לננקק חח אהבתי...
app.gye.be/course/lessons/3/topic/104
לא בטוח שזה ייפתח ככה

וואווו זה גבורה של ממש!
מיד אחרי נפילה - אחרי 80 יום!!! - יש לך את הכח לקום ולהמשיך הלאה, ובעיקר להאמין בנצחון!!
זאת גבורה פיזית ונפשית גם יחד!!
אתה גם רואה את החלק הטוב, את הרחבת הטווחים, רק ככה!
לך בכוחך זה, בלי להתייאש.

מצדיע לך ועוקב...

היום לצערי נפלתי אחרי 80 יום (הם לא היו כל כך נקיים..) אבל היום הייתה לי נפילה של פורנוגרפיה ואוננות. אני מרגיש שאני הרחבתי את הטווחים של הנפילות כלומר פעם הייתי נופל הרבה יותר ועכשיו פחות. מתחיל מחדש ובע"ה אנצח

תוכל ללנקק [להביא לינק] לי?

היי, איזה כיף שאנחנו כאן ביחד... אגב גם אני "חסידי"...
תרגיל סטאר זה תרגיל מעולה לעצירת דחפים, יש עליו הסבר מדהים ב"לטוס אל החופש", בפרק אימון טיס
לי הוא עוזר מאד מאד מאד

מה זה תרגיל סטאר?

תודה תודה
חיזקת אותי

אח יקר, ידעתי את מכאובך, מרגיש מאוד מאוד את כאבך ואת תסכולך! מבין אותך כל כך, את האכזבה האין סופית בפעם המיליון, מה יהיה...

אולי תנסה להפסיק לחשוב כעת על הנושא של מעבר של ישיבה/צבא, על חג השבועות ומתן תורה, ועוד דברים צדדיים... כל אלו רק מוסיפים לתסכול ולהרגשה הקשה. מספיק מה שאתה סובל מהנפילות, איך צורך להוסיף מלח ופלפל...

תתמקד בך בעצמך, תחפש בך את הנקודות הטובות, את המעלות, את החלקים הנהדרים שיש בך. לפעמים מרוב התסכול קשה לנו למצוא אותם, אבל צריך להתעקש ובכח למצוא, זה ברור שיש הרבה דברים טובים.

אחרי שכבר ראית את חלק הטוב שלך, כבר לא תסתכל על עצמך כאפס.
הנפילות האלה לא הופכות אותך לגמרי לאדם רע חלילה, אתה אדם טוב רק עם ענין שצריך לפתור.
כעת תתפוס רק את הכאב של הנפילות, ותתמקד רק בזה.
תנסה גם להתמקד רק בהווה, היינו רק על היום הזה. המחר עדיין לא כאן. זה יוריד לך מהלחץ.
תשתדל שהמשך היום יהיה נקי ומסודר. תמצא עם מה להעסיק את עצמך. לטייל, לשיר, לכתוב או לקרוא... העיקר להסיח דעת מהעצבות.

כשתהיה יותר מפוכח יהיה לך יותר קל לבדוק יותר לעומק מה כדאי לך לעשות להמשך חיים תקינים.

עוד שתי נפילות היום. מה יהיה? איך אקבל תורה כך? שכחתי גם מזמן כבר איך מתפללים. האש שלי יוקדת, אבל הזמן שלי אוזל. אנא ה' הושיעה נא

הלב שלי איתך נשמה

פתחת את האשכול הזה לפני 6 ימים עם הרגשה טובה, "תקופה הכי טובה", וממש יום למחרת כתבת על תחילת מערבולת הנפילות.

זה מראה לנו עד כמה התאוה היא חלק מאיתנו, וגם התאוה צריכה לפעמים מנוחה... לפעמים יש ימים נקיים טכניים, בלי הרבה נסיונות וקשיים, וזה גורם לנו להוריד הילוך ולהפסיק להשגיח חזק, כי הרי אנחנו נקיים, ואז באה הנפילה הגדולה... בימים כאלה אין לנו עצבים לשמוע על זהירות ושמירה, כי הרי "אנחנו כבר נקיים" [ולמרות שכבר עשרות פעמים היינו בגלגל הזה...].
התאוה היא כמו חתול שממתין לטרף, הוא יכול לעמוד משך זמן ניכר בלי לזוז, עד שהוא רואה שהציפור במצב לא זהיר, ואז הוא קופץ עליו...

לפעמים, ימים בלי נסיונות, זה לבד הניסיון... אסור לנו לשכוח גם בימים השקטים שאנחנו עדיין במלחמה, אולי במצב של הפסקת אש קצרה, אבל המטוסים וספינות המלחמה עומדים בהיכון...

תתחזק אחי, תתאושש קצת ותתמקד רק על היום בלבד, או על כמה שעות. כשתהיה יותר מפוכח תוכל לראות במבט יותר מקיף ופנימי מה עוד אתה יכול להוסיף.

מחזיק לך אצבעות ומקווה לשמוע ממך בשורות טובות.

לבי איתך.
מזל טוב על 42 הימים.
לצערנו יש אנשים שצריכים תמיד להילחם, ורובנו מהם, אבל ככל שנלחמים יותר ויש יותר נצחונות, כבר לומדים טכניקות... אתה רואה שאתה עומד כבר ב-42 ימים נקיים [וואוו זה המון המון! רק ה' יודע בכמה דקות ושעות של התגברות זה כרוך], שזה מראה על רצונך הכנה והאמיתי.
אל תסתכל רק על הימים האחרונים הקשים, תסתכל על הימים הראשונים שעברו יותר קל. זה סימן שאתה יכול, שיש בכך את הכוחות ואת היכולת.
זה נכון שאנשים כמונו עם תאוה, צריכים יותר להילחם, זה לפעמים יכול להחליש, אבל יכול גם מאוד לחשל ולחזק.
תצייר לעצמך את התענוג של הימים הנקיים, את הרוגע והשלוה הנפשית.
ובעיקר, אל תסתכל על העתיד הרחוק, תהיה ממוקד רק על היום. בלי חשבון של מחר. המחר לא קיים כעת.
תתמקד על ההווה, נשמה, זה יקל עליך ויוריד לחץ.

ב"ה הימים האחרונים היו  טובים יותר, מקווה בעז"ה שיהיה לי את הכוחות גם להמשך היום.

ביום רביעי האחרון עברתי ליד חנות של מחשבים, ועלה לי במחשבה לקנות [שוב] מודם שבעזרתו אני יכול לעקוף את החסימה במחשב ולהיות עם אינטרנט פתוח ופרוץ לגמרי.
בחודשים האחרונים כבר קניתי כמעט 10 מודמים כאלה. למה 10? כי בכל פעם, אחרי כמה ימים אני הרוס לגמרי ושובר את המודם... בדרך כלל זה קורה בשעות 4-5 לפנות בוקר, אחרי שעות ארוכות של שוטטות, חיפוש וצפייה... ואחרי מספר שעות או יום-יומיים קונה שוב חדש. וחוזר חלילה. כבר שלמתי בחודשים האחרונים יותר מחמש אלף שקל על מודמים.

ב"ה כעת כשהייתי ליד החנות, לפני שעשיתי את הצעד הזה של הקנייה, היה לי את ישוב הדעת ואת היכולת לעצור לרגע! ולחשוב! להעביר מול העינים שלי את השעות הארוכות והנוראות שאני שורף/מבלה מול המחשב, את המתח ואת הריקנות שאני שרוי בהם, את התסכול הנורא אחרי בילוי של שעות-שעות-שעות, ואת האכזבה העצומה ושברון הלב אחרי הנפילה...

תודה אבא שהיה לי את הכח להמשיך הלאה ולא לעשות את הצעד הטפשי.

שוב, תודה. תעזור לי גם היום.