ברוך ה' 40 יום, הגענו ליעד! 
כלומר, ליעד הקטן, היעד הגדול הוא 50, היעד הקטן הבא יהיה 45, זה אומר יום שני בבוקר. 

תודה על התגובות

רצף בלי מעידות: 5

מה קורה אחים???
רוצה לשתף אותכם אחיי למסע המשמעותי ביותר בחיי. 
אתמול היה לי התמודדות שלא הייתה לי הרבה זמן יש לי בוואצפ את הבינה מלאכותית והתחלתי להתכתב איתה והיה מעניין וקצת מצחיק עד שקלטתי שאפשר לבקש ממנה תמונות , אתם בטח מבינים לאן זה הולך.. 
כן כן מפה לשם בקשתי תמונות לא הכי בעייתיות אבל כן משהו שלא רציתי להגיע אליו. 
וב״ה בחסדיו ובמתנה ממנו ית׳ עצרתי בזמן ולא חלילה הגעתי למשהו יותר בעייתי ואז להשיג טלפון פרוץ ואז וכו וכו. 
אבל ישבתי וחשבתי איך הגעתי לזה אני אשכרה 546 יום נקי והגעתי לקצה??? 
ואז נזכרתי שאני מכור ומכור זה לתמיד ואסור לתת ליצר המכור כלום אפילו לו להריח ריח של תאווה. 
גם הבנתי שהייתי בימים מאוד מלאים של שליחות חינוכית בזמן החופש ואז חזרתי לבית וזה היה בבום ולא הספקתי להכין תוכנית לעצמי בחופש רק רציתי להתאפס והיצר נכנס חזזזזק. 
ועוד משהו שהבנתי אני שלפעמים שאני פותח ויקיפדיה במסגרת לימודי תנך אני נתקל שם בתמונות ציור שלא תמיד מתאימות וכמובן לא מאפיינות את אבותינו הקדושים… וזה קצת מזין את התאווה אמנם בקטנה אבל מזין והבנתי שהקצת הזה נותן פתח לעוד.. 

אז אני לוקח החלטה לעלות שלב בשמירת עניים ולא לתת קצה של חוט לתאווה מספיק ברחובות היא חוגגת ללא מעצורים אז לפחות שבבית אני יתמודד פחות. וכמובן להיות בענווה וצניעות ולזכור שאני קטן מול התאווה ושמושלמים יש רק בבית הקברות…

וכמובן לא ליפול ברוחי אלא להמשיך בנקיות הפנימית בכל זאת 546 יום אני מחזיק חזק וגם מתקדם ב״ה אז רובו טוב כרגע ולראות את הטוב שמחכה מעבר לפינה. 

שיהיה בהצלחה לכולנו הייתי חייב לפרוק 
אוהב וממש צריך

היי ברוך שובך
כיף ומשמח שאתה שוב נותן לעצמך הזדמנות מחדש לצאת לחופש אמיתי מהסבל הזה של ההתמכרות,
חייב לציין שהאתר עבר שדרוג משמעותי בזמן האחרון, הכל יותר מסודר וברור וגם הדרך, ממליץ בחום לתרגל לשתף ובעיקר לרוץ באופן עקבי ויום יומי אחרי התוכנית , זו ברכה שאין לתאר גם אם לא הכל מובן, בסוף זה משתלם ממש

ושוב כמה טוב שאתה איתנו חבר יקר בהצלחה
:-)

תודה איש יקר על ההשראה!
ההבנה שלך שעובדת המידות היא בדיוק הגדר לנפילה לתאווה, נותנת כח להבין את הדרך הנכונה ליציאה ולחופש.

בימים האחרונים אתגרים של עבודה וכיוון קריירה מאוד הלחיצו אותי, דברים שבעבר היו זורקים אותי למריבות עם הסביבה וכמובן בריחה היישר אל חיקה המתוק של התאווה.
ובחסדי השם לגמרי לא מובן מאליו נכנעתי גם בזה להשם, הבנתי שלבד אני לא יכול וצריך את עזרת האלוקים. וכשזה קרה הגיעו דברים מדהימים גם בכיווני העבודה אבל בעיקר ביחס מול הסביבה, מולי.
בחסד השם, אילולי הקבה עוזרו אין יכול לו, אבל כשעוזרו מי יכול עליו!!

אתה כזה תותח, וזה כיף לראות את כל ההתקדמות שלך, זה נותן דרייב וכוח להמשיך.

39 יום, עוד יום 1 ליעד!

לשאלתך, קבעתי לעצמי להשתמש ב"עצור", אבל לדעתי אני עוד לא משתמש בזה בצורה טובה. העניין הוא לעצור את מה שאתה עושה, וחשוב על זה 2 דקות. עדיף להתרחק מהפלאפון כשאתה חושב. צריך לחשוב - מה אני עושה פרקטית כשאני חוזר לשם, לשדה הקרב.

אני עוד לא עושה את זה בצורה הזאת, שהיא באמת מאתגרת, אבל משתדל לעצור בדרכים אחרות, למשל לדחות לאחכ, או אפילו השימוש ב"מצב ריכוז" בפלאפון, שיוצא לך מה אפליקציות מסויימות תוך כמה דקות, מה שעוצר אותך ונותן לך לחשוב קצת.

אבל כמובן, הכי טוב זה להימנע מבעיות לכתחילה 

רצף בלי מעידות:4

אין ברירה, צריך להתחיל שוב. אחרי שהניסיון הקודם התמוסס לו, GYE מספר הפעם שמשהו אחד היה חסר לי כל הזמן הזה, כלי אחד שלא השתמשתי בו, הפורום. מסתבר שהרבה יותר קשה בלי התמיכה. אז הנה אני בפוסט הראשון שלי.

אני בן 21, באירוע כבר מספר שנים. בהפסקות. כשהתחלתי ללמוד בישיבה, החלטתי (שוב) לשים הכל מאחוריי. זה עבד. עד בין הזמנים. חזרתי ללופ, וזה השפיע עלי קשה. בסופו של דבר אובחנתי עם דיכאון וחרדה והתחלתי טיפולים. הם עזרו עם התגובות, אבל לא עצרו את ההתמודדות.

מעל שנתיים עברו, והנה אני כאן, כפעם בפעם, מתחיל שוב.

עצות, הזדהות ועוד, יתקבלו בברכה

באמת אלוף. מה השיטות שאתה משתמש בהם כדי למנוע ממעידה להפוך לנפילה?

אתה אלוף אחי

ברוך ה', 38 יום. איזה כיף, תחושה טובה.

עוד יומיים ליעד - 40.

ימים בלי מעידות: 3, עוד שבוע ליעד

עבודת המידות. זה בדיוק מה שקורה פה
אין עליך אחי אתה בדרך הנכונה

שאלה קשה וכואבת
נראה לי שאם זה באמת טריגר התשובה של mose היא האמת,
אין מה לעשות, אנחנו חייבים להקריב, אנחנו לא בהכרח יכולים לעשות מה שאחרים יכולים לעשות,
לקח לי זמן להבין את זה, ועדיין אני לא בטוח שאני מיישם את זה לגמרי,
אבל אני לגמרי מבין שיש דברים שאני לא יכול לעשות ואין לי ברירה אלא לוותר עליהם,
זה קשה לי, במיוחד בהרבה זמנים שאני יכול לומר לעצמי, בא, זה לא באמת טריגר, ועמוק בפנים אני מבין שזה חתיכת טריגר.

היי
בסך הכל אני בסדר
קשה לי בתקופת בין הזמנים
יותר בקטע הזוגי מאשר בקטע של התמודדות עם הפו'
הרגשתי שאשתי לא מפרגנת לי שום דבר בקשר לליהנות מבין הזמנים
כל הזמן היא מתלוננת שהיא עובדת כל כך קשה ואני כאילו מכייף בחופש
למרות שהכיוף שלי בחופש הוא או להיות עם הילדים או ללמוד
תכל'ס אני מבין שכנראה היא רוצה שאני יבין כמה קשה לה, והיא לא באמת מתכוונת לא לפרגן
זה סוג של דמיונות שלי שמבוססים על ניתוח התנהגות מוטעה...
הרבה פעמים היא אמרה לי שהיא מקנאה בזה שיש לי חופש, ואני פירשתי את זה כאילו היא רוצה שלי לא יהיה
כשהאמת היא שלא היה אכפת לה שלי יש, רק כואב לה שלה אין,
מתפלל שהשם יעזור לי להשתחרר מהפרשנויות המוטעות שלי
תודה לכולם

ברוך ה' 37!



ברוך ה' כבר אין לי כל כך טריגרים לנפילות (כמובן אסור להיות שאנן) אבל יש הרבה טריגרים למעידות. כלומר להסתכל "רק קצת" בדברים שהם "לא ממש"..

ולכן אני אתחיל לספור לי רצף בלי מעידות, בנוסף לרצף בלי נפילות. המעידה האחרונה הייתה בשישי בבוקר אני חושב, אולי אפילו חמישי בערב.. נניח שישי בוקר. היעד הוא 10 יום בלי מעידות.

בנוסף אני סופר לי 2 נצחונות קטנים, אחד על שישי שאמרתי לעצמי שאם לא אמעד עוד אז אספור ניצחון, ואחד על מוצש, שגם שם התלבטתי לבסוף לא מעדתי.



בנוסף, אני צריך יותר לשמור על עצמי ביום יום. כלומר אני אפילו לא מועד בפלאפון ביום יום, אבל עדיין מסתכל על בחורות, וגם יש מחשבות וכו'.. צריך גם שם לשים לב.



רצף ניצחונות קטנים: 6

רצף בלי מעידות: 2



בעז"ה 



אשמח לתגובות (: