באמת כמו שכולם כותבים כאן בפורומים וכמו שנאמר בסירטונים אין פתרון אחד לאתגר הזה זה רצף של מעשים וטקטיקות שצריך ליישם. מציין שהתכנית טיסה מאוד עוזרת בתחילת הדרך. הקושי שכרגע נמצא מולי זה החוסר וודאיות על המטרה.. זה משהו שצריך לחדש אותו בכל תקופת זמן. אני רוצה לומר שגם במאה ימים היו מעידות שצפיתי מעט, שכמעט נפלתי ממש, אבל ב"ה הצלחתי להתגבר ולהפסיק 
אך יש לי רצון לשהמאה הימים הבאים יהיו נקיים לגמרי ומלאים בעשייה והתחברות לאנשים. 

עמי-אתה כתב on 05 מאי 2025 22:28:



האם אני מכור - 20 שאלות מהספר הלבן של SA  או כאן (קישור לנטפרי)

היי, איפה נמצאות 20 השאלות המדוברות ?, אפשר קישור לדף או הסבר איך להגיע אליו כאן באתר

אשמח גם אני שתתן לי את פרטי המטפל הנ"ל

שלום אח יקר,
ברוך הבא, ותודה על האומץ לשתף בפעם הראשונה. זה מרגש ומעורר הערכה שאתה בוחר לכתוב, אלא כשאתה עדיין עומד, אבל מרגיש שהקרקע רועדת. זה בדיוק הרגע שבו אפשר לעשות שינוי מהותי, וזה רגע נדיר ויקר.

קודם כל — 90 ימים?! זה מדהים! אל תמעיט בזה. אתה לא “כמעט” ב-90 — אתה בונה את ה-90. כל יום כזה הוא ניצחון של תודעה, של של רצון. וזה לא מאחוריך — זה בתוכך. זו תנועה פנימית שכבר קיימת.

הכנות שלך לגבי הסינון גם ראויה להערכה. זה לא מתאים לכולם, ואתה הצלחת להבין מה כן עוזר לך. זה תובנה עמוקה, וחשובה.

ועכשיו לגבי מה שאתה עובר, כשהרגל ישן מתחיל לעורר אותך שוב, הוא לא עושה את זה כאן ועכשיו, אלא בקטנה. קצת מחשבות, קצת דמיון, מגע, גלישה "תמימה". אבל אתה רואה את זה, ואתה מזהה את הדפוס — וזה כוח עצום.

אתה מרגיש פחד — וזה מובן. הפחד לא אומר שאתה חלש, אלא שאתה מחזיק משהו יקר, שלא בא לך לאבד. וזה כבר מראה שאתה במקום אחר לגמרי מבעבר.
כמה הצעות:

1. אל תישאר לבד עם הפחד. כתבת — תמשיך. זה כוח.

2. תחזור אל ה"למה" שלך. מה הוביל אותך להחזיק 90 ימים? מה הרווחת מהם? כתוב את זה לעצמך.

3. אולי תעשה לעצמך "רשימת חירום" — כמה שורות שתוכל לקרוא כשעולה הדחף. משפטים שמחזקים אותך, שמזכירים מי אתה באמת.

"‏השםיתברךאוהבאותי" – איזה כינוי עוצמתי בחרת לעצמך!
הוא לא רק שם משתמש, הוא אמירה. תזכורת יומיומית לעצמך ולכולנו — גם כשקשה, גם כשנופלים, גם כשנדמה שאנחנו רחוקים — ה' לא עוזב. הוא אוהב. תמיד.

ומה ששיתפת כאן היום? זו גבורה של אמת.
כן, ראית משהו לא צנוע, אבל עצרת. לא המשכת. זה הישג עצום, כי ברגעים כאלה – כשנדמה שהכל כבר "אבוד" – אתה בחרת לעצור. אמרת לנפש שלך: "עד כאן". זו לא רק נקודת אור, זו הוכחה שאתה בדרך. שאתה לא תקוע, שאתה חי ונאבק ובונה את עצמך.

המשפט שכתבת – "עוד נגיע לשם בע"ה בדרך הכי טובה" – הוא מלא בתקווה! אתה לא רק רוצה להיגמל, אתה רוצה לעשות את זה נכון, עמוק, מתוך חיבור פנימי. וזה מרגש.

המאבק שלך הוא לא סימן לכישלון, הוא סימן לזה שאתה שייך לטוב. שהלב שלך מחפש רוגע של אמת. כל עצירה כזו היא כמו אבן קטנה בדרך לבניין הגדול שאתה מקים — לב נקי, זוגיות אמיתית, חיים של שלמות פנימית.

אל תזלזל בשום הישג. גם לא בקטן ביותר. אנחנו איתך, וכל מי שקורא אותך מקבל כוח.
תמשיך להזכיר גם לנו: ה' יתברך אוהב אותי — וגם אותנו.. תמיד, גם עכשיו.

שלום אח יקר,
קודם כל אני רוצה להודות לך על האומץ והכנות שבשיתוף שלך. זה לא מובן מאליו לפתוח את הלב בצורה כזו, במיוחד כשמדובר במקומות שכרגע מרגישים לך כואבים או מביכים. אבל האמת היא שזה בדיוק הצעד הראשון והחשוב בתהליך של יציאה למסע וצמיחה.

הנפילות שאתה מתאר לא מבטלות את הרצון שלך לטוב. הן גם לא סותרות את הערכים שאתה מחזיק בהם, אלא מעידות על מאבק פנימי אמיתי — כזה שיש בו כוחות חיים, תקווה, ותשוקה לחיות אחרת. גם הרצון שלך להקים בית מתוך טוהר, גם התחושה של פער בין מה שאתה עושה למה שאתה שואף להיות — אלה קולות חשובים של מודעות ורצון לשיפור, ולא של אדם שוויתר.

הבחירה לשתף, לבנות תוכנית חדשה, ולשלוח אותה לבדיקה — כל אלו הם ביטויים של אחריות, ושל אהבה לעצמך ולעתיד שלך. זה לא מחק את הכאב או את הדילמות, אבל זה בדיוק המקום שבו שינוי מתחיל. לא ממושלמות, אלא מאמת.

לגבי הרוגע שאתה מקבל מהצפייה — אתה לא לבד בזה. הרבה אנשים משתמשים בצפייה כתשובה זמנית לרגש פנימי לא פתור. אבל האתגר הוא למצוא רוגע מהסוג שמחזק אותך ולא מחליש אותך. כזה שמקרב אותך למה שאתה באמת רוצה, ולא מרחיק. וזה תהליך, לא קפיצה.

ולבסוף — אתה שואל אם אתה ראוי לאהבה. אני אומר לך: כן, לגמרי. לא בגלל שאתה מושלם, אלא בדיוק בגלל שאתה אנושי. בגלל שאתה נלחם. בגלל שאתה רוצה טוב. הקב"ה אוהב אותך תמיד — לא רק כשאתה מצליח, אלא גם ובעיקר כשאתה נופל ומנסה שוב.

ולכן אח יקר ואהוב, אל תוותר. תן לעצמך חמלה כמו שאתה מעניק לאחרים. אנחנו איתך!

מצטרף לתלותי 
אני פשוט העפתי כל אפשרות להגיע לזה ובזכות זה ב״ה יותר קל לי

אוהבים אותך יובל ..
שכוייח על 3 חודשי ניקיון,  זה ענק. 
כל יום שעובר ללא התאווה אני אומר תודה לאבא יקר ואהוב .
מתפלל בשבילך שיתן לך כוח לוותר ..

כשאתה מנסה להילחם מול תעשייה שלמה אין פלא שאתה מרגיש שזה לא כוחות. אתה הבן אדם הפשוט מנסה להתעלות על מיליון אנשי מקצוע בתעשייה רעה הכוללים שחקנים, במאים, מפיקים, תסריטאים, צלמים, עורכים, אנשי שיווק ומומחי פלטפורמות דיגיטליות. אז חשוב לי מאוד שתפסיק עם השיפוטיות. זה טבעי לחפש בריחה נעימה מהמציאות. אבל רוצה את עצת הקסם? נתק את הזמינות. מלבד להבחנה בטריגרים שגורמים לך להשתוקק למעשה, בסופו של דבר יש נתיב שבו אתה משתמש לצרוך את התוכן. לי היום אין פשוט אין דרך לצפות בפורנו. חסמתי כל אתר שממנו אני יונק תוכן (לחבר יש את הסיסמה לחסימה) והוצאתי מהחדר דברים שהייתי משתמש בהם בשביל ליפול. הנפילות שלי כיום הן רק מהדמיון. בשביל ניקיון צריך להקריב. ותעשה לי טובה אל תתמקד במטרה של השבועיים זה רחוק פיצוצים. תתרכז ביום הנוכחי. רק להיום. אני נקי רק להיום. זו המנטרה. לא שבועיים ולא שבוע. אוהב אותך ותמשיך קדימה, תעדכן!

אחי היקר 
אתה צריך להגיד לעצמך ולהאמין בזה באמת 
שאתה מי שאתה אתה טוב. זאת אומרת זה שעכשיו נפלת בדבר מגעיל וזה סותר את העקרונות שלך לאהבה אמיתית… זה לא כי אתה בן אדם מושחת שאתה באמת רוצה רק בנות אלא כי אתה מכור ויש לך התמודדות שמחפה כנראה על דברים שעברת בחיים אבל זה לא מי שאתה. 
וכשאתה משלים עם זה באמת אז אתה מתחיל להסתכל על עצמך מהצד בצורה אובייקטיבית ובלי שיפוט ואז יותר קל להתמודד מול עצמך איך לא להגיע לטריגרים ולמצוא עניינים חדשים בחיים ותעסוקה חיובית. 
קיצר אתה הרבה יותר יהודי עם נשמה קדושה ממכור לפורנו.
אוהב אותך אחי היקר

היי יובל,
ברוכים הבאים לאתר.
מצטרף לקודמי, 3 חודשים של נקיות זה בהחלט הצלחה גדולה שראוי להעריך. אתה לא לבד בהתמודדות הזאת. יש באתר כלים רבים שיכולים לסייע לך. ממליץ לך להתחיל בתוכנית טיסה אל החופש. לאט לאט ללמוד את האתגר והטריגרים שמביאים אותך לנפילה. ולהתחיל בתוכנית משלך. מאמינים בך.
בהצלחה במסע

שלום יקר, תדע לך שאתה מצאת מקום נוח מאוד לכתוב בו את אשר על ליבך. התוכניות והכלים באתר נמצאו עבורי כטובים לחלק מהזמן- וכל הצלחה זה דבר טוב. דרך אגב, 3 חודשים זה ממש לא מעט , תשמח בכל יום שהחזקת! מאחל לך ולכולנו הצלחה, ושנשיג את מטרותינו במהרה בלי ייסורים. 
מעריך (:

יובל שמסיאן חייל 6 שנים מתמודד עם שפיכת זרע ניסיתי כל פתרון 3 חודשים זה היה הכי הרבה זמן שהחזקתי ונשברתי..

היי התמכרותזהלאגורל,
קודם כל כפי שקראת לעצמך, ההתמכרות אינה גורל ואל תתייאש אף פעם.
אני מצטער לשמוע על הנפילות שלך ומזדהה מאוד עם המצב. לצערי זה מוכר לי מאוד והייתי שם עשרות פעמים. יש רגעים שבאמת קשה לעמוד באתגר וגם אין כוח ורצון. מה שאני יכול להמליץ זה באמת לבנות תוכנית ולהמשיך לשפר אותה. להגדיר לעצמך למה אתה יצאת לדרך ולהזכיר לעצמך את המטרה שלך.  להגדיר מעגל צהוב של מעשים שמביאים אותך למעגל האדום. ולתכנן תגובה לכל מעידה במעגל הצהוב. גם לאחר שנפלת לתכנן מכלול פעולות בתגובה. כל הכבוד על המודעות ועל הכנות שלך. התחלת דרך וכבר התקדמת גם אם זה לא תמיד נראה כך. תחגוג כל ניצחון גם אם הוא נראה קטן.
ובהצלחה בהמשך המסע