לא מרגיש טוב כבר כמה ימים, ועכשיו במוצש אשתי לא בבית ואני רוצה לברוח מהכאב הפיזי של חולי שהייתי רגיל לברוח אל התאווה, מהכאב של חוסר עבודה כרגע ואופק לא ברור.
השם עזור לי שאצליח לעבור את הלילה נקי.
התחלתי כבר עם סרטונים מהפייסבוק ועכשיו עולות לי מחשבות על סיפורים של פנטזיה שאני יכול לייצר עם הצ'אט גי פי טי

אברהם איש. אח יקר!
מה שאתה מעלה כאן הוא אחד המקומות הכי עדינים במסע הזה.
שאלה באמת מקסימה.
היא לא סתם שאלה טכנית של “איך נכון לחשוב”, אלא התלבטות אמיתית שלך שמנסה לשלב בין הרצון להיות נקי וקרוב לה’, לבין הרצון להיות בריא בנפש ולא לשבור את עצמך.
חשוב לי לציין שהשאלה עצמה משדרת כנות ורצינות, וזה כבר אומר שאתה נמצא בתהליך טוב. איזה כיף!

כשקוראים את מה שכתבת, שומעים בין השורות שאתה מבין שהיה חסר לך הרבה בגיל צעיר. כתבת על ידע, כלים, תמיכה. אתה לא אומר את זה כתירוץ אלא כתיאור מציאות.

יחד עם זה, עולה אצלך החשש שאם תתייחס לעצמך ברחמים, זה אולי יקהה לך את התחושה שזה לא בסדר, או יגרום לך ליפול שוב בלי תחושת אחריות. זה פחד טבעי, מוכר, ומאוד לגיטימי. הוא בעצמו מראה שאתה לא מחפש הנחות. אתה מחפש אמת פנימית.

לעניות דעתי, הדבר היפה הוא שחמלה עצמית לא צריכה לסתור אחריות. היא לא אומרת “לא קרה כלום”, היא גם לא אומרת “זה לא חשוב”.

היא רק מחליפה את הדרך שבה אתה מגיב לעצמך אחרי נפילה!

במקום לדרוס את עצמך ולהכניס את עצמך לייאוש, אתה נותן לעצמך להרגיש אנושי. אתה אומר: “נפלתי, זה כואב לי, ואני רוצה להבין מה הוביל לזה כדי לא לחזור לשם”. זה לא לוותר על הסטנדרטים שלך, זה פשוט מאפשר לך לקום ולא להישאב למעגל האשמה.

מבחינה דתית וגם מבחינה פסיכולוגית, ברור שאדם לא משתנה מתוך שבירה. בושה עצמית יכולה להיראות כאילו היא “מחזקת את היראת שמיים”, אבל בפועל היא מייצרת ניתוק מעצמי ומהקב"ה. כשאדם מרגיש שהוא “מקולקל”, הוא לרוב מרים ידיים. לעומת זאת, כשאדם מרגיש שהוא שווה, שהוא טוב במהותו, שהוא יכול לצמוח. זה נותן לו כוח לעשות שינוי אמיתי. זו גישה שגם מכבדת את עצמך, וגם מכבדת את המציאות הנפשית ואת הנשמה שלך צדיק.

כדי לדעת אם החמלה שלך לא הופכת להיות תירוץ, אפשר לבדוק מה קורה אחרי נפילה. אם החמלה גורמת לך לקום, להתחזק, לקחת אחריות רגועה ולנסות שוב, היא בנויה בכיוון יותר בריא. אם אחרי שאתה מרחם על עצמך יש בך עדיין רצון להתקדם ולהתרחק מהמקום הזה, סימן שאתה לא מחזק את החטא אלא מחזק את עצמך.
נראה מהכתיבה שלך שאתה במצב טוב.

הנקודה החשובה היא להבין שחמלה לא מוחקת את הערכים שלך. להפך, היא מאפשרת לך לחיות אותם בצורה יציבה יותר. התורה לא בנויה רק על פחד מעונש, אלא גם על היכולת של אדם להבין את עצמו, לקחת אחריות מציאותית, ולגדול צעד אחר צעד. כשאתה מרגיש שאתה עדיין רוצה טוב, עדיין כואב לך כשאתה נופל, ועדיין יש לך רצון לקום, אז החמלה רק מחזקת אותך ולא מחלישה.

בסוף, גם הצד הדתי וגם הצד הנפשי נפגשים באותה הבנה: שינוי אמיתי מגיע מתוך קימה, לא מתוך שבירה. מתוך רצון, לא מתוך ריסוק. וחמלה עצמית היא הכלי שמאפשר לאדם לקום שוב ושוב בלי לפרוש מהמאבק. אתה מראה שאתה מבין את זה, וזה סימן של בגרות.

בקיצור אחי, הדרך שאתה הולך בה היא דרך נכונה. אתה שואל שאלות אמיתיות, אתה לא מוותר על הערכים שלך, ואתה גם לא מוותר על עצמך. וזה השילוב שמוביל לצמיחה אמיתית, גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה נפשית.
חזק ואמץ יקירי!

היי אחי, ברוך הבא שוב שמעת על חסימת התכנים בחינם דרך חברות הפלאפון? לפי החוק מחוייבים לתת לך את השירות ולעיתים ניתן להירשם אצלם באתר.
אז אחרי שאתה יודע באיזו חברה אתה. תתקשר לשירות הלקוחות לבקש להצטרף לסינון תכנים בסלולר. והם ירשמו אותך. זה מעולה. זה חוסם טוב ובחינם.
ממליץ מאוד לנסות.

הי הייתי פה בפורום פעם וחזרתי. משהו יכול לתת לי טיפ איך לחסום את הנייד בחינם?

לא קל לי
אני מת מעייפות
אשתי לא מבינה אותי
אני עצבני על אשתי והילדים
אני מוסר את חיי לה'
משתדל לזכור שאני לא שולט בכל החיים שלי, של אשתי ושל הילדים,
והיכולת שלי לנהל את החיים מאד מאד מוגבלת בנקודות מסוימות
תודה חברים
שבת שלום

חבר יקר ואהוב,
אני למדתי שמצד אחד אני צריך לקבל את ההתמכרות שלי, ולא להיכנס לרחמים עצמיים,
אך מצד שני, אני לא יכול להגיד לעצמי שאני מכור וממילא אני אמשיך לעולם להמשיך להשתמש, כי הרי קשה לי ואני לא אשם וכו'....
ולכן אני עושה כל יום את הפעולות של 12 הצעדים, שזה דבר שלמרות שאני לא אשם ואני לא מצליח להתגבר, אבל זוהי דרך שנותנת לי כלים שלבסוף על ידם אני נשאר נקי ושפוי.
כך שמצד אחד אני מקבל את ההתמכרות שלי ולא נכנס לרחמים עצמיים, ומצד שני אני עושה את מה שאני כן יכול לעשות, ומה שעוזר לי למרות הקושי.

בהצלחה רבה

נמאס לי לרמות את עצמי. 
שלושה שבועות שאכן לא נפלתי לגמרי, אבל כל יום יותר גרוע מאתמול. בגלל כל מיני סיבות היו תקלות במחשב, והיה הזדמנויות, וגלשתי יותר עמוק. אז נכון גם אתמול לא גלשתי בלי סינון לגמרי, אבל אני השפיות רחוקה ממני, אני חושב שאולי הפוך, עצם זה שיש סינון נותן לי ריגוש מסוים לנסות לעקוף אותו. 
החלטתי לאפס, ולהתחיל מחדש. גם אכנס לכאן יותר, ואשתף, ואולי גם אתמוך באחרים. 
ואני גם שוקל לנסות ליצור קשר עם מישהו באופן אישי. 
הבעיה שלי שאני מאד עסוק, אין לי זמן לשתף להיכנס לכאן, ואז מגיע סחוט, ומבזבז שעתיים שלוש בגלישות סרק, כי לא היה לי זמן לשתף. 

140 יום בלי נפילות
67 יום בלי מעידות - הגעתי ליעד! היעד הבא הוא 80

ממש עכשיו נכשלתי באתגר שלי. ביליתי הרבה דקות ארוכות במעגל הצהוב, ולא השתמשתי בעצור. זה אפילו כמעט הייתה מעידה. כלומר נכנסתי למקום שיש בו תמונות, ואפילו תמונות לא ממש צנועות, אבל לא ברמה של מעידה. אבל תיאורטית היו יכולות לקפוץ תמונות יותר גרועות וזה כבר מעידה.

אני רוצה לעשות ספירה גם לזה. ספירת ימים בלי מעגל צהוב. כלומר, אל נכנסתי למעגל צהוב אז מתאפס, אלא אם כן מייד השתמשתי בכלי ויצאתי מהמעגל. היום כבר נכשלתי בזה. היעד הוא 13 יום, ככה שייפגש ביחד עם היעד של המעידות
בהצלחה

אח יקר תודה רבה על השיתוף משמח ומעודד
תודה על הטיפים ששיתפת
שמח יחד איתך

ראיתי שאחרי שאני נופל אני צריך לחמול על עצמי כי סך הכל אני התמכרתי בגיל צעיר כי לא ידעתי איך להתגבר ואף אחד לא עזר לי בענין... אבל השאלה האם זה לא יגרום לי לזלזול בחטא ולעוד נפילות בלי תחושת אשם כי הרי אני לא אשם?

שלום חבר יקר תודה רבה על השיתוף! 
אני אתחיל מהסוף של מה שכתבת לגבי זה שגם אם תצליח לא ליפול יהיה רגע שבו יום אחד תיפול. אני מבין את דפוס החשיבה הזה ולפעמים גם אצלי הוא מופיע, ההסתכלות על הדרך הארוכה והתחושה שזה פשוט לא אפשרי. 
אבל חשוב לי להציע לך דבר אחד: חשוב מאוד להתחיל מקטן. ההתמקדות בתמונה הגדולה בשלבים של ההתחלה יכול להוביל לתסכול. תנסה לחשוב על ההצלחות הקטנות )אני בטוח שאם תחשוב על זה אתה תמצא( אל תתמקד במה אולי יקרה אלא מה כבר עשית שהצליח ומה הצעד )הקטן( הבא שאתה יכול לעשות. 
אני מקווה שזה עוזר גם אם קצת, ואם תרצה להמשיך ולשתף אני אשמח לשמוע !

מדהים כל הכבוד !!!!

ישנם לעניות דעתי מספר דברים שעזרו לי לצלוח את זה ואמנה אותם כדי לתת רעיונות למי שצריך:
1.קודם כל הגורם מספר אחד זו אשתי היקרה ששיתפתי אותה בהתמכרות ובתהליך. כל הססמאות למחשבים ושאר המכשירים הם אצלה. כשאני צריך מחשב אני נותן לה כדי שתקיש לי את הססמא.ועצם זה שהיא יודעת ותומכת עוזר לי נפשית,כי לסחוב את ההתמכרות זה דבר אחד אבל לסחוב את הסוד על שאתה מכור זה משקל יתר.
2.פלאפון הדרן לא פלאפון עם סינון של רימון או נטספרק או כל סינון אינטנטי אחר(היה לי מכל הסוגים) רק פלאפון שהסינון בו מובנה והוא נשלט מרחוק ללא יכולת פריצה, ההתמכרות תמיד תדע איך לאכוף את הסינונים. הסינונים הרגילים נועדו לאנשים רגילים ולא למכורים כמונו. 
3.מודעות תמידית לזה שאני מכור,בכל הנסיונות האחרים שהיו לי תמיד אחרי רצף נקיון מסויים היית לי האופוריה (הטבית אגב) שזה מאחורי ואני שולט בזה אבל לא כך הדבר, ההתמכרות רק בהשהייה ומחכה לטריגר לו הקטן ביותר כדי להתפרץ וכשאתה באופוריה של נקיות אתה לא נשמר ואתה "מרשה לעצמך להציץ" בדברים לא טובים. אז תמיד לזכור שאני מכור וזהו. אני באופן אישי כל לילה לפני שינה כותב תודות לקב"ה על מה שהיה היום ועל ההצלחות שהיו לי אפילו הקטנות ביותר ובינם על ששמרתי על יום נקי ומבקש ממנו שיעזור לי לשמור על יום נקי גם מחר. זה עוזר לי לזכור כל יום שאני עדיין מכור.
4.תפילות,להתפלל תמיד! בעלפה או בכתב אבל תמיד לבקש.
5. להמשיך ולהמשיך גם כשזה נראה חסר סיכוי כבר ואתה חושב שאתה חסר תקנה,לא להתייאש! זה מגיע 
עד כאן,
בהצלחה,
אוהב אתכם,
יום נקי לכולם

אוהבים אותך מאד
בהצלחה רבה
תודה על השיתוף

שלום חבר יקר!

יום שלישי הוא כותרת...
בתוך הכותרת הזו יש הרבה הרבה תוכן, טריגרים, רגשות, מראות, שיכולים לקפוץ ולעורר לדחף ונפילה.
כתבת יפה, שזה יום יותר חופשי.. אבל מה יש עוד בחופש הזה?
למה הוא גורם לך ליפול?
נסה לחשוב מה חסר בחופש שהוא טריגר לדחף שלך.
נסה לפרק את יום שלישי לגורמים, אפילו לשעות, ולראות מה קורה בכל חלק מהיום. מתי הדחף מתחיל.


דבר זה יעזור לך לראות בצורה ברורה יותר מה קורה בתוכך? מה יש ביום שלישי שהוא מנוע.
ומשם אפשר להתחיל לנסות לראות איך פותרים את יום שלישי הזה..

בהצלחה חבר, אוהבים אותך!