בתוכנית "לטוס אל החופש" אנחנו משתמשים במגוון כלים. למי שרוצה להעמיק בהתמודדות עם דחפים בצורה של להישאר רגוע עד שהדחף מתפוגג, הינה עוד כמה רעיונות ששווה לנסות!

בתוכנית "לטוס אל החופש" אנחנו משתמשים במגוון כלים. למי שרוצה להעמיק בהתמודדות עם דחפים בצורה של התנגדות, הינה עוד כמה רעיונות ששווה לנסות!

בתוכנית "לטוס אל החופש" אנחנו משתמשים במגוון כלים. למי שרוצה להעמיק בהתמודדות עם דחפים בצורה של בריחה, הינה עוד כמה רעיונות ששווה לנסות!

עד לפני זמן לא רב הייתי חי בביוב. הייתי שם ראשי ורובי. שחיתי שם. ספרתי את המקקים, את הצפרדעים, את העכברושים. מפעם לפעם הוצאתי את הראש החוצה וראיתי אנשים מסתובבים ללא הסרחון אליו אני רגיל.לא הבנתי איך הם מסוגלים?

הלוואי והיה לו "חדר בריחה" ביתי בו הוא יוכל להתענג על האינדיבידואליות שלו. הוא מרגיש צורך עז לברוח... Run, Forrest, Run! . להיכן כבר יש לו לברוח? הוא מהרהר בקול... האינדיבידואל שלו רוצה לברוח - לסמארטפון? למרתון סדרות? למיניות?

"אני כל כך רוצה לעזור ולתרום בסכום משמעותי, אבל פשוט אין לי. תאמין לי שאם הייתי יכול, הייתי מממן את כל הפעילות שלכם. מה שאני נותן כעת זה רק סכום סמלי להראות את ההערכה שלי".

אבא, צעקתי, אני לא רוצה את זה. זה לא אני. באמת, זה לא אני. אבל באמת באמת, זה לא אני. וביום כיפור, הייתי כותב את הדף ההוא, המלא בכל מיני המעשים המיניים שבצעתי באותה השנה, וזה שרף צרב והרג כל זיק של הכחשה. הנה, זה אני, זה מה שעשיתי, ואיכה אוכל לשאת כפי פני יושב מרומים?

במשך השנים ניסיתי למצוא פתרון אבל שום דבר לא עזר לא תורה ולא חסידות. היו תקופות שניסיתי למצוא מזור בברסלב ובחב"ד ולמרות שקיבלו אותי שם והרגשתי טוב, מהר מאוד נוכחתי שזה לא פתרון ותמיד נפלתי שוב ושוב לתאוה לסודות וההסתרות. יכולתי בבוקר להיות מלאך בכולל ובלילה ירחם ה' - לילות שלמים באינטרנט.

תמיד הייתי בא לראש השנה עם כל הפעמים שנפלתי ואז מהתפלל מעומק ליבי ולבקש מאבא בשמיים שבבקשה יקח את זה ממני כי זה כבר בלתי נסבל, ועל הדרך שגם יוריד לי שפע כי אם הוא יקח את זה ממני אז השפע יוכל סוף סוף לבוא. אבל בעצם למה שיתן לי שפע, הרי אני כזה שפל...

מה נשתנה השנה הזו מכל קודמותיה? כל שנה בפרוס הימים הנוראים הייתי מתמלא ביאוש ובתקווה, בתקווה לשינוי, וביאוש משתק שכלום לא ישתנה. במשך שנים רבות האמנתי באמת ובתמים שהפעם זה יהיה שונה, השנה אני אצא מזה.

היפופרונטאליות מתבטאת בכפייתיות - הצורך לצרוך פורנו גם כאשר חלק גדול ממני אומר לי "לא, אל תעשה את זה". בקרת הדחף חלשה מידי להלחם בקריז אפילו כאשר תוצאות שליליות הן בלתי נמנעות.

חודש אלול כבר לקראת סיום. אנו מתכוננים לקראת ראש השנה, והרבה פעמים תהליך הצמיחה כולל גם נפילות מהמסלול. קשה לשנות. קשה לעמוד מול ים של הרגלים שמפילים אותנו שוב ושוב, כשנראה שאין לנו שום דבר להיאחז בו ושאנחנו תקועים באמצע האוויר.

קודם כל, הלב שלי מוצף ברגשות תודה. מעולם בחיי לא האמנתי שתהיה לי תקווה, שלושה ימים, שישה חודשים ושנה בהם חיי הולכים ומשתנים, הנקיות אינה רק בימים. חוזר לי האמון, בי, בך. לא דמיינתי שאגש לסליחות האלה, שציווית עלי, בלב קל כל כך.

הילדים חזרו לחדר? לישיבה? לבתי הספר? – זה הזמן להתיישב על הספה ולקרוא: איך מתמודדים עם אחד האתגרים הגדולים בדורנו. מתווה מפורט וחדשני: איך לשוחח עם הילד/המתבגר אודות ההיחשפות למידע לא רצוי ולא צנוע?

המתח סביב עניין התשובה מובן כאשר המדובר באנשים שפויים ורגילים בדרך כלל ובעלי רגשות נורמליים. מה קורה אבל אצל מישהו כמוני למשל שגם בימים כתיקונן לא ממש יודע איך להתמודד עם רגשות? ובכן כפי הצפוי מתרחשת לה סערת רגשות רבתי אשר לא הייתה מביישת סופת טורנדו מכובדת ברחבי העולם.

לאנתרופולוג תמיר ליאון, המתמחה בחקר תרבות צעירה, אין שום דבר טוב לומר על טלפונים חכמים. הנוער של היום, הוא אומר, סובל מירידה חדה באמפתיה, לא יודע ליצור קשרים אנושיים בריאים, ומקבל את החינוך שלו מהמסכים במקום מההורים או ממוסדות החינוך

הציעו לי להתמקד במה שאני יכול להכיל עכשיו, במה שצריך להעשות על ידי כדי שלא אפחד, זה לא שכנוע עצמי שגוי, זו הכרת העצמי. אני לא מספר לעצמי סיפורים כדי שאאמין להם, אני זקוק לבורא עולם, ואני לא מצליח להתחבר אליו דרך פחד ויראה. מה עדיף, שאשאר מרוחק ממנו? אני לא יכול.

מי אנחנו באמת? האם אני האמיתי זה אותו אחד שרוצה להיות בחור טוב, ללמוד, להתפלל וכן הלאה, או שהאני האמיתי זה אותו אחד שרק רוצה לראות ולהשתמש בתאווה וחי בעולם של פנטזיות מטורפות?