"כנראה שלא סבלת מספיק"... כבר בפעם הראשונה ששמעתי את המשפט הזה, התכווצתי. אמנם לדובר, איש מיוחד, היה ניסיון רב בשימוש ובניקיון (יותר משלושים שנות שימוש ואחריהן מעבר לעשר שנים של מפוכחות), אבל משהו בתשובה הניצחת הזו למי שעמד מבוייש קבל עם ואולם ואמר - "אני לא מצליח לוותר על התאווה", עשה לי פריחה. אתה לא מצליח לוותר?! כנראה שלא סבלת מספיק. לך לסבול ותחזור אלינו - - -

אם עבר אדם עבירה והוא מתעצב אל לבו, נמצא שהוא עוצר באמצע המלחמה ומתחיל לבכות על כשלונו. ואין הקב"ה רוצה בזה כלל, כי זהו תחילת נפילתו.

שבוע שעבר, נסענו, יחד עם כל משפחתי המורחבת, לנופש משפחתי (הפרטים המדויקים שונו למניעת זיהוי). שהינו יחד במלון דתי ואני נאלצתי להתמודד עם לא מעט קשיים, בעיקר עם משפחתי, שאלמלא התכנית היו מובילים אותי לאבדן גמור של השלווה וכמובן - לשימוש.

אצלי, כאדם המכור לתאווה, יש מנגון שלם של הונאה עצמית, שבעיקרון תפקידו לתת לי תירוצים וצידוק עצמי לפעולות של התאווה. כמובן שבתור אחד שנמצא בתוך המנגנון ורואה את כל העולם רק דרך העיניים האלו, קשה לי מאוד להבין את זה, עד שאני רואה אדם אחר שמתמודד עם התמכרות אחרת, ואז פתאום הדברים נראים כל כך ברורים (וכנראה שזה נכון גם בכיוון ההפוך כיצד זה נראה בעיניים שלו).

עצבות על "עבירות ומכשולים" אסורה בהחלט. והטעם בזה הוא כך. משל למה הדבר דומה, לגדוד של חיילים שנמצאים בעומק המלחמה ונהרג אחד מהם, אם יעמוד המפקד באמצע המלחמה ויתחיל לבכות ולהספיד על ההרוג אין לך סכלות גדולה מזו.

אין, פשוט אין מילים. אתמול התפרסם מקרה נוסף של צעיר שעזב את הדת ולבסוף התאבד, וכל זה בגלל התעללות מינית שהוא עבר בילדותו. פשוט איום ונורא.

לפעמים קל לשכוח עד כמה התאווה ערמומית ורבת עוצמה. ראיתי בשבועות האחרונים חברים אהובים שנפלו אחרי תקופה ממושכת בתוכנית וכאב לי עליהם ועלי, כי גם אני יכול ליפול בקלות, במיוחד בימים טרופים אלה. חשוב לזכור שאין לנו תעודות ביטוח. גם אם הכל נראה בשליטה, גם אם צברנו חוכמה וחברים.

וכן הוא גם לענין שמירת הראייה. שאפי' אם ברוב פעמים אינו מצליח להינצל מהמכשול, בכל זאת ישמח מאד בכל פעם ששפיר הצליח, כי השכר של כל הצלחה היא גדול והפלא אשר לא ימד ולא יספר.

השבוע הייתי במפגש של הקבוצה הטלפונית. זה היה הפגישה השלישית שלי כבר עם החברים מהקבוצה, אבל הפעם היה משהו מיוחד שלא היה בפעמים הקודמות, היה שם ארומה מיוחדת באוויר, ואני ממש ממש חוויתי את זה.

מה שאתה מרגיש עכשיו את התאוה החזקה והבילבול, בעוד שעה קלה כבר תרגיש אחרת לגמרי. התאוה מגיעה בגלים... תרכין את הראש ותן לגל לעבור עליך בלי להתמודד מולו.

האתר לבנות זוג של שמור עיניך ממשיך להתרחב, ולאחרונה נפתח מדור מאמרים בו מרוכזים פוסטים על ההתמודדות, הקשיים והתקוה של נשות מכורים.

ועוד טעם שאין מקום ליאוש ועצבון, דברוחניות כל השגה קטנה שכרה גדול והפלא אשר לא ימד ולא יספר כלשון רבינו יונה (תחי' שער ג').

חשבתי לעצמי - מה אעשה ביום השנה? אבל ה' כבר ענה לי בצורה הכי ברורה. לא שמתי לב אבל היום היה לי את טקס קבלת התארים מהמכללה. אתם קולטים? טקס קבלת תואר! ביד שלי יש לי מסמך שסיימתי את חובותיי למכללה. אבל מה בראש שלי, איזה תואר, למי אכפת מהמכללה? יש לי תואר בנקיות! אין דבר יותר מדהים מזה.

אתן חייבות לשמוע את אסירות התודה הענקית שלי, בעלי סוף סוף נהיה נ... וואו. אני מתרגשת, הבנתי גם מבעלי שהוא התחיל להיות נ... מה אתן אומרות? איזה כיף לכן. הלוואי ובעלי גם היה נ... תקשבנה הוסיפה השותפה ששתקה עד עכשיו, בעלי כבר זמן נ... וזה לא כזה סיפור מקסים, כרוך בנ... הזה לא מעט צער, לא נעים לומר אבל יש פעמים שמרוב בדידות אני חושבת שהיה עדיף אם הוא לא היה נ... עצוב, חשבה המשתתפת הרביעית בשיח החצר המאולתר הזה, האישה הזו סובלת, אין ברירה, מישהו חייב לדבר עם הבעל שלה.

תפקידנו הוא רק לעבוד ולעבוד ולעבוד, אבל מה יצא מהעבודה זהו חלקו של הבורא ומנהיג לכל הברואים.