ברוכים הבאים, אורח
Recent Posts

תגובה: יומן מסע - סופי בהחלט לפני 2 שבועות, 5 ימים #154646

  • omris0253
  • רצף ניקיון נוכחי: 126 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 128
107 ימים בלי נפילות
34 יום בלי מעידות

ברוך ה' יום יום

הסופר היה לי די הרבה מה לעשות, אז כמובן קל יותר. מצג שני לא יצא לי לראות סרטונים של הקורס שזה קצת באסה
  • אבינעם
  • רצף ניקיון נוכחי: 28 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 12

שבוע טוב!
השבוע עבר נקי, ב"ה. הצלחתי לרוץ רק פעם בשבוע. לצמצם זמן מסכים אחרי (22), חוץ מכמה ערבים שהייתי פה בפורום.
כעת אחרי (8 ימים ב"ה), אני חושש מאופוריה, שהצלחתי והכל טוב, ו"יצר הרע מורתע".

מניסיון עבר - אני יודע שבשבוע השני, יש צורך להציב יעדים גדולים יותר (כמובן, לא גדולים מדי..), אחרת תהיה מעידה (ח"ו), שכעת הראש כבר מעל המים - ואפשר להתחיל (וחובה) לשחות. [למי שיש עצות בדבר, אשמח שישלח לי הודעות בפרטי או יגיב פה]

אז אגדיר את היעדים לשבוע הקרוב (בעז"ה שבוע הבא נעשה חשבון נפש):
* ריצה פעם בשבוע (מוצ"ש).
* בלי מסכים אחרים 22.
* עמוד גמרא ביום (בממוצע).
* להקדיש 30 דקות לקריאת ספר חול
* לעבור על אימון טיס (ב"לטוס אל החופש")

ודבר נוסף, אוי, מה יהיה עם החתונה? (חושב על כך ללא הרף..)



(@mose, כן התחלתי את התוכנית "לטוס אחר החופש")


שוב, תודה רבה על העידוד, ממש מחמם את הלב.

שלום חברים יקרים ואהובים

הרבה זמן לא שיתפתי כאן ביומן שלי, אני נכנס כל יום לפורום וקורא את ההודעות, אבל לא יצא לי להיכנס לכתוב כאן.

אני רוצה לשתף שבימים האחרונים יש איזה נושא מסויים / ויכוח מסויים / נידון מסויים שנהיה רלוונטי יותר, ויש לי צד באותו ענין, ובעבר הייתי נכנס עם כל רוחי ונשמתי לענין, ומנסה להוכיח לכל העולם כולו שמה שאני חושב זה הכי נכון והכי צודק וכולם טועים וכו' וכו'.
אבל כיום זה לא טוב לי ולא בריא לי כל הויכוחים הללו, ולפני שבת ידעתי שאני אמור להיתקל בענין הזה מכיוון מסויים כשאפגש עם אחד מהגיסים שלי, ושיתפתי על זה חברים, ואכן ב"ה לא התחלתי לדון על הדברים הללו, ולמרות שעמד לי על הפה לשאול שאלה מסויימת, שלדעתי היא כ"כ טובה שלא תהיה עליה תשובה, בכל זאת שתקתי.
אבל בכל זאת, הוא דיבר על הענין, ובראש שלי פיענחתי כל משפט שהוא אומר, למה הוא אמר את זה, ולמה בדיוק הנושא המסויים הזה מעסיק אותו וכו' וכו', והחלטתי בליבי מה בדיוק הוא חושב, והתחלתי לייצר בתוכי טינות על ה'פרשנות'  שלי בתוך הדברים שהוא אמר. וזה לא עשה לי טוב.
אני רוצה לזכור שגם אם הוא היה אומר במפורש את כל מה שפירשנתי שהוא אמר, זה לא אומר שאני לא צודק, ואני רוצה למסור את הפגמי אופי שלי, כגון הפחד מכך שיש אנשים שחושבים אחרת ממני, וזה כביכול מאיים על הקיום שלי, וכו' וכו'.
מתפלל להשתחרר מזה עוד ועוד, ולזכור שהערך שלי תלוי רק באלוקים, ולא תלוי בשום בן אנוש.

שבוע טוב

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

המשתמשים הבאים אמרו תודה: חיים אמיתיים
  • mose
  • רצף ניקיון נוכחי: 632 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 381

וואו אחי 
מה שכתבת ממש חזק 
אני מאוד מתחבר לעניין ומרגיש את זה גם אצלי בכמה דברים. 
בהתחלה היציאה מהפורנו מהווה סיבה להרגשת עשייה. אבל באמת שמגיע שלב שאתה אומר לעצמך אוקי, עכשיו צריך גם לחיות ואז אתה מבין שצריך להתמודד בכלל מול החיים ולמצוא רצון וחיות ביום יום. 
קיצר מאחל שיהיה לך הצלחה בבירור עם עצמך ושתמצא את מה שנכון לך בחיים 
אוהב 

המשתמשים הבאים אמרו תודה: justinian
  • justinian
  • רצף ניקיון נוכחי: 143 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 34

הרבה מאוד זמן לא כתבתי פה, אבל אני אוהב אתכם, את המאבק המשותף, אני רוצה לעדכן.
אני כבר הרבה זמן לא בקטע של ספירת ימים, למרות שאני מדי פעם מעדכן ימים. הניסיון שלי של הפסקה לשנה שלמה לימד אותי את הכח ואת המגבלות. הכח הוא שבאמת אפשר להפסיק לתקופות ענקיות, וזה נפלא. גם היום אני לא משתמש כבר זמן ניכר. אבל המגבלה היא שבסוף אותה שנה הייתי עם ״כיסופים״ לחזור להרגל המגונה. הבנתי שההרגל עצמו הוא לא הבעיה אלא סימפטום של משהו אחר.
אז ראיתי שהוא קשור לריקנות ושעמום וגלילת מסכים. אז ניסיתי לצאת למאבק בגלילת מסכים. 
בהתחלה באמצעים דומים (ספירת ימים, סטאר וכדומה) אבל אחרי זה הבנתי שגם גלילת מסכים זה סימפטום. בסופו של דבר אני צריך להבין שאי אפשר רק להגמל מדברים, תמיד יהיה ״לפתח חטאת רובץ״ - אבל מה שבאמת קורה זה שהוא רובץ על פתח של אדם שאין לו אומץ לחיות את החיים שלו.
מה זה לגלול מסכים? מה זה אם לא להמנע מעשיה? מה זה אם לא להכנע למציאות שחונקת אותך?
אם זה מקום עבודה או חוסר עבודה או עצלות או פחד, או חוסר אמונה בעצמך ובמי שיצר אותך, אתה נמנע לעשות את הדברים שלך, אתה הולך לעולמות של אין ושל ריק, של פנטזיה, של סיפוקים מיידיים. 
אז בתקופה האחרונה אני מנסה לתפוס אומץ על החיים שלי. להלחם בריקנות ובהמנעות, לא רק במה שהן גורמות.
בשבילי הפורנוגרפיה, אפילו המחשבה וההתעניינות בה הפכו להיות ״סימן״ לא ״סיבה״. כשמתחילים הרהורים או ״סקרנות״ אני מבין שאני לא חי את החיים שלי, אני מבין שיש פה דגל אדום.
מה כן החיים שלי? את זה אני מנסה לחקור

המשתמשים הבאים אמרו תודה: חיים אמיתיים
  • mose
  • רצף ניקיון נוכחי: 632 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 381

וואי אחי ממש מבין אותך ואת ההרגשה 
שלא הכל בידיים שלך וזה מפוצץ ומעלה את התאווה. 
אחי שיהיה בהצלחה ושה׳ יתן לך את הכח לשחרר ולתת לו לנהל את הסיטואציה 
אוהב

המשתמשים הבאים אמרו תודה: חיים אמיתיים
  • חיים אמיתיים
  • רצף ניקיון נוכחי: 298 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 210

היום שוב פעם קיבלתי תזכורת שאני חסר אונים מול התאווה,
שוב קיבלתי תזכורת על הצורך להיכנע
הנטייה הטבעית שלי היא לשלוט בחיים, לא לשחרר, להחזיק את הכל קצר וחזק
ואז כשמשהו מתפקשש, אני נשבר
וכשאני נשבר אני מחפש פורקן
והפורקן כמובן בתאווה,
אז גם היום קרה משהו כזה
אשתי בעצבות גדולה וקיצונית (אולי אפשר לקרוא לזה דיכאון)
הרגשתי חוסר אונים מול היכולת לשלוט בחיים שלי וחוסר אונים מול היכולת שלי לעזור לה
וכמעט ברחתי לתאווה,
חסדי שמים שאתם כאן, וחסדי שמים שיש חברים טובים במייל,
תודה לכולכם
אוהב וצריך אתכם

המשתמשים הבאים אמרו תודה: מתחיל שוב - וצועד לאלוקים, גיבוראנונימי
  • מתכבס
  • רצף ניקיון נוכחי: 58 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 32

אני נזכר עכשיו שהרמב"ם פ"ד ה"ד הלכות תשובה כותב, שיש כמה דברים העושה אותן אין חזקתו לשוב מהן, לפי שהם דברים קלים בעיני רוב האדם ונמצא חוטא והוא ידמה שאין זה חטא, וביניהם: המסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלום שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית העיניים עון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות וכו'. 
וכ"ש שזה כך ברצון לדבר ולקרוא על עניינים אלו. כך שבעצם קשה להתאפק למי שיש לו דחף לזה, כי היצר אומר לו שאין זה כ"כ נורא.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: משה שלמה
  • מתכבס
  • רצף ניקיון נוכחי: 58 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 32

יש זמנים כמו זמני תשובה, שאני מנסה להפסיק, ולפעמים גם מצליח פחות או יותר.
אבל כשעובר ההתעוררות בדרך כלל, אני חוזר לזה, ולפעמים ממש בכל הכוח, ומחפש זאת, ולא רוצה אפילו להפסיק. וממילא גם לא מנסה. חוץ מחלק מהיום שבכל זאת יש איזה התעוררות בדרך כלל, 

  • חיים אמיתיים
  • רצף ניקיון נוכחי: 298 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 210

היי משה שלמה
אני חושב שיכול להיות אדם שחלק מהנואשות שלו היא זה שהוא עדיין לא מסוגל ללכת לטיפול
לי לקח המון זמן לעשות את הצעדים שעשיתי,
המון זמן עד שנרשמתי לאתר
המון זמן עד שהרמתי טלפון לחבר מהאתר
ועוד קצת זמן עד שהלכתי לטיפול
אל תעשה את זה כל כך קל, כי זה לא באמת ככה
אז זה שארי נואש, לא מחייב את זה שהוא מסוגל לעשות את הצעד הקשה הזה
ברור שזה מה שנכון לו לעשות, אבל זה לא אומר שהוא לא נואש

המשתמשים הבאים אמרו תודה: משה שלמה

ג. אני ניסיתי כל מיני דרכים להפסיק, אם זה בהתחלה שיחות מוסר וכיוצ"ב, ואח"כ שבועות ונדרים, וכל מיני הבטחות, וכן רישומים של כל הנפילות שלי, כדי שאוכל לישב עם עצמי ולעשות חשבון נפש פעם בחודש או משהו כזה, ואז אפסיק להשתמש.
אתה ניסית משהו? או רק חשבת בראש להפסיק?

אוהב מאד
מתחיל שוב - וצועד לאלוקים

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

  • מתכבס
  • רצף ניקיון נוכחי: 58 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 32

א. כן, זה מפריע לי.
ב. בראש שלי אני לא רוצה להמשיך, אבל למעשה אני רוצה להמשיך כמה שיותר, רק אני להוט על דיבורים וקריאת כתבות וכל נושא שיש סביב ענין זה.
ג. שוב, כנ"ל, בראש שלי אני מנסה להפסיק, אבל למעשה אני לא מנסה להפסיק, אלא הפוך אני מחפש זאת.

  • משה שלמה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 533

אתה לא עונה לשאלות
שים לב תנסה לענות על כל שאלה
א.זה מפריע לך ההתנהלות הזאת?
ב.אתה רוצה להמשיך אותה?
ג.אתה מנסה להפסיק ולא מצליח?

מתחיל שוב - וצועד לאלוקים
הוא מאסטר אגדי כדאי לך לתת תשומת לב למה שהוא כותב.

  • משה שלמה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 533

שמע ארי הנקודות האלה נכונות לכל מטפל
אז תעשה טובה או שתלך אליו אחת ולתמיד ותטפל בעצמך
או שתפסיק לעשות פה דרמות 
אם אתה באמת נואש וחייב עזרה וכ"ו אז הנה  
ואם אתה לא כזה נואש אז אל תציג את עצמך כזה.

תגובה: שאלה מעשית מעניינת לפני 3 שבועות, 1 יום #154631

  • מתכבס
  • רצף ניקיון נוכחי: 58 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 32

ברור, שזה לא בריא לדבר על זה הרבה, אבל יש דחף פנימי, או רצון חזק לדיבורים אלו.

זמן ליצירת דף: 0.46 שניות

Are you sure?

כן