תודה רבה אחים יקרים, גיבור, וhigher כן האתגרים קשים אבל בסוף כל אחד והמחלה שה' נתן לו
כיום אני בקבוצת 12 הצעדים בערך חודש, לפני שנכנסתי היו לי מלא חששות חלקם נכונים, אבל עדיין רבים היתרונות על החסרונות, הייתה נפילה אחת באמצע, נקי כבר שבועיים וחצי ב"ה, הסביבה התומכת הזאת, וכל השיתופים שיש שם, מאוד עוזרים לי להצליח, ואולי זה גם הייתה הסיבה שהצלחתי לשמור שנתיים, אסירות תודה לאבא על הכל, שעכשיו אני בישיבה חדשה וטוב לי כל כך, זוגיות מדהימה עם מישהי ב"ה שמתקדם הקשר טוב, ונקווה שבעז"ה ימשיך להתקדם, הולך לקבוצה שבאמת עוזרת לי, ויש שם חברים שתמיד ישמחו לשמוע להתייעץ ולעזור.
ומקווה שיוציא אותי ה' מהמחלה שהוא נתן לי, וככה אני בעז"ה יהיה נקי לעצמי וגם בקרוב כשאתחתן לאשתי היקרה בעז"ה
הרבה הצלחה לכולם,מוזמנים תמיד לשתף ולהתייעץ

וואו מעריך אותך מאוד גם על הזמנים המטורפים שהצלחת להיות נקי הלוואי על הרבה מאיצנו וגם על הרצון המדהים שלך באמת שאתה מרגש
תשמע נשמע שיש לך כלים שאין לכל אחד.. אם זה היכולת לשתף, והמוכנות להתרכז בזה,וגם היכולת להתפנות לנושא הזה בשלב הזה של החיים של הרווקות, מאחל לך המון בהצלחה ואחרי שכתבת את זה אתה בעצם כבר הצלחת
אשריך מעריך מאוד

וואוו אמאל'ה איזה בנאדם מטורף אתה
אם הייתי במקומך לא יודע איך הייתי מצליח
אתה גבר גבר גברררר
תלחם אחיייי אין עליך

וואוו שמח בחלקי המילים שלך פשוט חזקות 
ממש חיזקת אותי תודה רבה רבה לך 
רואים את ביראת שמיים שיש לך דרך המילים שאתה כותב
(כן יראת שמיים נמדדת בעיקר ברצון לקראת השם )

שלום לכולם
 תודה לכם על עצם תמיכתכם םה אתם אנשים מדהימים, אני סוחב משא כל כך כבד של התמודדות עם יותר מעשר שנים על הגב ומגיל מאוד צעיר של חשיפה חוזרת ונשנת בטעות עד שזה כבר הפך לעניין שנעשה מבחירה, ניסיתי כל מיני דברים אבל קשה לי ממ ש לנהל את המלחמה הזאת ככה במחתרת בלי שאיש יודע, ואין אפאחד אבל אפאחדד שאני יכול לדבר איתו פנים אל פנים לכן בחרתי בפורום הזה, והאמת אחרי כל כך הרבה קשיים ובירורי, הנקודה שאני נמצא בה היום היא שאני פשוט לא מצליח לחסום הרמטית את האפשרות להיכנס לאתרים לא צנועים ואני לא יודע מה לעשות, כי זה מאוד יפה לעבוד על עצמך כל הזמן אבל בכיף יש לך אפשרות קלילה מאוד בקליק להגיע לתכנים הכי קשים שיש, וניסיתי נטספארק רימון וכו אבל מצאתי דרך לצערי לעקוף או להשיג במורה אחרת, ובקיצור זה פשוט מצסכל אותי אהי כאילו אומר אם הרצון ממני הוא שאעשה תשובה גמורה ואפסיק, אז למה לא ניתנת לך לפחות הזדמנות להתמגן מזה לגמרי

אלי יתותחחח
כתבת למעלה שאתה לא יודע אם מישהו קורא את ההודעות שלך
אז תדע שאני מאוד נהנה לקרוא אותם

תצליח אחי אתה אלוף

חברים יקרים,

הפעם אני משתף אתכם משהו מאוד אישי. משהו שאני עובר איתו יום־יום.

עברו תשעה ימים מאז שהתחלתי מסע חדש של ניקיון בלי אוננות ופנטזיות. זה אולי נשמע קצר, אבל בשבילי זה המון. כל יום מרגיש כמו טיפוס במעלה הר, עם משקל על הגב ורוח נגדית.

וזה לא שאני לא מכיר את הדרך הזו – כבר הלכתי בה בעבר. היו לי תקופות מעטות של חודש, אפילו חודשיים, שבהם הצלחתי לשמור על עצמי נקי. הרגשתי חופשי. אבל אז, תמיד, בלי לשים לב, נפלתי שוב. ובכל פעם שזה קרה – זה היה חזק יותר, כואב יותר.

היום אני מבין איפה הייתה הטעות שלי. הייתי על טייס אוטומטי. ברגע שהצלחתי להחזיק מעמד תקופה קצרה, המוח שידר לי: “זהו, עברת את זה, אתה כבר לא שם”. נתתי לעצמי תחושה מזויפת שהבעיה מאחוריי, שלא אצטרך להתמודד שוב. ואז, בדיוק כשהכי פחות ציפיתי, ההרגל התפרץ עליי, חזק מתמיד.

הפעם אני לא רוצה להשלות את עצמי. אני מבין שזה לא נעלם. זה לא ייעלם מעצמו. זה דורש ממני עבודה יומיומית, דריכות, השקעה, מודעות.

אז מה אני עושה אחרת הפעם?

ראשית – תפילה. להודות שאני לא יכול לבד, שאני זקוק לעזר ממרומים, לכוח שלא נמצא בי אלא מחוץ לי. אני חייב את העזרה של אלוקים רק הוא יכול לחולל שינויים אמיתיים.

שנית – ענווה. לא לברוח מהאמת, לא לטשטש. אני בבעיה קשה. אני מכור. אני חולה. זה קשה לומר, זה לא נעים, אבל ההכרה בזה היא הבסיס לשינוי אמיתי. גם אם תקופה אני נקי אין לי דחפים אסור לי לשכוח שעוד לא החלמתי

שלישית – התמדה. להישאר בתוך התהליך באופן יומיומי. ללמוד, לקרוא, לצפות בתכנים, לחזור שוב ושוב על הכלים, להכין את עצמי לרגעים הקשים. כי הדחף הגדול יגיע – הוא תמיד מגיע. והשאלה היא אם אני אהיה מוכן או ששוב אופתע.

רביעית – סלחנות. לדעת שגם אם אחרי המאבקים אני אפול, זה לא הסוף. נפילה לא מוחקת את הדרך שעשיתי. ליפול זה חלק מהמסע, העיקר לזכור את היכולת לקום לא להישאר במקום הנפילה לברוח משם, לא לוותר, לא לתת לייאוש להשתלט.

חמישית – להזכיר לעצמי כל הזמן – מחכים לי חיים אחרים, טובים, מתוקים, מלאים. אבל עד שאגיע לשם, אני עדיין בלב הים. הים סוער, הגלים גבוהים, והם לא מחכים לי שאנוח. כל גל יכול לנסות להפיל אותי. ולכן אני חייב להמשיך לחתור, להחזיק חזק, לא לאבד תקווה.

אז כן, אני רק תשעה ימים בדרך. אבל בשבילי – זה עולם ומלואו. ואני מתכוון להמשיך. גם אם אפול, אקום. גם אם יכאב, אמשיך. כי בסוף – יש חוף מבטחים. ואני רוצה להגיע אליו.

חיים אמיתיים אשריך !
אשריך!
רואים שאתה נלחם כמו גיבור אמיתי 
אתה לא רק נלחם בפו' 
אתה נלחם בכל דבר שהוא שקר וכל דבר שהוא רע
מעריך אותך מאודדדד

גאה בךךךךך mose
568 יום זה חלוםםםםם
כל הכבוד מאחל לך זיווג הגון משורש נשמתך

אמןןןן

עם כל הקושי שבדבר, ממליץ מאוד למצוא מישהו, שאכפת לו ממך, ולשתף אותו. לבקש ממנו שהוא יהיה עם היד על הדופק בשבילך.

אפשר לקבוע פגישה שבועית של הערכת מצב, להגדיר לעצמך שאתה חייב לשתף אותו אחרי נפילה תוך 24 שעות בשביל לבדוק איך אפשר לתקן, או כל דבר אחר שעובד לך ויעזור לך להמשיך תמיד.

אני יודע שזה לא פשוט, אבל משנה המון.

בהצלחה!

היי לכולם
אני חדש פה. בן 33, רווק. בחיי היום יום אני עושה הרבה דברים, מאוד עסוק בעשייה יוצרת, מגדיר את עצמי כדוס, ומייחל ליום שבו אמצא את אשתי בעזר ה'.
הסיפור שלי הוא שפעם בגיל ההתבגרות הייתי די מכור, אבל עם השנים הצלחתי להגיע לסוג של שליטה אבל אין 100%. בתחילת שנות העשרים שלי התחלתי ממש לעבוד על עצמו ואפשר לומר שיצאתי מכלל התמכרות. אבל היום פה ושם יש נפילות אבל זה לגמרי לא מנהל אותי, לרוב אני שולט מאוד בעצמי, מודע לחומרת המעשה ומנסה תמיד לשמור על עצמי אך יש מעידות כאמור.
אני לא מרגיש בנוח להיכנס לפרטים אבל המצב לא וורוד ואני כמובן מתמודד פה כמו כל אחד, ברמה כזו או אחרת. אני בטוח שכשאתחתן המצב יהיה הרבה יותר טוב. 
אבל השאלה מה עושים כשאתה רווק? ועוד שהזמן עובר ואין שום אפשרות לבטא את המיניות בצורה בריאה..  האם יש פה כאלה שהם בהתמודדות דומה לשלי ומבינים את המצב?

אחי אלוף תמשיך לשתף

אשריך וטוב חלקך.
רק לזכור כל הזמן מאיפה באנו ולא לתת לתחושת גאווה וכוח להשתלט עלינו.

קשה לי להיות עיקבי בהחלמה. עצות?

שלושה שבועות נקי, בחסדי ה' יתברך.

אל ההצלחה ורגשות השמחה והשחרור, מצטרף הפחד. בכל רגע, אני יכול לעצור הכל, ברגע אחד קטן. שבריר השנייה של ההחלטה העגומה.
המתח, הוא עצמו המכניס ריגוש וציפייה, לצד התקווה העמומה, שאמשיך על הגל, עד הסוף. הוא עצמו, העלול להגשים את הפחד.

איך מתמודדים?
תודה לכם