אז שלום לכולם, אני אילפא (כמובן שזהו לא שמי האמיתי).
אני בן 42, נשוי + 5 ולצערי אני עדיין חוטא בצפייה בדברים לא צנועים ובשז״ל (מתבייש אפילו לכתוב את זה לא בראשי תיבות).
זה התחיל עם החשיפה בעיתונים בגיל 12, ולאחר מכן באינטרנט. מכיוון שהבנתי שהעולם הפרוץ מכיל כל מיני סטיות שונות ומשונות וככל שמשביעים את היצר כך סף הגירוי עולה, תמיד הקפדתי על סף טירוף יחסית נמוך של מה שאני צופה (קרי, נשים לא צנועות), מתוך מחשבה שעדיף לראות דברים לא צנועים מדברים יותר לא צנועים (יחסים מלאים בין בני זוג) או סוטים, אלימים, הזויים או כל מיני דברים כאלו.
הבעיה שלי שאני פשוט צמא לאהבה ולמגע וזה ממש קשה.
עם השנים הצלחתי להשתפר יותר ויותר ובמשך תקופה ארוכה חשבתי שאם אני נופל פעם ב-80 יום, או 90 יום, אז אני אשתפר עד שאנצח את היצר ולא אחטא בכלל, וכפי שאמר הרב שלי בישיבת הסדר: אם היצר ניצח אותך יום אחד, אתה תנצח אותו יומיים, ואם ניצח שוב - אז אתה תנצח אותו 4 ימים, וכו׳.
לישיבה הלכתי מרצוני מתוך רצון עמוק להעמיק בתורה ושם חידדדתי מאוד את הרצון לעבוד את ה׳ ואכן במשך שנה או שנתיים הצלחתי לא להוציא ז״ל ובדרך כלל לא לצפות בעריות. היום בדיעבד אני נזכר שהנושא הטריד אותי והטריף אותי בנסיעות מהישיבה וחזור, אבל הצלחתי. בצבא הגעתי (נפלתי בטירונות עקב חוסר כושר ופציעה) ליחידה בלי כמעט דתיים, ועם בנים ובנות, ולמרות ששם המשכתי לשמור נגיעה ולא עשיתי שטויות חזרתי לצפות בסדרות וסרטים רגילים שיש בהם גם קטעים שמעוררים את היצרים ולבסוף מוצאים את הדברים הלא צנועים לחלוטין וחזרתי ליפול.
ושוב, בגלל שלא חטאתי עם נשים, והמשכתי לשמור נגיעה, ולא צפיתי בחומרים קשים לפי דעתי חשבתי שהעניין הוא על אש קטנה ואוטוטו אני מתגבר ומסיים עם זה. במשך שנים עקבתי וספרתי כמה חטאתי ומתי, בשביל התיקון שיבוא, והמון המון תפילות, ומחשבות פרקטיות איך לצאת מזה.
עיקר הבעיה שלי הוא התחום האפור: מה, אסור לראות שום סדרה? מה, אז רק ספרי קריאה וסרטי טבע מותר? הרי בכל סרט / סדרה עם תוכן עלילתי יש גם מימד רומנטי, ולפעמים נגיעות, וכו׳ - אז אני כבר לא אראה יותר שום סדרה? תמיד חשבתי שעדיף למצוא איך לדעת להנות מתרבות בלי להיגרר לפורנוגרפיה, מאשר לא לראות בכלל.
היו פעמים שחשבתי שאולי פה הטעות שלי: אולי בכלל ״התרבות הזאת לא לנו, היא בליבנו חטא״, כדברי הזמר עדי רן.
עם השנים הבנתי שחוסר הצניעות שבתרבות הכללית (לא הפורנוגרפית) היא לא כבדרך אגב אלא דווקא בשביל למשוך את הצופה ע״י יצר המין, ודי עם התמימות, לא מלבישים את השחקניות במקרה כמו שמלבישים אותן באופן שמושך את העין, ובעיקר - התחרפנתי כמה שנים אני יכול לנסות ולהיות תקוע באותו מקום: אני לא מגיע ניצחון מלא על היצר, אפילו אחרי החתונה (לא דמיינתי שבגיל 42 עם 5 ילדים עדיין אתעסק בזה) ומצד שני אני שמח שאני לא מדרדר לחוסר צניעות עוד יותר קיצונית שיש באינטרנט.
לקראת נישואיי שיתפתי מתוך פחד וחשש עצום את ארוסתי בכך שאני חוטא ומנסה להיגמל וכבר בשלבי גמילה (כך האמנתי), והיא סלחה ונתנה בי אמון. לצערי העצום אחרי הנישואין הצלחתי לשמור את עצמי לתקופה מסוימת אבל בסוף חזרתי לפורנו, ״ככלב השב על קיאו כך כסיל שונה באיוולתו״: פעם ב40 יום, או פעם ב-70 יום, או לפעמים בנפילות כמה פעמים בשבוע. ניסיתי המון ניסיונות, מחשבות, רעיונות ובדיקות איך ממעטים בהיחשפות לחוסר צניעות, ואם נחשפתי - איך יוצאים מזה (מה שהכי קשה) ואם נפלתי - איך יוצאים לדרך חדשה, יותר טובה מהקודמת.
הייתי מתכנן על מה לא להסתכל, ואיך להוסיף עוד גדר, אבל בסוף תמיד הייתי באותו תסביך: אם אני אוסר את כל התרבות הכללית - את כל העיתונים, ספרים, סרטים, וכו׳ - זה לא עוזר כי עדיין יש מראות לא צנועים ברחוב והמחנק עצמו רק מדרדר אותי יותר, ואם משחררים את הרסן וקוראים, רואים, וצורכים ״תרבות״ - אז נחשפים לדברים בתחום האפור שמדרדרים אותי לאותו מקום. אז מה עושים?
ופה פגשתי את האתר הזה, ואני מאוד מקווה שהתוכנית שנבנתה לי שמבדילה בין מעגל אדום (אסור לחלוטין) לבין מעגל צהוב (נורת זהירות, לשנות הרגלים בשביל לא להגיע לאיזור האדום) - תעזור לי לצאת מזה לחלוטין. אני רואה בתכוניות ובווידאוים חוכמה אמיתית והרבה רעיונות שיכולים לעבוד.
מה שאני צריך זה:
א. להתמיד בתוכנית שבאתר, לראות פה וידאוים, וכו׳
ב. לא ליפול שוב לגאווה שהמצב לא כזה חמור כי לא הגעתי לסטיות הזויות ולכן האתר הזה לא לי
ג. להמשיך להתפלל וללמוד תורה עבור הצלחתי
ד. ללמוד תורה ולהתפלל עבור הצלחת החברים פה באתר ובכלל כל המתמודדים עם הניסיונות האלו, בבחינת ״כל המתפלל על חברו נענה תחילה״.
אני מאחל לכם בהצלחה ואתפלל עליכם (לא שאני מחזיק מתפילותיי יותר מדי) ומבקש שתתפללו עלי.
בהצלחה וחילכם לאורייתא!
נ.ב. אני לא בר סמכא, אך אולי זה יועיל למישהו - ספרו של הרב יהושע שפירא ״אשיב ממצולות״ מאוד מומלץ. זה ספר שמדבר על ההתמודדות, על התשובה, ולא בא מתוך גישה מאיימת, מפחידה, וכדומה.
אשמח לשמוע ממכם עצות, מחשבות, רעיונות, וכל דבר שיכול לעזור או להסביר לי מה אני יכול לעשות דרך אתר זה ובכלל בשביל לצאת מההתמכרות הנוראית הזו.
