"לא רק ה' עוזב אותי, גם החברים, ההורים, הרבנים, וכל מי שמסביבי היה בוודאי פונה לי עורף לו רק היה יודע עלי את זה."

ישנם שני ימים בכל שבוע שאל לנו לדאוג עליהם, שני ימים שצריכים לשמור אותם משוחררים מפחדים וחששות.

בימים שבשגרה, אני מעדיף שלא להיתקל במכונית משטרה סתם ככה. אני הרי נוסע ומדבר בפלאפון, לא תמיד שומר על המהירות המותרת וכן הלאה, אז אני מעדיף לראות כמה שפחות שוטרים ברחוב ובפרט באזור הבית והעבודה שלי. אבל זה משתנה כאשר אני צריך את השוטר. כאשר מגיע מצב חירום ועוברת דקה מאז שהתקשרתי למוקד חירום והמשטרה עדיין לא הגיעה, אני די כועס ומתעצבן ומשחרר קיטור. "איך יכול להיות שהם לא כאן עדיין", "כמה זמן לוקח לשוטרים האלו להגיע", וכן הלאה.

האם ייתכן שאני חשוב למישהו אחרי מה שעשיתי, אחרי שדרדרתי והרחקתי את עצמי עד לקצה האחרון, למטה שאין מטה ממנו?

יש אימרה על כך שפעילות גופנית היא הצעד השלוש עשרה בתכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות. זהו מעין צעד לא כתוב, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. קל לראות את זה בעולם של החלמה, כאשר רבים רבים מאלו שהחלימו מכל סוג התמכרות שהיא, אימצו אורח חיים בריא, שהתעמלות היא חלק ממנו, ביחד עם אוכל בריא, שינה מספקת, הורדת לחצים ועוד.

היי. רשע. כן אתה. שידיך דמים מלאו, מנוול. עכשיו אתה מסתתר? חושב שלא רואים אותך? שלא נתקלנו במאות המיליונים שבגללך אינם בעולם? מושחת. בוש והיכלם. כן, תאדים ותסמיק, יש לך מליארדי סיבות.

אם אחרי החטא היה האדם מרגיש שיש קשר בינו לבין ה', שהוא דבק בו – הייתה הרגשה של שותפות ושל עזרה הדדית שהייתה מוציאה אותו מיד מהביצה. הוא היה יודע ומרגיש שכיוון שהוא מתבייש ומתוודה ומוסר את נפשו אל ה' – ממילא הוא מסייע בידו, מקרב אותו אליו "וחושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח".

בהכללה אפשר לומר שהבעיה מספר אחת של חברים נשואים בהתמודדות עם פגמי האופי שלהם, מיוצגת ביחסים עם האישה. מהבחינה הזאת, נראה שלרווקים קל יותר להחלים, כיון שהם חופשיים יותר להתמודד עם פגמי האופי שלהם בחלל פחות טעון, מאשר נשואים שפגמי האופי שלנו מגיעים כל הזמן לידי ביטוי במערכת הנישואין.

בתקופה האחרונה, הטרידה אותי מאוד המחשבה על חודש אלול ועל ימי הרחמים והסליחות שעוברים לידי ואני לא קשור אליהם. לא יצא לי כמעט לבקר בבית הכנסת ולשמוע את קולות השופר ואת הסליחות שמרעידות את הלב. זכרתי שהדגים שבים רועדים בחודש אלול ואני - זה עובר ממש לידי. בתכנית למדתי שלנסות "בכוח" זה לא כל כך יעבוד לי ולכן הייתי חסר אונים...

בספר הגדול (ספר הבסיס לתכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות) נכתב כי למחלה שנקראת "התמכרות" ישנם שלושה צדדים: פיזי, נפשי ורוחני. בקצרה על כל אחד מהם:

כשאומרים שהחטא הקדמון של עץ הדעת הוא אבי מציאות החטא בעולם, לא מתכוונים לחטא עצמו, אלא לזרע הייאוש שטמן הנחש בלב האדם.

אני לא בטוח אם אני חולם או שזה אמיתי. אבל לפי החישוב שלי אני נקי נכון להיום חצי שנה. לפני חצי שנה פלוס לא האמנתי שאני מסוגל להפסיק לתקופה של יותר מכמה ימים.

כל אחד יודע שזה ממש עומק העומקים של הנפש. החטא הבא מתחיל מכאן, מה'עקב' של החטא הקודם. רק כשהאדם מרגיש שהוא אבוד ושם על עצמו את החותמת: "אין סיכוי" – רק אז הוא מתחיל לחטוא באמת.

לחברים של AA (אלכוהוליסטים אנונימיים) יש גם AAA. שלושת ה-A הם Awareness Acceptance Action, שזה מודעות, קבלה ועשיה. שלושת השלבים האלו הם חיוניים בהמון מקומות ומצבים שונים בחיים בכלל ובהחלמה בפרט, ואם חסר אחד, לא משנה האם זה הראשון השני או השלישי, אז התוצאה תהיה בעייתית.

אחרי החטא מתגלה הנחש בדמות נוספת – כידיד וכמציל. עכשיו הוא אומר: "הרי כבר אין לך סיכוי לעולם-הבא, ה' הרי כבר לא אוהב אותך, אז לפחות תיהנה מהעולם-הזה"! ואת זה האדם מקבל ממש כהצלה.