כמידי שנה נתכנס, חברים ותיקים עם חדשים לערב מיוחד של תקווה והחלמה.

כבר בתחילת הדרך, שמעתי מחברים על הצורך בנקיות מוחלטת מכל צורות התאווה. למען האמת לא ממש הבנתי את הרעיון לגמרי. הגעתי הנה בגלל התאווה שמיררה את חיי ללא רחמים. אצלי התאווה התפרשה באוננות. הרגשתי גם רע מאד בגלל צפייה בתכנים בעייתיים.

סדנה חשובה בחסות אינטרנט רימון ועיתון בשבע, בהנחיית הפסיכולוג ירון סלע מאוניברסיטת תל אביב.

קודם שיוצא מביתו צריך ללמוד מוסר ליזהר בהליכתו שהרחוב לא יזיק לו, וכשכבר הגיע לישיבה צריך ללמוד שוב מוסר מחמת ההשפעה המזקת של הרחוב.

אחד הדברים המשמעותיים שקיבלתי בתוכנית עד כה זה זכות בחירה. פתאום לא כל טריגר מפעיל בהכרח בולמוס . אני לא מתכוון להגיד ש"זה מאחורי", ולא מרגיש כך, אלא רק מכיר בחוסר השליטה שלי בחיי: כשאני משתמש אין לי את הזכות לעצור ולחשוב, ולמען האמת אין לי אפשרות אפילו להאט. אני עובד על טייס אוטומטי עד לתום השימושים.

בזמן האחרון התרגלתי קצת למודעות, חשוב לי להגדיר את התחושות שלי לעצמי. בסיכום קצר של "אבחון מחלה" שאני עושה לעצמי יש לי הגדרה די ברורה. זו תחושה שמלווה אותי כל אימת שאני עושה רע למישהו. הנפש ה"רגישה" שלי לא עומדת בזה.

ידוע שהסטייפלר זצ"ל לא נתן שיכנסו נשים לחדרו, רק הרבנית ע"ה היתה מעבירה לו את הבקשות, ולפעמים כשנכנסו נשים לחדרו עזב מיד את החדר.

לאחרונה התכתבתי עם חבר מתוסכל מהנפילות שלו. שאלתי אותו האם הוא חשב על הצטרפות לקבוצה של תכנית 12 הצעדים והוא אמר לי שהוא ניסה את זה וזה לא בשבילו. כביקשתי קצת יותר פרטים הוא אמר שהוא הקשיב פעם אחת לקבוצה בצהריים והוא לא הרגיש שום שינוי מהפכני בחיים.

קשה להאמין אבל לוח השנה מוכיח שחור על גבי לבן שהנה חלפה לה שנה שלמה של נקיות. למעשה זה אמור להיות ציון דרך דרמטי בהחלט עבורי. הגעתי הנה לפני שלש וחצי שנים אחרי חצי יובל שנים של הסתבכות וכאב מול התאווה. "חצי יובל" נשמע קצר מדי אז אולי בצורה מפורטת יותר זה ישמע יותר נכון. ובכן ע ש ר י ם  ו ח מ ש  ש נ י ם, מבחר שנותי עברו עלי בחוסר אונים משווע בצילה של התאווה.

בשבוע שעבר הזדמן לי לשמוע צעד ראשון של חבר. בחדר היו הרבה אנשים, אבל הקול שלו לא רעד. לפני כמה שבועות סיפר כמה שבכה תוך כדי הכתיבה, אבל עכשיו, בזמן אמת, הוא גיבור. 25 דקות של סיפור חיים לא פשוט בלשון המעטה. מסביב לשולחן ראשים מורכנים וידיים שלובות, דממת אלחוט.

הרוצה לקיים שויתי כראוי [דהיינו קשר תמידי עם הקב"ה] יזדרז לקיים מש"כ החינוך שיש שש מצוות שחיובן תמידי וכו' ע"ש, והאחרון שבהם הוא "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".

אם שלושת הצעדים הראשונים (בתכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות) הם צעדי הכנה והקדמה, הצעד הרביעי הוא לב התכנית, ומשם והלאה שאר הצעדים מבוססים על הצעד הזה. הצעד הרביעי מציע לנו לערוך חשבון נפש מוסרי נוקב וחסר פחד.

באותו יום בו הכרתי לראשונה את "שמור עיניך" קיבלתי את השיעור הראשון והמשמעותי ביותר בחיי בחוסר הידיעה שלי. המון שנים הסתובבתי עם הרגשה או יותר נכון ידיעה ברורה שאני יודע הכל אודות התאווה. שאני מבין מצויין את פשר ההסתבכות אתה. בחלום ההזוי ביותר שלי לא האמנתי שקיימת "תזה" שונה מכל מה שאני חושב ויודע.

להגיע על ידי המצוות להיות קדושים לאלקיכם צריך בתחילה לקיים "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" ואז תגיעו ל"למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלקיכם".