היי אני מתערב ברשותכם
מכיר מקרוב את המקום של לחכות לימים חמים ולהנות מצל ה...(איזה פלפל שאתה, לדעתי זה מטרגר כאן אנשים אז צריך להזהר..), בנערותי הייתי לוקח אופניים לטיילת בתל אביב כל בין בזמנים (או כשעפתי הבייתה...) על בסיס יומיומי, ומטייל שם שעות וצופה לכיוון החופים ר"ל..... לאחר מכן הייתי משחרר בפינה נסתרת, ועשיתי עוד הרבה דברים מעין זה....
אז לא יודע מה הנך חושב על עצמך (ואם אינך יודע, אז תברר עם עצמך כי זה מאד מאד חשוב בשביל לצאת מזה), אבל אני מכור, וברגע שהפנמתי את זה הוקל לי הרבה יותר, אני לא אהבל, אני לא פושע, אני לא סוטה, אני מכור..... זהו.....

ואין לי ספק שאחרי מה שספרת על עברך אתה חייב כדבר ראשון טיפול רגשי מקצועי להשתחרר מכל הטראומות הזוועתיות האלה, ויכול להיות שלאחר מכן הבעיה שלך תלך ותעלם.... (אני ספציפית דברתי עם אדם שזה מה שקרה)

מאחל לך את כל הטוב שבעולם
מחבקים אותך וצועדים איתך ביחד לעבר החופש....

ועם כל הכוח...

כל מילה פנינה. וכמה שלפעמים קשה להפנים את זה, זו אמת לאמיתה. (בערך בגיל 18 שמעתי את השיר דע בני אהובי של שולי רנד והמשפט הזה תפס אותי "מתחת כל אמת דוקרת מסתתרת האמת לאמיתה", וואו כמה עמוק שזה, כמה אמיתי שזה...)

מאמין היקר, לאחר נפילה צריך לקחת את כל המוטיבציה שקיימת (תאסוף את כל הפירורים...) ולקפוץ אל המים...
יום יומיים שלש ואתה בפנים..., אני לא מגיע להנמיך את הקושי, אני ידע כמה שזה קשה, אחרי הנפילה האחרונה והריסוק לקח לי שבועיים עד שבחסד השם הצלחתי לחזור למסלול..., אבל מוטב יום אחד קודם.... ותזכור שיותר ממה שהיצר מחפש את החטא, הוא מחפש את התחושות לאחר החטא שיובילו אותך לעוד עשרות חטאים..., אל תתן לו את זה, לך עליו עם כל הכוח....
כל הטוב שבעולם אח אהוב

לפיניוני, תודה רבה!!
על ההשתתפות וההערכה,
נכון ככה זה, נופלים, קמים הולכים אחורה וקדימה, אבל בצורה כזאת עם חברים זה אחרת לגמרי, אומנם זה לא ממש כמו להשתתף בקבוצה אבל עדיין זה הרבה. וזה גם חלק מהסוד להצלחה חוץ מלברר וכו' שהרי הרבה דברים אנחנו יודעים בשכל אבל צריך גם את הכח ליישם.
עברתי באמת על חלק מהיומנים, וגם של סוד הכניעה הוא באמת הגיע רחוק (אין בעיה לדבר בשבח אדם שלא בפניו..).
תודה, ומאחל לך ג"כ להצליח ולהגיע רחוק!

36 ימי נקיות בעזהשי"ת
היעדים הבאים: יעד קטן - 40 ימים
                      יעד גדול - 50 ימים

רוצה לשתף שאתמול יצאתי עם אשתי לפארק צ'ארלס קלור (על הים ביפו למי שאינו מכיר), ועל אף שהיה שם פריצות הצלחתי בחסד השם לשמור על העיניים ועל המחשבה, והיום נשארתי עם התחושה הטובה.... מדהים הכוח של ההרגל, אם זה היה לפני חודש קשה להאמין שהייתי עומד בזה..., רק לאחר שכבר יותר מחודש אני שומר על העיניים אז זה כבר נהיה לי יותר קל כי ההרגל הרע מתחיל להשבר.... ובעזהשי"ת ימשיך וישבר לגמרי...

תובנה נוספת שהיתה לי השבוע: 
אני ואשתי כעת בימי איסור לאחר תקופה של היתר (לידה והנקה), ואתמול נפל לי שכבר חסר לי..., אבל באמת לא בקטע תאוותני בעלמא. ממקום פנימי ואמיתי של רצון לחיבור..., וזו תחושה שבקושי חוויתי אי פעם ביחס לזה (חוויתי התקפי תאווה, לא ממקום פנימי שכזה , כמה שאני מצליח להסביר את זה...), וברור לי שכמה שהמוח והלב וההרגלים הרעים הולכים ומתנקים, כך אפשר יותר ויותר להתחבר לאמת הפנימית והטהורה של כל נושא הקיום בפרט והמיניות בכלל... מעניין אם אתם מסכימים לזה...

ולשמחה, כתבתי לך כבר ביומן החדש שלך (הצלחות), ובאמת אני צריך לעדכן באתר על הנפילה האחרונה לפני 36 יום....

שמחה,

אוהבים אותך, מעריכים מאד מאד את הצעד שלך, מי כמוני יודע עד כמה הוא קשה (אני רק כשלש חודשים עם יומן...)

וגם מעריכים את הכנות שלך בנפילתך,

תפתח את רוב  (אולי כל) ימני המסע ותראה את הנפילות הכואבות והמיסרות שאנשים חוו (ואני כן קניתי סמארטפון כבר כמה פעמים... ויש כאן אנשים שנפלו עוד יותר עמוק (אתה מדבר הרבה על "סוד הכניעה" תסתכל להיכן הוא הגיע...ואכמ"ל), ובסוף הגיעו רחוק!!!!

הסוד להצלחה הוא לברר אחרי כל נפילה מדוע וכיצד היתה הנפילה ובאלו דרכים אני יוכל למנוע זאת בפעם הבאה, לזהות את נקודות התורפה... ולתקן...

מאחל לך את כל הטוב שבעולם

 

היי, אוהבים אותך
תמשיך להיות כאן ולשתף ולהשתתף....
אתה מוסיף כאן המון, צריכים אותך!!!!!!

adventurouselephant13 כתב on 02 אוג' 2026 17:40:

מבין מאוד למה אתה מבקש לא חרדים (גילוי נאות, אני דווקא כן, לפחות במראה החיצוני. וד"ל) אתה רוצה מישהו ברקע דומה לשלך וזה טבעי לחלוטין.

גם אני בשלב מסוים בבחרותי שלחו אותי לטיפול ושני הסיבות המרכזיות לכך שברחתי היו:

א) שהייתי בהכחשה ולא האמנתי שאני זקוק לסיוע, לא הבנתי למה שולחים אותי אליו.

ב) וגם, בגלל שהוא לא היה חרדי. אני דווקא כן.

היום אני יודע שמטפל לא חייב להיות חרדי או אפילו יהודי אלא מומחה בתחום. מאחל לך למצוא את מי שאתה מחפש בלי לבדוק בציציותיו תרתי משמע. 

אוהב אותך מאוד חבר יקר.

מחילה שזה נכתב ככה . ואולי נבקש מאחד מהמנהלים היקרים שיסגנן שוב בצורה פחות מאתגרת, או להוריד לגמרי. לבחירתו. כי אני, לצערי, לא יודע איך לדייק.
ולא ממש לא פוגע אדרבא רק מלמד להיות יותר רגיש ולכתוב יותר טוב. יישר כוחכם. (אגב, ניסיתי והשתדלתי. כנראה שצריך להשתפשף יותר וללמוד יותר)

אלי היקר,
אני מסכים איתך שאם אפשר, עדיף שלא לבדוק בכלל ולהימנע מראש מכניסה לנסיון, בפרט במצב כזה שאם מתברר שהאינטרנט לא בסדר אתה בבעיה, לא תמיד אפשר להחליף מצב.
רק לפעמים כמו שכתבת קשה מאד להתאפק מלבדוק, ובמקרה כזה צריך לחשוב איך לעשות זאת בצורה הטובה ביותר מבלי ליפול (יש ווארט חסידי, למה אדם הראשון אכל מעץ הדעת כי אם לא היה אוכל, היה תמיד חי בהרגשה שפספס משהו, לכן הוא אכל וכך ראה שלא פספס כלום אם היה נמנע מלאכול. בהקבלה להתמודדות שלנו, כבר 'אכלנו' וראינו כמה כלום ואפס יש בתאווה..).

אההה
אוקי 
אצלי ההבנה של המקום שלי עזרה לי מאוד להתקדם. אני לא יודע ולא ממש הצלחתי להבין ממך מה המצב שלך, אבל אצלי ממש הרגשתי שידיעת המחלה היא חצי תרופה ומשם הצלחתי להתקדם יותר. 
עכ״פ שיהיה הצלחה בדרך אחי היקר

ראשית כל אולי אני הוא זה שצריך לבקש סליחה. 

רציתי להוסיף את המילים שלא נפגעתי כלל אך ברגע האחרון נמנעתי.  

האם אני מכור? זה כבר שאלה אחרת.

אני יודע שעברתי המון בחיים שהביאו אותי לתחנה הזאת ואני עם הרבה פחות אצבע מאשימה כלפי עצמי והלקאה עצמית אבל מכאן ועד להגדיר עצמי ככזה או אחר הדרך ארוכה. מה גם שהיו לי תקופות של עליות וירידות 
לא יודע. ולא נחוץ לי לדעת. 
לפחות עכשיו 

כמובן שזה לא נכון ולזה בדיוק התכוונתי בשורותיים האחרונות שהיום אני כבר לא שם ומאחל גם לו להשתחרר מזה. אבל באותה תקופה ההרגשה המחרידה הזאת, האשמה וההלקאה העצמית הייתה נוראית. במיוחד לאור (לחושך) העובדה שהייתי בטוח שאני היחידי שמגדיר עצמו כחרדי וכל השכונה מכירים אותי כפי שאני נראה בבית הכנסת ולא כפי שאני באמת בחדר סגור. לאחר שלמדתי שאני לא זאב בודד במערכה וכן שאני לא רוצח תינוקות בסיטונאות ולהעביר את הכוונה מסלח לנו לרפאנו הרבה שחרור הגיע

זה לא נכון  לחשוב ככה.

מה עם כאלה ששמרו על עצמם ויש להם ילדים עם קשיים כמו שאתה מתאר ?

מה עם אלא שפוגמים בלי חשבון ויש להם ילדים שאינם מתמודדים עם זה ?

אתה לא יכול לקבוע שזה בגלל המעשים שעשית שניסית להתמודד כמו כל יהודי.

ה' הוא **טוב** ה' לא מחפש להתנקם בך ולהעניש אותך, הוא רחום וחנון, התפיסה שה' מעניש אותנו ועל החטא הזה במיוחד זה פשוט עיוות ודמגוגיה.

ה' אוהב אותך, הוא אוהב את המשפחה שלך, אוהב את הבן שלך, והוא בחר בנשמה הגדולה שלו שאתם תטפלו בה כי הוא מאמין בכם וחושב שאתם אלו שיכולים וצריכים לשאת את זה, הוא בחר בכם!
הוא לא העניש אותכם או אותו....

זהו, הלוואי והתפיסה הזו תשתנה ותצליח להכיר בטוב ה' ולדעת שהוא רק טוב, ולא בוחר להתנקם בך....

בכל מקרה ישנם מספר פתרונות עם רשתות חברתיות כאלה ואחרות שלי עזרו אישית ממש וזה נוגע גם לכל אפליקציה כזו או אחרת
מה שלי בעיקר עזר זה לשים הגבלת זמן של "בקרת הורים" על האפליקציות האלה שגם אני הייתי צריך אותם לשם עבודה ואז ההתמודדות הרבה יותר קלה.
זה קורה כי אנחנו נמצאים ברשת החברתית הרבה הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים באמת. כאשר אתה מגביל את הזמן בדיוק לכמה אתה צריך (אני גיליתי שמ 4 שעות של שימוש תכל'ס באמת הייתי צריך 20 דק) אתה יודע שכל שנייה של גלילה מיותרת תגזול לך מהעבודה.
כדאי למצוא אדם שמבין את ההתמודדות ואת העבודה וכאשר תבקש להאריך את הגבלת הזמן ממנו כי רק לו יש את הסיסמא הוא באמת ידע אם לתת לך הארכה או לא