אוהבים אותך, אח יקר.
אתה היחיד שיכול לענות לעצמך האם אתה רוצה להפסיק או לא.
נראה לי שהמחשבה שאתה לא רוצה להפסיק נובעת יותר מיאוש מאשר מחוסר רצון אמיתי.
אם אני צודק, אז תדע לך שיש תקווה! יש דרכים לצאת מהבוץ הזה! אם תהיה נכון להשקיע ולהתמיד, תוכל להפוך להיות אדם שגאה בעצמו.
נשמע לי שהקשר הזוגי שלך חשוב לך מאוד.
בקבוצות SA יש הרבה חברים שהגיעו אחרי שאשתם תפסה אותם, והנישואים שלהם נהרסו ברמה שלפעמים לא יכולה להשתקם.
יש גם חברים שהגיעו מעצמם, ואחרי שצברו כמה חודשי נקיות סיפרו לאשתם. זה לא היה קל, אבל ברוב המקרים, אם יש קשר חזק האישה מקבלת את זה. (אולי ידידי "מתחיל שוב וצועד לאלוקים" יוכל לתקן אותי בזה, או להוסיף מידע יקר ערך.)
האם אתה רוצה לגרום לאשתך את הסבל, התמוטטות האמון, הפחד וכל הרגשות הנלווים שיקרו אם היא תתפוס אותך? (די סביר להניח שזה יקרה ב-50+ שנים הבאות) אני במקומך הייתי משקיע מחשבה רצינית בהליכה לקבוצות SA...
(גיל 30 זה אפילו מתחת לממוצע ב-SA. מגיעים אנשים עם זקן לבן לקבוצות. אם תבחר להגיע עכשיו, תוכל להרגיש את עצמך בר מזל)
ומה שאמרת לגבי החזרה בתשובה: אתה צריך לעשות את הסוויץ' במוח מחטא למחלה. לי נשמע שאתה מכור קשה, ואני מאמין לגבי עצמי שלא אקבל עונש בשמים על נפילה. (אם כבר אקבל עונש על משהו זה על שאני מתעצל בעשיית הפעולות שימנעו ממני ליפול...)
ממש קיצרתי כאן. תוכל למצוא פה בפורום הרבה חומר על השינוי המחשבתי הזה.
בהצלחה
שה' ידריך אותך מה נכון עבורך.