בשבת קראתי את פרשת המן, ושאלתי את עצמי, מה הייתה הבעיה של עם ישראל? מה הפריע להם כל כך, הרי אני הייתי מאוד שמח לקבל כל יום לחם מאלוקים בלי לדאוג את דאגת המחר, בלי לחשוב על מה שיהיה, ופתאום פה כתוב שאנשים לא האמינו וכעסו על משה רבינו, אתמהה!

כמה נכונות הייתה לי בשביל לחפש ולמצוא תאווה. כמה שעות על גבי שעות הייתי מוכן להקריב בשביל תאווה. כמה כסף הייתי מוכן לבזבז או להפסיד (במקרים שהייתי מפסיד עבודה בזמן הזה). כמה נכונות היה לי להשקיע כוחות ואנרגיות כשזה הגיע לתאווה.

כשחושבים על פרעה, אי אפשר שלא להשוות את ההתנהגות שלו להתנהגות של מכור. טוב, כמובן שהוא לא היה מכור באמת אלא פשוט רשע, וההתנהגות שלו לא היתה תוצאה של התמכרות אלא של רוע אמיתי, אבל בכל זאת ההשוואה הזאת מעניינת.

כשבאתי להחלמה, הייתי בטוח שהחיים שלי דבש. יש לי רק בעיה אחת קטנה עם התאווה, ואם יפתרו לי אותה (עוד חייתי בסרט שיש מישהו שיעשה עבורי את העבודה), הכל יהיה בסדר. לכן היה לי מסובך הצעד הראשון מתוך 12 הצעדים להחלמה, בו אנחנו אומרים לא רק ש"הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה", אלא גם "וכי אבדה לנו השליטה על חיינו". על איזה איבוד שליטה בדיוק אתם מדברים איתי? אני שולט מצוין והכל בסדר איתי.

פעמים רבות, חשתי ועודני חש, שחסרים דברים בחיי. שהמון דברים תקועים: בהתנהלות הכלכלית, בניהול סדר יום, בזוגיות, בחינוך ובקשר עם הילדים, בהשתלבות תקינה בקהילה, בקיום התורה והמצוות, בהוצאה לפועל של הכישרונות בהם חנן אותי האלוקים

באותה שעה שהאדם נמצא במצב של נסיון בענין שמירת עינים וכדו', והוא מתחזק ועומד בנסיון, הרי זה זמן מסוגל מאד בשמים שיענו לתפילותיו ובקשותיו בכל הענינים שצריך להם.

מה התכנית לחיים עם שלווה? צפה בסרטון ותגלה.

"אין לי זמן". זו התחושה שמלווה אותי בעת האחרונה. יש לי המון דברים על הראש. לחץ בעבודה, לחץ בבית. בזבוז הזמן הכרוני שלי, הירידה לטמיון של שעות יקרות בעיסוק בדברים של מה בכך, רק מוסיפה המון שמן למדורה ה"מתאוכלת ונוגסת בכל פה ובמרץ רב נתחים גדולים של היום שלי.

נושא המוזכר פעמים רבות בתכנית היציאה מההתמכרות הוא היציאה מהאגו, או כפי שזה מתואר באחד הסיפורים בסוף הספר הגדול "ניפוץ האגו". כפי הנראה מקור כל הבעיות כמעט, היא האנוכיות, בצורה זו או אחרת. חלק מתוצאותיה הם החיים בתוך עולם סגור ומסוגר האוצר בתוכו חוליים רוחניים.

הרב יהושע שפירא על הגישה הנכונה להתמודדות לאחר נפילה.

'קלותה של תשובה' איננה קלות ראש. כשאומרים שהתשובה היא קלה וקרובה, ובהרהור אחד כבר היא יוצאת אל הפועל, אין הכוונה לומר שאפשר להקל בה ראש. תהליך התשובה מתפשט ומקיף את כל חיי האדם.

מפחד להיכשל? מחכה להרגיש את הרגע הנכון? הסרטון הזה מיועד עבורך.

רציתי לשתף במשהו מרגש שקרא לי. לאחרונה יצא לי להתייעץ עם הלל (כן, הלל הזקן) כדי לבקש ממנו הדרכה ועצה בכל מיני תחומים. הרגשתי בנח להתייעץ איתו, כי ידעתי שהוא לא מתעצבן מאף שאלה, ויש לו סבלנות לכולם, גם כשהשאלות לא משהו... אפשר לומר שאצלו מותר להיות עם הצמר גפן מחוץ לפה. בקיצור דמות שאני ממש אוהב שלא לומר מעריץ, וחשוב לי לשמוע ממנו.

חטא ותשובה אינם מושגים שנוצרו על-ידי אדם – אלא מושגים שנוצרו, נטבעו והוגדרו על-ידי הקב"ה בתורתו. ההלכה מגדירה מהו חטא ומגדירה גם מהי תשובה, והיצר מכחיש בתחילה את החטא כאשר הוא מפתה לעשותו – ולאחר מכן הוא מכחיש גם את התשובה כדי להשאיר אותנו ברשתו.

השעה אמנם מאוחרת אך איני מרגיש טוב ולישון אני לא ממש מצליח, אז החלטתי להקדיש קצת זמן לתחביב ישן שלי, כתיבת שירים, והפעם בהקשר של התהליך המדהים של ההחמלמה שאני ממש בתחילתו.

לפני כשנתיים, בעקבות התעוררות רגשית, אזרתי אומץ ועשיתי משהו שלא עשיתי עד אז. התקשרתי אליכם ואמרתי לכם שיש לי משהו חשוב להגיד לכם. אני זוכר ששמעתי בטלפון את החשש בקולכם. מי יודע מה חלף בראשכם? בדרך אליכם התרגשתי מאד ממה שרציתי לומר. היתה לי צמרמורת.

כל כך הרבה דיבורים יש על ההצטרפות לקבוצה, שלפעמים זה נראה שמדובר באיזה קסם שפשוט מצטרפים לקבוצה והבעיה נעלמת. ואז, אחרי שחבר חדש מתגבר על הקושי הגדול ללכת להיחשף והוא מגיע לקבוצה, הוא מגלה שהקסם הזה לא עובד עבורו והוא מתאכזב - בצדק. הוא שומע חברים שמספרים שהם הגיעו לקבוצה ומאז הם נקיים, ולא מבין למה אצלו זה לא עובד.