קודם כל חיים, אני מודה לך. אבל זה לא נכון, אני לא מאפס עכשיו, כי איפוס עושה לי רע. אבל בהחלט אם אני מגיע לראות אקטים מפורשים, זה בעצם דורש איפוס, גם אם לא ראיתי זאת ללא הגבלה, גם אם הצלחתי לראות רק כמה דקות ויותר לא הצלחתי בגלל שאני כמו משוגע גולש רק עם חסימה. - אני אפילו לא יודע להסביר מדוע ואיך. האם אני מצליח לשמור את החסימה בגלל שאני מבין שאם אגלוש בלי חסימה אפול עוד דרגה, ומחזיק אותי שאני לא רוצה ליפול דרגה. או אולי אני דווקא נהנה שאני מצליח לראות עם חסימה בגניבה. אולי זה כמו מציצנות, שההנאה רק עם הגניבה.
אמנם נראה לי יותר שההסבר הראשון הוא הנכון, כי אחרי הכל הרבה פעמים אני רוצה להוריד את החסימה ומתגבר ולא מוריד. אבל אולי גם ההסבר השני נכון.
דווקא עכשיו אני כן נקי לגמרי כבר כמה ימים [לא כמו שכתוב בספירה, אבל כן כמה ימים] נכנסתי לכאן בגלל שאני עצוב. אני עובר משהו שמעציב אותי. אין לזה מספיק הצדקה מדוע זה מעציב אותי כל כך, אבל זו מציאות. ואומרים בשם חכמים, שאולי עצב זו לא עבירה, ושמחה איננה מצווה. אבל אין דבר שיכול להביא לעבירה יותר מהעצב, ואין דבר שיכול להביא למצווה יותר מהשמחה.
והמכור כשהוא עצוב, וגם לא מצליח לשתף מספיק אנשים אחרים בעצב שלו, ובסיבה לזה, עלול מהר מאד ליפול. - לכן אני משתף אתכם.
