אז זה לא אופציה בשבילי (בינתיים...)
אבל כן מצאתי את עצמי מתפלל עשרות פעמים לקב"ה שייקח אותי... שישים קץ לייסורים שלי...
וכן הרבה פעמים עשיתי דברים שסיכנו קצת את החיים שלי... (נסעתי כמו מטורף על האופנוע בכביש או הלכתי בשדות ונכנסתי לתוך שיחים וקוצים ועצים במטרה שאולי ייצא נחש ויכיש אותי ועוד כגון אלה..)
וואו...
לא תכננתי לכתוב את כל זה.. אבל זה פשוט יצא מהלב...
קמתי היום בבוקר עם קריז עצבני ללכת ולהשתמש... אני תופס את עצמי בשיניים לא להשתמש היום.. עושה את מה שכתוב בתכנית. קשה לי. מאוד.. אבל אני מנסה להתמודד לראשונה בחיי עם סט הכלים שלאט לאט אני מקבל מהקבוצות, מהחברים, ומהספונסר.

90% מהשימושים שלי היו עם האייפון שלי. החלפתי אותו בנייד כשר של נתיב. 90% מהשימושים נפסקו. אבל ה10% הנותרים הפכו להיות קשים יותר. מרוכזים יותר... הזויים יותר... (בעבודה בשירותים..) הפורנו הפך קשה יותר.. דוחה יותר...

אני כבר מרגיש שזה נהייה ארוך מידי ויש לי עוד מלא מלא לכתוב על מה לעשות ואיך לעשות.. אבל אשאיר קצת לפעם הבאה..
אוהב אותכם חברים. גם אותך רובין הוד - אני אוהב אותך מאוד. מעריץ אותך אפילו! תודה שאתה שם לי מראה אל מול הפנים. (גם) בשביל זה אני כאן.

בשורות טובות

• מזדהה אם הכתיבה שלך מתתרפא. בכוונה או לא בכוונה תיארת איך מכור מתנהג - בהתחלה השימוש הופך להיות פתרון עבורנו ואז אנחנו הולכים לשמה שקצת קשה, אחרי זמן מה הפתרון הופך להיות הבעיה עצמה, ואז שאנחנו הולכים לפתרון הרגיל נוצר לנו שתי בעיות.
• לעניות דעתי במקרה כזה, צריך להבין שהתאווה היא הפתרון ולא הבעיה עצמה ולנסות לגלות את הבעיות עצמם כדי לטפל בהם.
• תנסה להמשיך להתחבר לאנשים פה/לקבוצות/לתכנית ובעז''ה תמצא את הדרך שלך.