אחי היקר, מה זה מרגש לקרוא אותך.
אתה לוחם אמיתי, לא פחות. לוחם שקם, נופל, שוב קם, ולא מוותר על עצמו. לא מוותר על עצמך!
מה שעברת – התחלה בגיל צעיר, תחושת תלות, נפילות, דיכאון – זו מציאות קשה, אבל תראה אותך עכשיו: במקום של שינוי, של רצון אמיתי לצאת מזה. זה כבר ניצחון.
אתה אומר שלוח 90 ימים נראה רחוק? יכול להבין אותך. אבל תסתכל אחורה רגע – כמה כבר התקדמת! במהלך הדרך כל רגע ורגע של נקיות נחשב. זה כמו לבנות קיר – כל לבנה היא חלק מהמבצר שאתה בונה לעצמך.

כתבת שאתה מאמין שאם אחרים הצליחו, גם אתה יכול – זה מפתח אדיר. כי אתה צודק. אתה יכול!
אתה לא פחות מאף אחד. אני בטוח שתצליח להגיע ללוח ואפילו מעבר לכך, וגם אם יקח זמן, אל תוותר. הכל הוא מסע ואתה בדרך מאוד נכונה.

ועוד יותר חשוב. יש בך אור, יש בך נשמה, יש בך לב שרוצה טוב, שרוצה לצאת ולהתחיל להחלים – וזה כל מה שצריך כדי להתחיל לנצח.
תמשיך לבקר כאן. תמשיך לשתף. תמשיך להשתמש באתר ובכלים המעולים שלו. תבחן מה עובד/ים טוב בשבילך והתמד בו/הם. גם הסרטונים מעולים לא פחות!

אוהבים אותך, ומאמינים בך לגמרי!

חזק ואמץ! עלה והצלח!

אחי היקר, קראתי את מה שכתבת וזה נגע לי עמוק בלב. אתה עובר דרך לא פשוטה בכלל, עם הרבה שאלות, ספקות וגעגוע.

ראשית, תודה על השיתוף הכנה עד כאב.
ממה שכתבת, רוצה לומר לך אחי שאתה נשמה עם לב ענק, שמרגישה את אלוהים מאוד חזק, גם אם קשה להתחבר דרך קיום מצוות. זה לא הופך אותך לפחות שייך, פחות טוב או פחות אהוב. אתה אהוב בדיוק כמו שאתה, עם כל מה שאתה מביא – הקושי, הכאב, וגם האמונה והאהבה שאתה מרגיש בפנים.

הזכרת את א' – נשמע שהוא היה אדם מאוד מיוחד בשבילך, מישהו שראה אותך באמת, ואהב אותך. הסיפור שלו כואב, והשפיע עליך עמוקות. אתה ממשיך לשאת את האור שלו בלב שלך, וזה מרגש ומעיד על קשר עמוק ואמיתי.

גם עצם זה שאתה חושב על ללכת לסדנת ויפאסנה, מראה שאתה מחפש ריפוי, עומק, שקט. זו דרך אמיצה, והלוואי שתהיה לך שם חוויה משמעותית ומרפאת, אם תרגיש שזה נכון לך. זה טוב שאתה בודק עם הרופאה, ושאתה דואג לעצמך – זה גם חלק חשוב מהדרך. מאחל לך הצלחה רבה!

לגבי זה שעדיין לא בנית "תכנית עבודה" – זה באמת בסדר. אתה כבר עושה דרך. עצם זה שאתה פה, שאתה כותב, שאתה משתף – זה כבר המון. תן לעצמך זמן. תן לעצמך גם חמלה לאורך הדרך.

השאלה אם "נשאת ונתת באמונה" – היא שאלה עמוקה, אבל מה שתפס אותי חזק היה דווקא מה שכתבת לאחר מכן: "א' הכיר אותי, אז בטוח מגיע לי משהו טוב, אלוהים גדול".
אני מאמין בזה איתך.
ואני בטוח שא', שהוא קדוש עליון, מאמין בך לא פחות ממה שהקב"ה מאמין בך כבר.
מגיע לך טוב, אחי.
מגיע לך ריפוי, שקט, אהבה, וחיים עם יותר אור.

ואנחנו פה איתך בדרך. מתחילים גם כן להכיר אותך!
אמנם לא מושלמים – אבל יחד.
שולח לך חיבוק גדול.

שלום יומן מסע אהוב
שלום חברים יקרים למסע.

היום ראיתי את התאריך והנה יש לי סיבה לשמוח על היום.
חסדי ה' בעז''ה היום 5 וחצי חודשים שאני נקי מצפיה בפורנוגרפיה ו5 חודשים ללא עיסוק בסיפורים ארוטים.

אסירות תודה על הדרך על הרגע על השלווה שיש.

פעמים יש בי תחושה של ניגוד עניינים.
מצד חסד ה אני על דרך יום ועוד יום וב''ה נהיה יותר מוסדר
מצד שני פנימה יש קול ביקורתי שאומר תהיה נפילה מתי שהוא איזה יום ומה שווה כל מה שאתה עושה.

החכמה לשחרר לא להיות קשה עם עצמי מה שיבוא יבוא לטובה ולברכה 

תקופה הכי טובה שלי בחיים 
שמח בחברים בדרך

אוהב וצריך אתכם 

חברים יקרים רציתי לשתף שכרגע אני עומד על 67 ימים נקיים כמובן שהיו לי מעידות פה ושם אבל ממשיך לנצח!

תודה רבה אחי!

מלך

עדכון קצר
היו דחפים הסופש
אבל אני עדיין נקי

בהצלחה לכולם ושבוע נפלא

ניריוסף, אתה מאוד צודק.
אצלי העניין הוא ממש כמו תחביב או אומנות כמו שכתבת. אני יכול לעסוק שעות בחיפוש ומחשבה לעבור מעניין לעניין ולאסוף איזה משהו שנראה לי ״חשוב״ באותו רגע.
באמת חסר לי בחיים משהו חזק שיעניין אותי. פעם היו לי הרבה עניינים שהייתי שוקע בהם ונסחף בהם, עם השנים הכל נשחק ושום דבר לא ממש מעניין. לא ברמה של לשקוע בקדחת אומנותית כזו, כזו קדחת שחוויתי כשהייתי ילד והייתי מצייר או בונה דברים. 
זה משהו שמאוד קשה לי ואני לא רואה מוצא, כי באמת נשחקתי בחיים ובאמת אין לי התעניינות אמיתית בדברים חוץ מהחובות הבסיסיות של החיים (כסף, קשרי משפחה וכו׳) והבסיס של הדת (ברמה של לשמור שבת ולנסות לא ליפול לזימה, לומר קריאת שמע וכו׳ לא הרבה מעבר לזה).
דווקא בתמונות האלו, יש לי פתאום חיות, התלהבות. זו בעיה שאין לי פתרון אליה. אני מאמין שאשאר תקוע באיזור הצהוב, או לכל הפחות יכביד עליי מאוד להתקדם הלאה - כל זמן שלא אמצא לי תחליף זהה ברמת העניין והריכוז.

כנוע,
״אפשר בלי״ אני עוד יכול להבין, אבל למה מזיק? את זה אני מבקש שתסביר לי

מזל טוב justinian !
ובהצלחה להמשך המסע !
אני רוצה להגיב בקצרה לשאלה שנשאלה כאן לגבי האפשרות להישאר נקי בלי חסימה.
בעבר חשבתי כמו רוב החברים כנראה שאין אפשרות כזאת ושמעתי מאחד החברים ("סוד הכניעה" אם אני לא טועה) שאין לו חסימה והוא בכל זאת נקי כך וכך זמן.
היום אני ב"ה נקי חצי שנה ובלי שום חסימה. אני חושב שבמצב שלי ייתכן אף שהחסימה היתה מזיקה לי...
בכל מקרה, כשרציתי ליפול תמיד מצאתי את הדרך לבטל את החסימה או למצוא אפשרות כזו או אחרת להתחבר...
אני לא בא לומר לא לעשות חסימה, היו תקופות שגם אני נעזרתי בזה הרבה אבל רק לחלוק איתכם את ניסיוני שיש מצב שאפשר ואולי אפילו רצוי בלי זה.
בהצלחה לכולם

גיבור הגבר, מי כמו האנשים כאן באתר יודע כמה זה קשה אפילו פעם לא להסתכל כשא לך, אשריךךך.
לגבי השמירת עיניים לי הייתה לי תובנה משמעותיות בזה:
אם אתה הולך ברחוב ובא לך בטירוף להסתכל על בנות , וכל פעם אתה חונק את עצמך בכח וכובש את הראש באדמה, בסף זה נהיה מחניק, כי אתה מרגיש כל פעם שגנבו לך את כיף החיים שלך,
לכן אני באתי בגיש הפוכה, אני לא בורח מאף אחת, אלא כמו גבר עובר לידה, לא מסתכל אבל גם לא בורח, עובר עם ראש מורם מסתלבט על העולם (ויגבה ליבו בדרכי ה'), ומתמקד בקטע ש-הנה כל שניה שאני לא מסתכל אני מתנקה, לא רק צובר ימי נקיות, אלא השפשוף הזה בתאוות וברצונות מלטש ומנקה אותי, ממש כמו זבל שיש לך על היד ואתה חייב לנקות אותו עם סקוצ' חזק וזה לא ממש נעים אבל מנקה וכל שפשוף כזה מנקה עוד ועוד
תחזיק חזק
אוהב אותך המון 
  

שלום חבר
תתחיל עם הגדרת מושאי הפנטזיה שלך . 
מה הגדרת ההתמכרות שלך?
לאחר שזה היה ברור. כנראה שתדע מתי לאפס
אני זמין במייל לכל שאלה 

justinian כתב on 13 מרץ 2025 09:48:

צהריים נפלאים חבר יקר.
עבורי קדושה להבדיל בין דבר אחד לדבר אחר.
למשל אדם שבוחר לאכול מאכלים שעושים לו טוב הוא מקדש את עצמו.
המטרה שלי היא קצת להבדיל מרעיון של קדושה מיסטית רוחנית.

למשל באי שימוש באוננות פורנוגרפיה החיים שלי נהיו יותר קדושים במובן הפשוט יותר טובים כמו שאדם אוכל מאכלים שעושים לו טוב.

כמובן שזה מוסיף גם לקדושה המיסטית 

היי חברים מה קורה ,מה נשמע,

אתמול הייתי באזור עם הרבה פריצות וזה ממש שידע והטריף אותי
כמעט כל פעם שהיתה לי אפשרות להסתכל על מי שעוברת אז הסתכלתי

אבל פעם אחת התגברתי
עמדתי מול המוכרת בחנות והיא הייתה לבושה או יותר נכון הכי פחות לבושה מכל מי שראיתי ביום הזה
וכשהעפתי מבט עליה כשעמדתי בתור אז ממש התגרתי
ואז אמרתי לעצמי בוא נראה אותך רק עכשיו מצליח להתגבר
ואז שילמתי לה בלי להסתכל עליה (לא בצורה שאני יראה מפגר)
ופשוט התגברתי
אבל אחר כך המשכתי להסתכל על העוברים ושבים וכו'
זה ממש גירה אותי אבל בסוף היום הייתי עם אישתי והיה לנו מאוד כיף וסטג של פרקתי את הכל...

לא משנה אני עכשיו מאוד רוצה להתמקד על שמירת העיניים אבל לא יודע למה זה כל כך קשה לי אפילו רק להתחיל עם זה

אני מתחיל ואז עוברת מישהי... ואני מסתכל ואז אומר לעצמי עזוב בטא נרד מזה זה מדי קשה
מישהו מכיר את זה?
מה אפשר לעשות?


עוד שאלה שמאוד מעניינת אותי

אני אדם מאוד מאמין אבל יש לי
שאלה קטנה
מה זה אומר בחירה חופשית?
ברגע שעוברת מישהי ובא לי להסתכל ואני מרגיש שאני ממש לא שולט בעצמי והראש שלי זז לצד כמו מכונה 
זה נקרא שיש לי בחירה חופשית?

כל הכבוד על המודעות העצמית!
אני יכול להוסיף את הפרוטה שלי בנושא, ומאוד אשמח שעוד חברים ישתפו בניסיון ובתובנות שלהם:
לעיתים גברים חסרים "טקסים". לנשים יש טקס שינה (למרוח קרמים, לעסות את הפנים, להתקלח, לכתוב ביומן, לשתף חבר או בן זוג ביום, להחליף לפיג'מה וללכת לישון עם ספר). 
גברים מקבלים הרבה "מילוי צרכים" מהטקס של הצפייה והאוננות. זה ממש תחביב או אומנות. אתגר או משחק. 
לכן - לחשוב על עצמך כמישהו חשוב מספיק שמגיע לו שיהיה לו טקסים חיוביים ומושקעים, משחקים ותחביבים, לפרגן ולהועיל לעצמך - מאוד יכול להחליף את הטקס השלילי.

הדימוי שלך לסיגריות הוא מצוין.
הרבה אנשים נעזרים בסיגריות בשביל לעשות עצירה ולנשום. להתרכז, להסיח את המחשבות, לנקות את הראש, לקבל חיבור עם אנשים, לחזק קשר במשרד, להיות חלק מקבוצה וכו'... 
לכן יש תחליפים - אנשים שמעשנים קשית, מתרגלים נשימות ומדיטציות, לועסים מסטיק, יוצאים להליכה, יושבים בספסל עם משימה להתבונן על העולם היפה וכו'... 

מה הצרכים החיוביים שאתה מקבל מהטקס השלילי?